מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בַּשָּׂדֶה / חיים נחמן ביאליק

הֵן לֹא כִכְנַף רְנָנִים נִתְפֶּשֶׂת, מִתְמַלְּטָה לַחֹפֶש בִּרְנָנָה,

אַף לֹא כִכְפִיר נִכְבָּשׁ, בֹּטֵחַ, הַמְשַׁבֵּר אֶת-בְּרִיחָיו לִבְרֹחַ –

כּכֶלֶב, יְדִידַי, כְּכֶלֶב מִמְּעַנָּיו, בְּזֹה נֶפֶשׁ וּמְעֻנֶּה,

בָּרַחְתִּי הַיּוֹם אֶל-הַשָּׂדֶה מִפְּנֵי עִצְּבוֹן יָדַי בְּלִי כֹחַ.

לַגַּיְא, הַכַּרְמֶלָה! שָׁם שָׁלוֹם מִסָּבִיב אֹהָלִים יִשְׁלָיוּ,

שָׁם בְּרוּכֵי אֱלֹהַּ שַׁאֲנַנִּים מִפַּחַד בִּנְוֵיהֶם יִתְעָרוּ,

יַבִּיטוּ אֶת-חֵילָם כִּי-יָנוּב, שִׁלּוּמַת עֲמָלָם יֶחֱזָיוּ,

וּלְשָׁם – כָּל-רִגְשׁוֹתַי יִנָּהוּ וּשְׂעִפַּי יִנְהָרוּ.

אֵצֵא לִי הַשָּׂדֶה וְאֶשְׁמַע מַה-דִּבֶּר אֲדֹנָי מִן-הַקָּמָה,

מַה-לָּאַט הָרוּח מִמַּשַּׁק הַקָּנִים הַזְּקוּפִים, הַגֵּאִים,

מַה-יִּרְקֹם בַּסֵּתֶר זִיז שָׂדַי, מַה-יִּפְעַל בּוּל הָרִים בִּדְמָמָה,

וּמָה הַשִּׁבֳּלִים תָּנַעְנָה רָאשֵׁיהֶן הַשְּׂעִירִים הַמְלֵאִים?

אָבֹאָה בַבָּר וְאֵחָבֵא, וּבְקוֹמַת שִׁבֳּלָיו אֶטְבָּעָה,

אֶתְבּוֹלֵל בֵּין שִׁפְעַת גִּבְעוֹלָיו, אֶסָּחֵף בְּשֶׁטֶף גַּלֵּיהֶם,

אַקְשִׁיבָה דֻמִיַּת הַיַּעַר, אֶת-רָזֵי הַחֹרֶשׁ אֶשְׁמָעָה,

אַט אָזְנִי אֶל-לַחַשׁ הָעֵצִים וְאֶשְׁמַע סוֹד שִׂיחַ עֲלֵיהֶם.

אֶת-פָּנַי בַּקַּרְקַע אֶכְבֹּשָׁה, לָאָרֶץ הָרְטֻבָּה אֶפֹּלָה,

אֶשְׁאֲלָה אֶת-פִּי הָאֲדָמָה וְאֵבְךְּ הַרְבֵּה בֶכֶה אֶל-חֵיקָהּ:

הַגִּידִי לִי, אִמִּי-אֲדָמָה, רְחָבָה, מְלֵאָה וּגְדוֹלָה –

מַדּוּעַ לֹא-תַחְלְצִי שָׁדֵךְ גַּם-לִי נֶפֶשׁ דַּלָּה שׁוֹקֵקָה?

דֻּמִיָה מִסָּבִיב. הַשֶׁמֶשׁ אֶל-קִצְבֵי הֶהָרִים יָרָדָה.

מְסֻגָּר בְּחוֹמַת שִׁבֳּלִים גְּבֹהוֹת, הָעֹטְרוֹת מִשְׁעוֹלִי,

וּמְעֻטָּף וְנֶחְבָּא בְּצִלָּן הַדַּק – נוּגֶה חֶרֶשׁ אֶצְעָדָה,

עַל-רֹאשִׁי שָׁמַיִם טְהוֹרִים, וְקָמָה מִימִינִי, מִשְּׂמֹאלִי.

וְעַרְפִלֵּי הַטֹּהַר יִמּוֹגוּ, יִמַּסּוּ בִּמְרוֹם הָרָקִיעַ,

צִלְלֵיהֶם הַדַּקִּים יִזְחֲלוּ וִירַחֲפוּ עַל-פְּנֵי הַשִּׁבֳּלִים,

יָעֵמּוּ אֶת-זְהַב תַּלְתַּלֵּיהֶן, וְרוּחַ חֲרִישִׁית תָּנִיעַ

בַּלָּט אֶת-הַקָּמָה הַנָּמָה, הַחֹלְמָה בֵּין אוֹרוֹת וּצְלָלִים.

פִּתְאֹם נֵעוֹר רוּחַ וַיַּךְ בַּשִּׁבֳּלִים,

וַתִּתְחַלְחַל הַקָּמָה, נִנְעֲרַה, נִרְעָשָׁה;

שִׁבֳּלֶיהָ הַמְּלֵאוֹת כִּבְנֵי צֹאן מְבֹהָלִים

הָפְנוּ נָסוּ אֶל-אֶרֶץ חֲדָשָׁה.

וּכְגַלֵּי יָם מִן-הָהָר אֶל-הַבִּקְעָה נִצְנָפוּ,

מִן-הַבִּקְעָה לַכַּרְמֶל נִבְהָלוֹת בָּרָחוּ,

וּמִשָּׁם הָלְאָה-הָלְאָה בִּמְרוּצָתָן שָׁטָפוּ,

וּבַהֲמֻלָּה נְעִימָה הִשְׁתַּפָּכוּ.

מַה-תִּדֹּדוּן, קְנֵי זָהָב, שִׁבֳּלֵי-פָז תָּשֹׁקּוּ?

מִי יַרְעִישְׁכֶם כָּאַרְבֶּה וִירוֹמֵם גַּלֵּיכֶם?

לָמָּה תַזּוּ נִיצוֹצוֹת, זִיקוֹת אוֹר תִּזְרֹקוּ

עַל-הַצִּפֳּרִים הַמְרַחֲפוֹת עֲלֵיכֶם?

הֲתִנְהֲרוּ לִמְקוֹם שֶׁהֶעָבִים יִסָּעוּ?

שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, שֶׁיָּנוּסוּ הַצְּלָלִים?

הֲלִמְקוֹם שֶׁהַחֲלוֹמוֹת נַפְשֵׁנוּ יִשָּׂאוּ

אַתֶּן נָסוֹת נֶחְפָּזוֹת, שִׁבֳּלִים?

כֶּעָנִי אֶעֱמֹד לִפְנֵי הוֹד הַקָּמָה הַמְּאִירָה וּשְׂמֵחָה,

וָאֵדַע אַךְ-עַתָּה אֶת-עָנְיִי מָה רַב, הָהּ, אַךְ-עַתָּה אֶרְאֶנּוּ!

לֹא יָדַי עִצְּבוּכֶן, שִׁבֳּלִים, לֹא יָדִי קוֹמַתְכֶן טִפֵּחָה,

לֹא-כֹחִי פִזַּרְתִּי בָּזֶה, לֹא אֲנִי אֶצְבְּרֶנּוּ;

לֹא רְסִיסֵי זֵעָתִי אֶת-מֶגְרְפוֹת אַדְמַתְכֶן הַשְּׁחֹרָה הִרְטִיבוּ,

אַף לֹא תְפִלָּתִי הוֹרִידָה אֶת-מְטַר הַשָּׁמַיִם עַל-נִירְכֶן,

לֹא עֵינַי הִרְהִיבוּ מִלֻּאוֹת רָאשֵׁיכֶן, לֹא לִבִּי הִרְחִיבוּ,

אַף לֹא הֵידַד שִׁירִי יְזַעֲזַע מְנוּחַתְכֶן וְיִפֹּל עַל-קְצִירְכֶן –

וּבְכָל-זֹאת יְקַרְתֶּם לִי, שָׂדוֹת, יְקַרְתֶּם לִי שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה,

מֵאָז תַּזְכִּירוּנִי אֶת-אַחַי הָרְחוֹקִים, הָעוֹבְדִים בֵּית אִמִּי,

שֶׁאוּלַי בָּרֶגַע הַזֶּה יִשְׂאוּ קוֹלָם מֵרֹאשׁ הַר וְגִבְעָה,

וְעָנוּ גַם-הֵם אֶת-בִּרְכָתִי, הַשְּׁלוּחָה אֲלֵיהֶם מֵעִמִּי.

תרנ"ד.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

בענינים שונים

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

לעם היושב בציון נחוץ עתון יומי. ולנו, המשכילים בעם ודורשי-טובתו, נחוץ, שהעתון הזה יהיה טוב.

דיקדקתי והשתמשתי ביחס שאליו: לעם. כי ביחס שממנו, מן העם היושב בציון, אין עוד, כמדומה, עד כדי יצירת עתון יומי חשוב. “ציבור” של עשרות אלפי משפחות ברחבי כל הארץ הבלתי-רחבה, ובשעה שהמשפחות ברובן המכריע אינן חיות על עבודה ממשית – ציבור כזה אינו יכול להחיות באמת הוצאה ספרותית יומית הגונה, שׁרוח-יצירה תהא שׁופעת מתוכה. ואולם איךְ יאמר משַׁל-העם? “עין אחת – אף היא צריכה לשינה”. ציבור כזה – אף הוא צריך ליומן; וצריך, כאמור, שהיומן יהיה טוב.

טוב – מה זאת אומרת? זאת אומרת, שהעתון היומי הטוב, אשר תפקידו להיות לא רק עתון מארץ-ישראל בשביל חוץ-לארץ, כי אם, בעיקר, עתון בשביל יושבי-ארץ-ישראל, צריך שיתן ליושבים האלה ידיעות ומאמרים-הערות, מאמרים קצרים, תמציתיים, נוספות עליהן, מאמרים השופכים אור על הידיעות הבאות בעתון. לא חדשות מדגדגות מארבע כנפות-העולם, שעל חסרונן בעתון “חדשות-הארץ” כיום אולי קובלים כל המתרעמים המושבעים שלנו, כל בני ה“עולם” הבטל המתרוצץ בחוצותינו. ה“עולם” הזה ודאי היה רוצה בעתון “מעניין”, כלומר, בעתון של חדשות “פיקאנטיות”, אינטריגות, מאורעות-פלאים, מה שאינם מוצאים ב“הארץ”. ברם, מומא דא לדידהו – לדידן לא הוה מומא. העתון היומי הטוב בעברית אינו צריך ללכת בדרכי העתונות הז’ארגונית שלנו בווארשה ובניו-יורק. מעֵז-האסון שׁל אי-החשׁבון לעתון עברי להיות צהוב, הואיל ואינו לרבבות, יֵצא המתוק הזה, שלעולם לא יהיה מפעל קאפיטאליסטי ודרכו לא תהא סוגה לעולם בכל הפרחים הנחמדים המלַווים כל עגלה של מפעל המוני-קאפיטליסטי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.