תַּחַת יַד זִכְרוֹנוֹתַי עֵת כִּי הִתְיַפַּחְתִּי

אֶל פּוּרָה שַׂר-שֶׁל-שִׁכְחָה אֶת כַּפַּי שִׁטַּחְתִּי

וָאֶתְחַנַּן אֵלָיו לֵאמֹר: חֹלֶה הִנֵּנִי,

זִכְרוֹנִי הִכְרִיעָנִי, אָנָּא הַחֲלִימֵנִי;

הֵן זֵכֶר כָּל צָרָה כָּל תּוֹכֵחָה וּנְאָצָה

אַתָּה מֹחֶה וּמְסָעֵף, פֻּארָה, בַּמַּעֲרָצָה!

וּפוּרָה אֵל טוֹב רַב-עֵצָה וּגְדָל-עֲלִילָה

לֹא אָטַם אָזְנוֹ, לֹא שָׂךְ לוֹ מֵעֲבֹר תְּפִלָּה;

בְּחִכּוֹ כַּיַּיִן הַטּוֹב אֶת נַפְשִׁי חִיָּה

וַיַּעֲנֵנִי מִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ מֵאֶרֶץ נְשִׁיָּה:

"מֻכֵּה הַזִּכָּרוֹן, נִכְמְרוּ רַחֲמַי אֵלֶיךָ!

הִנְנִי בָּא בָא וּמִמַּחֲלָתְךָ אֶרְפָּאֶךָ.

אָכֵן לֹא בִּרְפֻאוֹת-הָאֱלִיל אֲשֶׁר נָקַבְתָּ,

אִם אָמְנָם מִמַּעְיָן קָדוֹשׁ אֶתְהֶן שָׁאַבְתָּ;

הַתַּחְבֻּלוֹת הָהֵן הָבֶל וָרִיק הִנָּמוֹ

לָאִישׁ מֵאַחֶיךָ אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין בָּמוֹ;

וּלְרָפְאֶךָ בַּכְּתָב שֶׁעַל גַּבֵּי הַקָּבֶר

עוֹד לֹא בָא יוֹמְךָ, עוֹד לֹא בָשַׁל הַשָּׁבֶר.

רִפְאוּת אַחֶרֶת טוֹבָה אִתִּי לָךְ הֵבֵאתִי;

אֲנִי עֲשִׂיתִיהָ וּבִשְׁמָהּ גַּם נִקְרֵאתִי:

פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי – מַשְׁקֶה עֹשֵׂה-פֶלֶא,

יָפֶה הוּא לַשִּׁכְחָה מִכָּל תַּחְבֻּלוֹת אֵלֶּה;

בֹּא נָא אֶל הַיֶּקֶב לַחֲשֹף חֲמִשִּׁים פּוּרָה

וְרָוַח לָךְ וְרָפָא לָךְ. – אֲנִי רוֹפְאֵֶךָ פּוּרָה!"

אוֹדְךָ כִי עֲנִיתָנִי וּתְרוּפָה לִי הִבְטַחְתָּ!

רַק אַחַת, שַׂר-שֶׁל-שִׁכְחָה, אַחַת רַק שָׁכַחְתָּ –

שָׁכַחְתָּ כִּי עִבְרִי אָנִי, נֶפֶשׁ לֹא מְטֻמָּאָה,

כָּל מִשְׁרַת עֲנָבִים מֵעוֹדִי אֶל פִּי לֹא בָאָה;

טוֹבָה עֲצָתְךָ לַחוֹלִים מִבְּנֵי הַנֵּכָר,

וַאֲנִי הָעִבְרִי לֹא אֶשְׁתֶּה יַיִן וָשֵׁכָר.

לֹא תוּכַל, אֵפוֹא, פּוּרָה, לִגְהוֹת מֶנּוּ פָּרֶץ!

אֵל זָר אַתָּה, אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ;

גַּם לֹא אֵל זָר אַתָּה כִּכְמוֹשׁ אוֹ כַּבָּעַל,

נַעַר אַתָּה פֻּרָה – הַנַּעַר לִירֻבַּעַל!

יַעֲבְדוּךָ כָּל הָעַמִּים מִכּוּשׁ עַד הֹדּוּ –

הַיְּהוּדִים הָאֲמֵלָלִים אֹתְךָ לֹא יַעֲבֹדוּ.

אֲהָהּ, עִבְרִי אָנֹכִי – נָזִיר מִנִּי רָחֶם,

יַיִן לֹא יִשְׁכַּח רִישִׁי, בַּשְּׁתי לֹא אֶנָּחֶם;

וַאֲהָהּ מַשְׂכִּיל אָנִי, טָעַמְתִּי מִפְּרִי-כָחַשׁ,

בַּסְּגֻלּוֹת לֹא אַאֲמִין, לֹא קֶסֶם בִּי, לֹא נָחַשׁ;

אוֹי אוֹי לִי מַשְׂכִּיל עִבְרִי, אֵין מָזוֹר אֶל שִׁבְרִי,

רָפֹא לֹא אֵרָפֵא עַד בֹּאִי אֱלֵי קִבְרִי.

כ“ה סיון תרמ”ה, כפר-המלך.