לוגו
מכסים גורקי
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

לשון חריפה היתה למ. גורקי, ממולחת ומפולפלת, ומכחול צבעוני, כמעט נוסח ה“לובוק” העממי הרוסי; פגיעתו בדבר השנוא עליו — היתה קשה, ממש פגיעת צפעוני; כל דרך הספור שאצלו היתה בחינת קליעת חצים למטרה, וברוב המקרים היה זה חץ משוח בארס מחלחל; הוא היה עשיר נסיונות, כי כל מה שראה וכל מה שעשה היה בעיניו ממש הרפתקה, מחמת אפיו המיוחד לו, בתוקף מזגו הלוהט והראיה הססגונית שלו; שונא רשעים היה, בעיקר אלה המנצלים, המעבידים בפרך את אחיהם המך, הוא אהב להסתכל בהם — בשתי עיניו, ויותר מזה — בשבע עינים, בשבעים ושבע עינים; באמת היה בחינת אותו עוף עינן אגדי — האַרגוּס — לגבי ראית כל רשעות ורשע; אפילו את רשעות האנטישמיות ראה כאשר לא ראה איש, ושנא אותה תכלית שנאה; בכל אלף פנים ופנים של הרע הבחין ובאלף אופן ואופן ספר עליו ותארו, תעבו, התעיבו על קוראיו; ודאי, יש בכתביו גם נפשות חיוביות, וגבורים־להיטיב למופת — אלא שהללו אינם עיקר במדה שהשליליים הנם עיקר אצלו; והוא, שהיה קודם כל ובאחרית כל אמן של פבוּלה, ידע לרקום ספורים בעלי משקל רב על מעשים ועושים שהיו חשובים בעיניו; הפבולה שלו מלאכת־מחשבת מנופה, מלוטשת ומבריקה בדרגה גבוהה כזאת, עד שיש ונדמה לך, כי הנו גם אמן הלשון והסגנון, מדה שלא היתה בו, אם כי ידע משקל וקצב לדברים שבכתב; תחלתו הרגשת־עולם חזקה וסופו — השקפת־עולם תקיפה, עקבית ועקשנית; כי גם כשהיה זקן — לא שקט על שמריו ולא הונמך קולו, לא פג במאום כוח הפתוס שלו; היה בו כמו כן איזה קו נפלא של אביר, וגם בשעה שפעל וכתב על פי צו השכל ולאחר ששקל במאזני בינתו — היה הבטוי אימפולסיבי, תוקף ומצליף; לפני סערה, בתוך סערה ולאחר סערה — לעולם היה יסעור, מבשר סערה; ובזה, כמובן, נאמן היה לטבעו ותכונותיו עד סוף כל הסופות, כי גם היסעור, אם אמתי הוא, לא יחליף טבעו ולא ישנה משליחותו — לא יוכל לבשר את השלוה והשאננות, גם לאחר שבאה והיתה הסערה, שהוא בשר אותה; חכם סערות היה מ. גורקי, והבין לסוד המערבולת ולהודה, גם סערות טבע תאר בכוח נפלא, בהמחשה בלתי־שכיחה, וגם בהן נתן מדמם של בריות, כשם שבסערת־הבריות נתן מן האורגניות של הטבע וכוחה שאין לכבלו; גם הספורים האידיליים המעטים שכתב — כמוהם כמין הפסקה בין סער לסער, ואשר על כן, אולי נעימים הם ביותר וחביבים במיוחד; לא דבר קטן הוא — ספור אידיאלי אצל מ. גורקי, אין סוג זה אצלו אלא בחינת איים בלבד בלבו של ים סוער, וטעמה של קרקע כאן שונה תכלית שנוי מטעמה ביבשת; וברור, מכל זה, שמ. גורקי מספר מקורי מיוחד במינו הוא, ולא פלא שהקסים קוראים מרובים בארצו וגם מחוצה לה.