רקע
שאול טשרניחובסקי
שִׁירַת יָוָן הַחֲדָשָׁה – מִשִּׁירֵי הַקְּלֶפְּטִים (הַגַּנָּבִים)
mנחלת הכלל [?]
tשירה

1

לַפֶּחָה תִּכְרַע לִיאָקוֹס,

כְּרַע וּכְרַע לוֹ לַוָּזִיר,

אִם אַרְמָטוֹלוֹס הָיִיתָ,

בַּמְּדִינָה תְּהִי מוֹשֵׁל.

"עַד שֶׁבַּחַיִּים לִיאָקוֹס,

לֹא יִשְׁתַּחֲוֶה לְעוֹלָם;

אַךְ סֵיפוֹ שֶׁלּוֹ – פֶּחָה לוֹ;

אַךְ רוֹבֵהוּ – הַוָּזִיר!"

וַאֲלִי-פֶּחָה שׁוֹמֵעַ…

וַיֶּאֱנַף מְאֹד בַּסּוֹרֵר,

וּפְקֻדּוֹת כָּתַב, אִגֶּרֶת,

כָּךְ צִוָּה וְכָךְ פָּקַד:

"וֶלִי גְּוֶקַּס, עוּשָׁה חוּשָׁה

בֶּעָרִים וּבַמְּדִינָה,

וְאֶת לִיאָקוֹס הָבֵא הֵנָּה

וּמִיָד חַיִּים אוֹ מֵת!"

גְּוֶקַּיס שׁוּט יָשׁוּט בֶּחָבֶל,

אַחַר לוֹחֲמִים יִרְדֹּף;

מְצָאָם, וּבָא מַפְתִּיעַ,

כְּבָר הִדְבִּיק הַחֲלוּצִים.

קוֹנְטוֹ גְיַאקוֹפִּיס הֵרִיעַ

מִמְּרוֹמֵי הַסּוֹלְלָה:

"אֶל הָעֲבוֹדָה, בָּנַי לִי!

אֶל הַקְּרָב עֲלוּ, בָּנָי!"

הִזְדָּרֵז וּבָא לִיאָקוֹס,

בְּאוֹן תּוֹפֵס בְּשִׁנָּיו סֵיפוֹ,

לַיְלָה וְיוֹמָם נֶאֱבָקוּ,

שְׁלָשׁ-יָמִים, שְׁלֹשָה לֵילוֹת.

בְּנוֹת-אַלְבַּנְיָה תְּקוֹנֵנָה

עֹטוֹת-אֵבֶל, שְׁחוֹרִים,

עַל עֲקֵבוֹ שָׁב וֶלִי גְּוֶקַּס,

נֶחֱנָק בְּדָמָיו שֶׁלּוֹ.


  1. בימי מלחמת השחרור של היונים עם התורכים היו הארמאטולים (נושאי הנשק) והקלפטים (הגנבים) – כל איש מצוק ומר נפש – הראשונים שיצאו למלחמה בין גבורי המרד, והיו מסתתרים בהרים ופושטים ונלחמים באויב התורכי, ממש כמו בימי יפתח הגלעדי, שהתלקטו אליו “אנשים ריקים” (שופטים י"א, ג') והיו הראשונים שיצאו עמו להלחם בבני עמון. זכר הגנבים הגבורים נשתמר אצל היונים בתוך שורה שלמה של שירים מהיצירה העממית.
    שלשה שירים בתרגומי יש למצוא ב“כל שירי טשרניחובסקי” בכרך אחד, הוצאת שוקן, ירושלים תרצ“ז, עמוד תקל”א–תקל"ג: שירי ליסטים.  ↩

המלצות קוראים
תגיות