עוֹד יֵשׁ בִּשְׂדֵה מוֹאָב וִיהוּדָה,

בַּגִּלְגָּל וּבְפַדַּן-אֲרָם

מַצֵּבוֹת – אַךְ אֶבֶן גַּלְמוּדָה,

מְשָׁחוּהָ הַנְּדִיבִים בָּעָם,

מֻצָּקָה וְקָשָׁה וּגְלוּדָה

כִּבְיוֹם בּוֹ הֻתָּכָה בַּעְיָם,

שׁוֹקַעַת, חוֹלֶמֶת כְּרַפְסוֹדָה

שֶׁנִּנְעֲצָה בְּשִׂרְטוֹן בַּיָּם.

בַּחֲלוֹמָהּ: – שׁוּב פָּרְחוּ הָעִיִּים

וּבָא הָמוֹן חוֹגֵג וּלְוִיִּים

בְּקוֹל שׁוֹפָר וּמְנַעַנְעֵי-פָז.

וּבָאוּ אֶל-פְּנֵי הָאֲבָנִים

וְנִלְווּ וְאָמְרוּ הַבָּנִים:

“נִצְחוּנוּ הָאָבוֹת – דּוֹר עָז!”