מַחְשַׁב תְּבוּנָתִי

מַחְשַׁב תְּבוּנָתִי מִנּוּם יְקִיצַנִי           שֶׁבַח לְמָעֻזִּי לֵאמֹר יְעִירֵנִי

שׁוֹקֵד בְּדַלְתוֹתָיו אֶהְיֶה, בְּיוֹם נִשְׁקַד           עֻלִּי, וְלוֹ אֶקְרַב הָעֵת יְרַחֲקֵנִי.

הָאַהֲבָה עַזָּה כִּי עֵת שְׂנֹא אוֹתִי           אֶשְׁכֹּן בְּחַצְרוֹתָיו גַּם כִּי יְנִידֵנִי

נָעִים, תְּהִלָּה נָאוָה לֶאֱלוֹהַּ חַי           לוּ יִרְדְּפֵנִי, לוֹ אֶבְרַח – יְכַסֵּנִי

הֵן יִקְטְלֵנִי, לוֹ אוֹחִיל, וְאִם אָמוּת           אֵדַע אֲשֶׁר נִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי!