קינות. עאל הלקח ארון האלקים צפירת תפארה הנזר והעטרה עמוד החזק אשר כל בית ישראל נשען עליו אין די ךמהלליו הרב הגדול מעוז ומגדול ראחד היה אברהם אשכנזי זצוק״ל בש״א לחו׳ שבט שנת הה! הילל בן שחר לפ״ג. סימן: א״ב.
אֵיכָה נֶעֶתְּמָה אֶרֶץ הַצְּבִי מַדּוּעַ חָשַׁךְ שִׁמְשָׁ״ה פֶּתַע וְעַמּוּדֶיהָ הִתְפַּלָּצוּ עַל מְסִלּוֹתֶיהָ קַדְרוּת, נְתִיבוֹתֶיהָ אֵבֶל וְכָל מַחֲמֻדֶּיהָ נָשַׁסּוּ.
בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ קִינִים וָהֶגֶה אוֹי וַאֲבוֹי שְׁעָרֶיהָ לְזֶרֶם דִּמְעָה הָיוּ אֲפִיקֶיהָ נְחָלֶיהָ דָּם וָאֵשׁ.
גָּלָה כָל שָׂשׂוֹן מֶנָּה וַתִּתְיַפֵּחַ תִּפְרֹשׂ כַּפְֶּיהָ וְתִקְרָא אַלְלַי, אוֹי נָא לִי כִּי שֻׁדָּדְתִּי.
דְּרָכַי מָלְאוּ מְהוּמַת זַעַם וְשַׁמָּה הֶחֱזִיקַתְנִי עוֹשֵׂי מְלַאכְתִּי שָׁבְתוּ הַחֲנֻיּוֹת סֻגְּרוּ, המְּקוֹנְנוֹת קוֹרָאוּ הוּעָזוּ הַסּוֹפְדוֹת וּבָאוּ.
הֵרָגְעִי וְדֹמִּי לָךְ אֶרֶץ, מַה לָּךְ? עֵינַיִךְ עַל מִי תִּבְכֶּינָה וַאֲבֵלַיִךְ אֵלֶּה אֶל מַה לִוְיָתָן יְעוֹרֵרוּ תְּנִי פוּגַת לָךְ וְשִׁבְרֵךְ סַפֵּרִי.
וְאֵיךְ עַל יְגוֹנִי אַבְלִיגָה וְשִׁבְרִי גָדַל אֵיךְ פוּגַת אֶתֵּן וְרַב מַכְאוֹבִי גַּם דַּבֵּר נִלְאֵיתִי אֶנְאַק דּוֹם.
זָעַךְ ה׳ צַמֶּרֶת אֲרָזַי וַיְפַרְפְּרֵנִי מִבְחַר בְּרוֹשַׁי כָּרַת וַיְפַצְפְּצֵנִי מָוֶת וְצַלְמָוֶת כְּתֻמָּם בָּאוּ תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה.
חָתַף ה׳ רוֹעֵה עֲדָרַי וְצֹאנִי נָפֹץ לִשְׁתּוֹת מַיִם נָדְדוּ רְחֵלַי, וָאַיִן, כְּבָשַׂי וּטְלָאַי אֶל עֵשֶב וְלֹא מָצָאוּ.
טָרַפְתָּ ה׳ נָגִיד וּמְצַוֶּה וְלֹא חָמַלְתָּ פִּנַּת יִקְרַת חָכְמָה לָקַחְתָּ בְאַפֶּךָ וְלֹא רִחַמְתָּ מוֹרֵה צֶדֶק הִתְחַמֵּק, הִסְתַּתֵּר שַׂר תּוֹרָה וְשׁוֹחֲרֵי הַשֵּׂכֶל שִׁכֵּלוּ.
יְרוּשָׁלַיִם עֶדְיָהּ תִּתְנַצֵּל וּבָאֵפֶר תִּתְפַּלֵּשׁ תִּקְרַע סוּתָהּ בַּת צִיּוֹן וְשַׂק תָּשִׂים חֲלִיפוֹתֶיהָ הוֹי אָדוֹן יִקְרָא לְבָנוֹן הוֹדִי וּכְבוֹדִי – הַכַּרְמֶל.
כָּאֳנִיָּה מִבְּלִי חוֹבֵל נוֹתַרְתִּי וַאֲנִיָּה אַרְבֶּה מִי יַחֲזִיק כֵּן תָּרְנִי עוֹד מִי יְנַהֲלֵנִי עַל מִשְׁבְּרֵי יָם בְּשׂוֹא גַלָּיו מִי יְמַלְּטֵנִי.
לָכֵן בְּנוֹת הַשִּׁיר שְׁמַעַן קוֹלִי מַנְעִימֵי זִמְרָה הַאְזֵנָּה צַעֲקָתִי כִּנּוֹר וְחָלִיל הַסּוּ נֵבֶל וְעָשׂוֹר אַל תַּשְׁמִיעוּ קוֹלְכֶם.
מַעֲטֵה זַעֲוָה תַעֲטוּ עַל שָׂפָם וְשֵׁבֶר רוּחַ תַּחְגֹּרוּ וְהָיָה תַחַת מָחוֹל חִיל יִהְיֶה, וְתַחַת עוּגָב רוּחַ נְכֵאָה וְתַחַת מִצְהֲלוֹת רִנָּה – קִינָה, וְתַחַת גִּיל – דְּאָבָה.
נְאוֹת שָׂדַי הֵלִילוּ, אַלּוֹן וּשְׁדֵמָה כַּרְמֵי חֶמֶד סִפְקוּ כַף, תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחַד מַשְׂכִּיּוֹת כָּל חֶמְדָּה הוּעָמוּ הֻשְׁבָּרוּ.
סוֹב סִבְבוּנִי נָא כָל יוֹדְעֵי מִסְפֵּד הֵאָסְפוּ וּבֹאוּ כָל מְאַזְּרֵי זַעַם חָנּוּנִי בְנוֹת יְעֵנִים כִּי כָשַׁל כֹּחִי לַמֵּדְנָה תַמְרוּרִים קָאַת וְקִפּוֹז.
עָגוּר וְסִיס לְאֵידִי אַל תִּדֹּמוּ אַל תִּדֹּם הַקּוֹרֵא מִקְּרוֹא בֶהָרִים פִּידִי אֱלֵי חַיַּת הַמִּדְבָּר בִּילֵל יְשִׁימוֹן צִבְיַת הֶהָרִים עַל צְבִי תִפְאָרָה.
פִּלַּח כִּלְיוֹתַי מָוֶת שָׂמַנִי מְבֻלָּקָה הֲמָמַנִי בְּעֶבְרָתוֹ קָצַף וְלֹא חָמַל אַךְ זֶה הַיּוֹם חִצָּיו הָרְעֲלוּ וַיַּשְׁקֵנִי רַעַל.
צִחֵה צָמָא הוֹלִיךְ שֶׁבִי בְנֵי עֲדָתִי צֶאֱצָאַי וּבַחוּרַי נָהַג וַיּוֹלֵךְ תַּלְאוּבוֹת אֵין מַיִם עוֹלֵל וְיוֹנֵק מִבְּלִי אָב.
קָשְׁרוּ עָלַי יַחַד כָּל צְבָא חֵילוֹ סְגֻלַּת אֲסָמַי לָקְחוּ וַיֵּלֵכוּ בִּמְשִׁיחַ ה׳ פָּגְעוּ אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ אֶחְיֶה.
רְאֵה ה׳ וְהַבִּיטָה כִי עָשְׁשׁוּ עֵינַי הַבִּיטָה וּרְאֵה לְהַוָּתִי כִי רַב כִּידִי נִסַּע פְּאֵרִי מֶנִּי נִשְׁאַרְתִּי גַלְמוּדָה.
שַׁלֵּם נִיחוּמִים לַאֲבֵלָיו כָּל אַמִּיץ בַּגִּבּוֹרִים לֹא יוֹסִיפוּ מָצוֹק כָּל בּוֹכֵי מְבוּכָתוֹ מָוֶת לֹא יְחִתֵּם עוֹד, שְׁכוֹל לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם.
תְּמוֹךְ יְמִינָם מוֹשִׁיעַ וּסְעָדֵם שֶׁקֶט תִּתֵּן לָהֶם מְנוּחַת לֵב תְּשׁוּעָתְךָ לָהֶם, אָמֵ״ן.