מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עם דמדומי החמה

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עִם דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה / חיים נחמן ביאליק


עִם דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה אֶל-הַחַלּוֹן נָא-גשִׁי

וְעָלַי הִתְרַפָּקִי,

לִפְתִי הֵיטֵב צַוָּארִי, שִׂימִי רֹאשֵׁךְ עַל-רֹאשִׁי –

וְכֹה עִמִּי תִדְבָּקִי.


וּמְחֻשָּׁקִים וּדְבֵקִים, אֶל-הַזֹּהַר הַנּוֹרָא

דּוּמָם נִשָּׂא עֵינֵינוּ;

וְשִׁלַּחְנוּ לַחָפְשִׁי עַל-פְּנֵי יַמֵּי הָאוֹרָה

כָּל-הִרְהוּרֵי לִבֵּנוּ.


וְהִתְנַשְּׂאוּ לַמָּרוֹם בִּיעָף שׁוֹקֵק כַּיּוֹנִים,

וּבַמֶּרְחָק יַפְלִיגוּ, יֹאבֵדוּ;

וְעַל-פְּנֵי רֻכְסֵי אַרְגָּמָן, אִיֵּי-זֹהַר אַדְמוֹנִים,

בִּיעָף דּוּמָם יֵרֵדוּ.


הֵם הָאִיִּים הָרְחוֹקִים, הָעוֹלָמוֹת הַגְּבֹהִים

זוּ בַחֲלוֹמוֹת רְאִינוּם;

שֶׁעָשׂוּנוּ לְגֵרִים תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם,

וְחַיֵּינוּ – לְגֵיהִנֹּם.


הֵמָּה אִיֵּי-הַזָּהָב זוּ צָמֵאנוּ אֲלֵיהֶם

כְּאֶל אֶרֶץ מוֹלֶדֶת;

שֶׁכָּל-כּוֹכְבֵי הַלַּיִל רָמְזוּ לָנוּ עֲלֵיהֶם

בְּאוֹר קֶרֶן רוֹעֶדֶת.


וַעֲלֵיהֶם נִשְׁאַרְנוּ בְּלִי-רֵעַ וְעָמִית

כִּשְׁנֵי פְרָחִים בַּצִּיָּה;

כִּשְׁנֵי אֹבְדִים הַמְבַקְשִׁים אֲבֵדָה עוֹלָמִית

עַל-פְּנֵי אֶרֶץ נָכְרִיָּה.


תמוז, תרס"ב.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

קיסמים

מאת משה בילינסון (זכרונות ויומנים)

א

לפני שתים-שלוֹש שנים היינוּ מסוּגלים לקחת את העפּרוֹן בּיד ולעשׂוֹת חשבּוֹן מדוּיק של השנים המעטוֹת אשר בּהן יתהוה הרוֹב היהוֹדי בּארץ-ישׂראל, אַבד לנוּ החוּש ההיסטוֹרי, אַבד לנוּ החוּש של התהליכים הקשים, אשר דוֹרוֹת דרוּשים להגשמתם; שכחנוּ איזה עם אנחנוּ ואיזוֹ ארץ לפנינוּ. כּמעט שהיינוּ מקבּלים את תוֹרת פּוֹעלי-ציוֹן השׂמאליים על הסטיכיה המתפרצת בּכוֹח האלמנטרי כּדי לבנוֹת בּמהרה את הארץ הזאת.

בּמשך השנתיים האחרוֹנוֹת עבר עלינוּ הרבּה ואוּלם את החוּש ההיסטוֹרי לא רכשנוּ לנוּ. אילוּ היה כּך, לא היינוּ מדבּרים וכּוֹתבים בּקלוּת-דעת כּזאת על “החוּרבּן הגמוּר”, על “הקַטַסטרוֹפה המוּחלטת”, על זה שאין לנוּ מה להפסיד ועל סימני-המות בּתנוּעתנוּ. כּלוּם קַפּריסה היא התנוּעה הציוֹנית, שבּמקרה נוֹלדה בּמוֹחוֹ של מישהוּ ובּמקרה תחלוֹף? כּלוּם אינם מרוּכּזים בּה שאיפת-הדוֹרוֹת והכּוֹח של ההוה ושל העתיד? כּלוּם לא קדמוּ לנוּ אחרים, אשר אמנם נכשלוּ ואוּלם בלי הכּשלוֹן הזה לא היינוּ יכוֹלים להמשיך? כּלוּם לפני הבּיל"וּיים ולפני העליה השניה היו סיכּוּיים רחבים ויוֹתר בּטוּחים, מאשר לפנינוּ? כּלוּם לא יצרנוּ שוּם דבר בּארץ, אוֹתנוּ בּפני המימרא המהוּללת הזאת: “אין מה להפסיד”.

רע לנוּ, רע מאד. צבא אנחנוּ, שיצא לכּיבוּש גדוֹל ולא יחזוֹר עד סיוּמוֹ. לא מתוֹך מצב-רוּח, היוֹם אוֹפּטימיסטיים וּמחר פּסימיסטיים, אלא מתוֹך הכּוֹח הנפשי העצוּם הכּרוּך בּרעיוֹן וּמוֹביל את הצבא הזה ויוֹנק מהכרח האוּמה – ננצח.

ה' כסלו תרפ"ח (2.12.1927)

ב

בּרוֹמניה היוּ פּרעוֹת בּיהוּדים, פּרעוֹת ממש. כּל העוֹלם היהוּדי התעוֹרר – בּוַרשה, לוֹנדוֹן, פּריס, ניוּ-יוֹרק. מחאוֹת נמרצוֹת בּכל מקוֹם וּמקוֹם. רק ארץ אחת, השוֹאפת להיוֹת “לב האוּמה”, הלא היא ארץ-ישׂראל, שוֹתקת. העתוֹנות מסתפּקת מסיפּוּר הענינים. אסיפת-עם לא אָספה את העם והד לא היה לה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.