מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

גם בהתערותו לעיניכם...

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

גַּם בְּהִתְעָרוֹתוֹ לְעֵינֵיכֶם… / חיים נחמן ביאליק

גַּם בְּהִתְעָרוֹתוֹ לְעֵינֵיכֶם, וְעַד לְמַעֲמַקָּיו –

אַל תִּצְהֲלוּ כְאַבִּירִים.

אַךְ הָתֵל הֵתֵל בָּכֶם לְלֹא רַחֲמִים

וְעַד לִמְנוֹד רֹאשׁ לָעַג לְכֻלְּכֶם.

נִקְלֵיתֶם מֵחֲשׂוֹף לָכֶם אַחַת מִנִּי אֶלֶף

מֵהָגוּת לִבּוֹ עֲלֵיכֶם,

עַל-כֵּן יִתְגַּל, לְמַעַן הֵעָלֵם מְאֹד מֵעֵינֵיכֶם

וּלְמַעַן הַתְעוֹתְכֶם.

שָׁוְא תַּחְפְּשׂוּהוּ בְּמַחֲבוֹאֵי חֲרוּזָיו – גַּם אֵלֶּה

אַךְ כְּסוּת הֵמָּה לִצְפוּנָיו,

מִבַּעַד לְטוּרֵיהֶם, כְּמוֹ מִבֵּינוֹת לַחֲרַכֵּי סוּגַר,

לָבִיא לוֹהֵט וְזוֹמֵם יָצִיץ,

יִשְׁלֶה לְמַרְאֵה עַיִן, יִתְאַפֵּק אוֹ יִרְגַּן חֶרֶשׁ –

וְשַׁאֲגַת אֵשׁ עֲצוּרָה בְּעַצְמוֹתָיו.

לַיְלָה מִלֵּילוֹת יָבֹא, וּבְעֶצֶם שְׁנַתְכֶם הַמְּתוּקָה,

יְבַהֶלְכֶם הֵד רַעֲמָהּ פִּתְאֹם,

מִמֶּרְחָק לֹא פִלַּלְתֶּם, מִילֵל יְשִׁימוֹן, תַּגִּיעֲכֶם,

וְאַתֶּם טֶרֶם תָּבִינוּ.

נִשְׁבַּר הַסּוּגַר בִּן-לַיְלָה, הָיוּ בְרִיחָיו רְסִיסִים,

וְהַלָּבִיא נִמְלַט לִמְכוֹרָתוֹ.

עוֹד הַבֹּקֶר עִם פְּרָץ שֶׁמֶשׁ, עַז-נֶפֶשׁ וְנֶאְדָּר,

נִצָּב עַל קָדְקֹד צוּר יוֹפִיעַ,

בּוֹעֵר בִּזְהַב תַּלְתַּלָּיו וְנֶאְפַּד רַעְמָתוֹ הַכְּבֵדָה –

כֻּלּוֹ אוֹמֵר: מֶלֶךְ!

עֵינָיו תִּרְשֹׁפְנָה בּוּז וְאַפּוֹ יָרִיחַ טֶרֶף

וּתְרוּעַת דְּרוֹרוֹ שָׁרְשֵׁי הָרִים תַּחֲרִיד.

ד' אדר, תרצ"א, לונדון.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

ספרים

מאת זאב ז'בוטינסקי (מאמרים ומסות)

פורסם ב“הארץ”, ירושלים, 26 בדצמבר 1919

הבטיחו לנו הוצאת-ספרים רבתי בירושלים ועוד איננה, מאחורי הפרגוד שמענו, כי העקוב היה קשור עד עתה הקשיי ההובלה ובמצב השווקים בכלל. ואולם, בכל זאת הלא רואים אנחנו, כי מביאים לארץ גם מכונות הרבה יותר כבדות ממכונות דפוס; ואשר לשוק – הלא יש קוראים וקונים גם בארץ-ישראל ובאמריקה, ויתר הארצות תפתחנה, בכל אופן, עוד בטרם יופיעו עשרת הספרים הראשונים מן ההוצאה הזאת. הדרישה למעשים, מעשים ולא סיסמאות, הולכת ומתגברת בקרב הקהל, וכל מוסד רציני צריך למהר בחנוכת פעלו, פן יאבד האמון ופן תבנה מסביב לו חומת-סין של שויון-נפש. אנו מקווים לחנוכת המוסד להוצאת ספרים בירושלים בהקדם האפשרי אחרי ועידת בזיליאה, אשר שם תנתן ההזדמנות לכל מיסדיו להתראות ולקבוע את צורתו ותכניתו – ויום פתיחתו.

בתור אחד מקרב הקהל, אחד הקוראים והקונים שבעתיד, הייתי רוצה בינתים להביע גם את השקפתי על הצורה והתוכנית הרצויות של המוסד. לא אדבר כבקיא בספרות העברית, כי כזה אינני. אבל אדבר כאיש שרכש לו נסיון ידוע בעניני ספרים בכלל וגם הספיק להתבונן בשוק המיוחד של הספר העברי – בשוק המצומצם של הקורא עברית, ומה שחשוב עוד יותר – בשוק הרחב שעוד איננו קורא עברית.

לפי דעתי, יש למוסד כזה בירושלים שלש מטרות. הראשונה מהן היא לעת-עתה רק הלכה לעתיד, זאת אומרת יגיע זמנה רק אחרי שנשיג, במידה ידועה, את המטרה השניה.

א. לפתח את הספרות העברית, המקורית והמתורגמת.

ב. לעזור להרחבת החוג הקורא עברית.

ג. לעזור להגדלת הישוב.

בנוגע לסעיף א', רצוני להוסיף, כי אין אני פוגע בערכן ובתועלתן הגדולה של ההוצאות המטפלות גם עתה בפיתוח ספרותנו היפה והמדעית. יש כבר חוג ידוע, אם כי מוגבל, הקונה והקורא את הספר העברי, מקובץ ספרותי – ועד אנציקלופדיה עברית, אם נזכה להופעתה. אבל החוג הזה מוגבל. ןתמוה הדבר: כי לפי מספר היהודים בעולם, וגם לפי ההתענינות בלימוד הלשון העברית המורגשת בימינו בכל פינות הגולה, יש היכולת להרחיב את החוג הזה פי עשרה ויותר.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.