לוגו
אל ציוני אמריקה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

(שני מכתבים)    🔗

א.    🔗

בהתאספם לועידה השנתית הרביעית, ביום 16 ליוני 1901 בפילאדלפיה – בעד עתון-המפלגה החדש, שנוסד אז.

את בּקשת אגודת-הציונים באמריקה, לכתוב בשביל העתון החדש של תנועתנו, נכון אני למלא ברצון רב ובמדה, שיש לי מה להגיד לחברינו.

היום כבר נפוצה, ואפשר לאמר נתאשרה התנועה הציונית בכל העולם. הכל הכירו כבר את מהותה בתור הפתרון היחידי לשאלת-היהודים. בתוך העמים הנוצרים אין כמעט חלוקי-דעות בדבר זה, מכיון שעלה בידנו להוכיח, כי התישבות היהודים בארץ-ישראל לא תתנגד לרגשותיהם הדתיים של אחרים. המקומות הקדושים לנוצרים ישאר בקדושתם (res sacra) לעולם. ולפיכך מובן הוא לגמרי, כי עוררה שיבת היהודים חבה דוקא בחוגי הנוצרים היותר מאמינים, ובמקומות אחדים עוררה גם התלהבות. צריכים לקרֹא את עתוני הכנסיה ולשמוע חוות-דעתם של כהניה, בכדי להוכח מזה.

מספר הנספחים אלינו מתוך אותם החוגים, שהיו רחוקים וזרים לנו עד הקונגרס הציוני שבלונדון, הולך ורב באֹפן מוצלח.

חבל, שאי-אפשר להגיד זאת בנוגע לאמריקה. אמריקה, עם מספר יושביה היהודים, הגדול יותר לרגל הגרת יהודים נואשים ההולכת וגדולה מיום ליום, לא פרעה בכל זאת את חובה, להשתתף במדה מתאימה בתנועה הציונית. נחוץ שישתנה המצב הזה. חברים, אחים, התעודדו! זקוקים אנו לעזרתכם, לא רק להתלהבותכם, העולה ומתלקחת באספות-המונים ועוברת כעשן כלה. יסדו אגודות מקומיות, סניפים מסניפים שונים, יחד עם חברות לאנשים גם חברות לנשים ועלמות, חברות להתעמלות ולזמרה, יחד עם בתי-תפלה וחברות לעניני-כלכלה. גם קבוצות להתרועעות, והכל לשם ציון. כל פרט ופרט שבחיי הצבור היהודי יש להכניס תחת הדגל הלאומי. הציוּן “מגן דוד” צריך להזהיר שוב כסִמן של אחדות לכל שבטי ישראל. אבל כל זה אינו ענין לשחוק ולשעשועים, אלא יש לו יסוד רציני מאד, מעשי מאד. איך אפשר לבֹא לבאי-כחכם לבא במשא-ובמתן עם הממשלות, אם אינם יכולים להראות על העם המאוחד כבר היום בארצות גלותו תחת דגל ציון? לא די בזה שאתם מאספים אספות נלהבות;נחוץ גם כן שיצאו מן האספות חברים מאורגנים לאגודת-ציון הגדולה, המקיפה את כדור הארץ. ואז תמהר ותתהדר גם עבודת הועד המרכזי שלכם ותגיע בעזרת האלהים אל המטרה.

בבֹא השעה הקדושה והמקֻוה, שבה תשמעו קול קורא אליכם, אז עליכם להיות נכונים לעתידותיו המשותפות של עמנו. הסתדרו! אגודת-הציונים באמריקה היתה יכולה להיות גדולה פי עשר או עשרים מאשר היא היום, אלמלא נספחו אליה כל חברינו לדעה אשר בארצות-הברית. לא די הוא, להיות ציוני בלב ולהודות תוך כדי שיחות פרטיות, מה שמוצאים כל הנוצרים בעלי דעה ישרה: כי זה הוא ענין יפה, ישר ורם, הודו על זאת בגלוי, הספחו בגלוי ותנו ידכם לאגודת-ציון. זאת היא תקות אחיכם מכם. ואם זאת תעשו, אז תוכלו גם אתם לקוות למעשי מנהליכם.

ב.    🔗

למר משה קליין, בעד הקבץ, שנערך לרגל הועידה הנ"ל

אדון מאד נכבד!

למן היום, שמשתתף אני בתנועה הציונית, היו לנו, יחד עם צמיחת מספר חברינו לדעה במדה נראה, גם כמה תוצאות לעינים.

כשתהיה פעולתי נגמרה באחד הימים, וכשיראו מה שנסיתי לעשות בעד העם היהודי, אז אולי ידינני שופט ישר לכף זכות, על שהחרשתי פעמים הרבה מתוך בטול עצמיותי. יכול הייתי לפטור את עצמי מאיזו תלונה ולסתום פיו של איזה מתנגד, אלמלי נפתה לבי להודיע דברים שלא בעתם.

יתן לי האלהים עֹז וכֹח להחזיק מעמד, עד שאפשר יהיה להראות את התוצאות – לא למעני, אלא למען הענין.

כשנשיג את מטרתנו, מאמין אני בזה באמונה שלמה, אז בכל אֹפן יספחו אלינו כל היהודים.