מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אור וירושלים

מאת: יוסף שריג

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַשֶּׁקֶט שׁוּב צוֹנֵחַ כָּאן מִשְּׁמֵי הָעֶרֶב

כִּדְאִיַּת דַּיָּה מֵעַל הַתְּהוֹמוֹת

וְקֶרֶן אֲדֻמָּה נוֹשֶׁקֶת לַהַט חֶרֶב

אֶת הַפְּסָגוֹת, הַמִּגְדָּלִים וְהַחוֹמוֹת.


רָאִיתִי עִיר עוֹטֶפֶת אוֹר

וְהִיא עוֹלָה בִּשְׁלַל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת

וְהִיא נוֹגֶנֶת בִּי כְּנֵבֶל הֶעָשׂוֹר

רָאִיתִי עִיר עוֹטֶפֶת אוֹר.


הִנֵּה זוֹחֵל הַצֵּל מִבֵּין גִּבְעוֹת הָאֹרֶן

קָרֵב בַּסֵּתֶר כְּאוֹהֵב אֶל הַשְּׁכוּנוֹת.

וּמוּל פָּנָיו קְרִיצוֹת, רִבּוֹא עֵינֵי הָאוֹר הֵן,

לְפֶתַע נִפְקְחוּ אֵלַי כְּנִפְעָמוֹת.


בְּדוּמִיַּת אַשְׁמֹרֶת אַחֲרוֹנָה נוֹשֶׁמֶת

וּבִקְטִיפַת שְׁחָקִים רְסִיס אַחֲרוֹן מַחֲוִיר

אַךְ שַׁחַר, כְּבָר כִּפַּת זָהָב שֶׁלָּהּ אוֹדֶמֶת

לְמַגָּעוֹ הָחָם הָרַךְ שֶׁל אוֹר צָעִיר.


10.1.72

יוסף שריג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף שריג
רקע
יוסף שריג

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף שריג

  1. [שירים מילדות] (שירה)
  2. מאזנים (שירה)
  3. "משמעת מים" נוסח צהל (מאמרים ומסות)
  4. [מותי בא לי פתע] (שירה)

לכל יצירות יוסף שריג בסוגה שירה

לכל יצירות יוסף שריג

יצירה בהפתעה
רקע

ספר הבדיחה והחידוד: בין אבות לבנים

מאת אלתר דרויאנוב (פרוזה)

1675 אב טעה בהגדה של פסח וקרא:

“דם צפרדע, בּנים”…

הפסיקו בנו:

אבא, “כּנים” כתוב.

החזיר לו האב:

אין בכך כלום; אף בנים מכּה יפה הם…


1676 אב ובנו נכנסו לבית-מחיה לסעוד. הגישו להם מרק רותח, ולא היה הבלוֹ עולה מרוב שומן. תקע הבן ראשון כף לתוך הפּינכּה שלפניו, לגם לגימה יפה וניכווה פיו עד כדי כך, שהתחילו עיניו מדמיעות.

אמר לו אביו:

בני, על מה אתה בוכה?

השיב הבן:

נזכרתי, שאמא מתה.

תקע האב כף לתוך הפּינכּה, לגם לגימה יפה ונתמלאו עיניו גם הוא דמעות.

אמר לו הבן:

אבא, על מה אתה בוכה:

השיב לו האב:

אני בוכה, שלא קברתיך עם אמא בקבר אחד…

(בדיחה זו בצורה אחרת עיין כרך ראשון, סימן 284, וב“ציונים” לאותה בדיחה.)


1677 שאלו לחכם:

על שום מה שמח אדם שמחה יתירה כשהוא רואה בנים לבניו?

החזיר החכם:

דין הוא, שיהא אדם שמח שמחה יתירה כשהוא רואה שונאים לשונאיו.


1678 כמה שנים עשה בנו של מלמד זקן בכרך גדול, ולבסוף שב לעיירתו הקטנה, לבית אביו. נסתכל המלמד בסנטרו של הבחור ואנחה שברה לבּו:

מי יאמר לו מה תעשה?

למחרת קם הבן משנתו, מזג כוס חמים, הוציא מילקוטו מברשת קטנה, שיקע אותה בקופסה לבנה וחזר ונתן לתוך פיו. נבהל האב ותפס לו בידו:

מה אתה עושה?

חייך הבן:

שיני אני מבקש לנקות.

רפתה ידו של המלמד הזקן ואמר:

הגידה נא לי, בני, הל הכּירכּורים הללו למה הם? לך והשתמד…


1679 שבועות וירחים נאבק בן עם אביו הזקן: העיירה הקטנה נמאסה עליו ואל הכרך הגדול תשוקתו. לסוף ניצח הבן: אמו סייעתו ובחשאי נתנה לו להוצאות הדרך.

עכשיו ציפור-דרור הוא, – נאנח האב. – הלואי ואתבדה…

עברו שנתיים והבן שב מן הכרך “גוי” גמור: פיאות אין, זקן אין… בלילה פשפש האב בחפציו של הבחור ולא מצא: טלית-קטן אין, תפילין אין…

הרי גידולים שגידלת! – נהם האב הזקן כלפי אשתו.

ולמחר כשהקיץ הבן משנתו ופיהק בהרחבה, ניגשה אליו האם, דימעה נטפה לה על לחיה וקולה רעד:

בני, פיאות וזקן אין לך, ארבע כנפות ותפילין אין לך, – שמא, חלילה, גם מהוּל אין אתה עוד?…


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.