זֶה שָׁנִים אַלְפַּיִם

עָבְרוּ כַּמַּיִם

עֵת מִירוּשָׁלַיִם

הוֹדֵנוּ פָּנָה נָדָד,

בַּתְּשִׁיעִי לְזֶה הַחֹדֶשׁ

נִבְכּה עַל חָרְבַּן קֹדֶשׁ,

פָּנֵינוּ לַקִּיר

קוֹל בְּכִי נָעִיר:

“אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד”.

זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם

מִיהוּדָה וִאֶפְרַיִם,

מָתַי בְּאֶרֶץ מְרָתַיִם

רוּחֲכֶם לצִיּוֹן יָעִיר?

הָרִימוּ בַּל תְּגוּרוּן,

נֵס יָהּ, דֶּגֶל יְשׁוּרוּן,

הֵאָסְפוּ בְּאֶרֶץ נוֹד

יַחַד לְהַמְתִּיק סוֹד,

אֵיכָה לִבְנוֹת הָעִיר.