שַׁבָּת שַׁבָּתוֹן בממלכות הַתּוֹלָדָה. כל היקום שָבַת וַיִנָפַשׁ. דממה דקה מרחפת על מִפְלְשֵי נִבְכֵי שֶקֶט, וה' שָמָה – כי לא בְשָאוֹן ורעש ה‘, אך בדממה סֻכּוֹ, ומְעוֹנָתוֹ בדומים קֹדֶש –. הלילה שר מנוחה פָשַׁט תחת כל השמים, ואחותו הַשֵׁנָה לקחה את היקום, ילד שעשועיה, על זרֹעותיה, וַתְּיַשְׁנֵהוּ על ברכיה, וַתְּכַס עליו בִּצְעִיף מָנוֹחַ המֵשיב נפש עיֵפה בְּנֹעַם קָרָתוֹ. ושם במרומים יצאו חצֵץ כל צִבְאוֹת אֱלֹהֵי הַצְבָאוֹת: רִבֵּי רבבות כוכבי אור, שְׁמָשׁוֹת יְרָחִים וּמַזָרוֹת אין מספר. מראיהם כזהר הבזק היוצא מזיו החיות, כיפעת שרפי קדש סְבִיב כֵּס יה, וכמראה הַנֹּגַהּ דמות כְּבוֹד אלהי הַכָּבוֹד. ובתוכם מתהלכת מְלֶכֶת הליל אט ומעדנות כְּכַלָה כְּלִילַת יֹפִי ביום כְּלוּלוֹתֶיה, וּכְכֹהֵן אֵל עליון בכַהנו פאר במועדי אֵל…, הה! רבבות עֵינֵי צהר תִּפָּתַחְנָה בבתי נפשי לחזות מחזה שדי, ותמונת ה’ אביט… הסתירי פניך, הוי נפש לא מְטֹהָרָה! הסתירי פניך פן תאכלך האש הקדושה הזאת! אל תֶהֶרְסִי אֶל ה' לראות – בּוֹאִי בנקרת צורים וְהִטָמְנִי בִּסְעִפֵי הסלעים מפני פחד חֲסִין יה ומהדר גְאוֹן קדשו! – אך אנה אֶסָתֵר מיפעת פליאות פָּעֳליךָ, הה אֲדוֹן הנפלאות! ואנה מהדר כבוד הודך אברח? הן גם פה כְנֵטֶף מים זה נפלאים מעשיך כאשר שם בכוכבי מָרוֹם נוראים הנמו: פה בנטף מים זה אשתומם לראות רבבות רבבה בעלי חיים אשר לא רֻאוּ בלי עֵזר קְנֵה רֳאִי ואשר ידַמו כי הנטף הזה ים גדול הוא ורחב ידים והם התנינים הגדולים המרתיחים כסיר מצולותיו – מי נָפַח רוח חיים באף קטני ארץ כאלה אשר משערת ראש רבבות פעמים דַקוּ? – מי יָצַר את יצורי צעירי היצורים האלה? – מי תִּכֵּן את מַסלולי עורקיהם? מי מָתַח את עצָביהם וגידיהם? ומי רָקַע עוד גם את עורקי הנֵפל הטמון באבק דק כזה? – מי פעל ועשה כל אלה? אתה! – נורא! – אתה! – אתה נורא עלילה בעולמות נוראות אין מספר, אתה עושה פלא גם בנטף מים זה! – הה נורא תהלות אתה! עושה נפלאות עד אין חקר! –. ומי זה עֲרַל לב אשר לא יקרע סְגוּר לבבו בקראו את הרשום באצבע אלהים, בְּתָוֵי שדי, באותות כוכבי שלהבת על לֻחוֹת ספירי שְׁמֵי ה‘, ובהשפילו ראות בנטף מים זה? – הוי בן אדם! בן אדם! הִתְנָעֵר מֵעֲפַר הֲריסותך! השליכה נא שִקוצי עיניך, את אלילי כספך ואת אלילי זהבך, וְשָׂא מָרוֹם עיניך בדומית הליל, וראה מי ברא אלה – שים לבך גם אל נטף מים זה ואל רמש אין מספר אשר ירמשו בו – ותראה אם לא יקרך דברי: אם לא יתחדש בקרבך רוח נכון, אם לא תִתֹם חֶלאתך והתקדשת והיית קדוש, כי קדוש ה’ אלהיך!! –