מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שאלה

מאת: ברל כצנלסון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

לא שעת ויכּוּחים וחשבּוֹנוֹת היוֹם. ואַל להזכּיר יחסים של אתמוֹל לכל המאוּחדים היוֹם בּאֵבל וּבהכּרת האסוֹן הגדוֹל. אבל הצריך להבליג גם על חילוּל-השם הבּא היוֹם, לאחר כּכלוֹת הכּל?

וּכשאתה קוֹרא בּידיעוֹת הרשמיוֹת של “לשכּת-העתוֹנוּת שעל יד ועד-הצירים” כּי הפּליטים עזבוּ את המקוֹם וִַיִסעוּ", אינך יכוֹל להבליג מלשאוֹל: האוּמנם יקָרא למגיני כּפר-גלעדי ותל-חי “פּליטים” בּעברית? אוֹ ששֵם זה מציין רק את ראִייתה וּלשוֹנה של לשכּת-העתוֹנוּת?

והאם אין תקוה שוַעד-הצירים יבין, כּי כּבוֹדה של לשכּת-העתוֹנוּת שלוֹ הוּא גם כּבוֹדוֹ, כּבוֹד כּוּלנוּ?


  1. “קוּנטרס”כ“ט, אדר תר”פ, עמוּד 17. החתימה: א.  ↩

ברל כצנלסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ברל כצנלסון
רקע
ברל כצנלסון

יצירותיו הנקראות ביותר של ברל כצנלסון

  1. אל הרצל (מאמרים ומסות)
  2. מיכה יוֹסף בּרדיצ'בסקי (מאמרים ומסות)
  3. לתנועת החלוץ (מכתבים)
  4. קַרל נֶטֶר (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ברל כצנלסון בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ברל כצנלסון

יצירה בהפתעה
רקע

שמעון עציוני, כרך א

מאת יחיאל יוסף לבונטין (פרוזה)

א.

איש צעיר אחד חפץ לעבור את הרחוב ההומה, ויעמד רגע כמסופק על מקומו בצלע-הרחוב. המרכבות הולכות ורצות הנה והנה לעבר הרחוב הגדול הרצוף אבנים חלקות, אשר כֻּסו במי-מדמנה וברפש, והאיש דמה לעבור מבלי טנף את רגליו. הרוח הקר נשב בחזקה. השמים התקדרו עבים; המטר חדל מרדת על הארץ, אבל רסיסי גשם נטפו עוד וירטיבו את בגדיו, והאיש חש קור בכל גופו, וגם ידיו קפאו מפני הקרה העזה. ובעוד רגע, אחרי אשר כמעט חדלו המרכבות לרוץ, מהר האיש ויקפץ אל המקום הנקי מעט מטיט חוצות, ומשם דלג אל צלע-הרחוב השני. אולם ברגע ההוא עברה מרכבה על ידו בלי כל שאון, והגלגלים המכוסים גומי הזו עליו מי גשם ורפש, ויטנפו את בגדיו… ויעמוד האיש על מקומו ויבעט ברגז ובחמה אל מול המרכבה אשר כבר חלפה הלאה, ויחרק שניו בנהימה דקה. הוא התאמץ עתה להסיר את נקודות הרפש מעל מעילו העליון ונעלי רגליו וישגיח במבוכה אל העוברים הרבים, כי נראה לו כמו שחקו העוברים האלה למשבתו, ואנחה קלה יצאה מלבו.

הוא נגש אל בית גדול ורם ומפאר מחוץ, ויעמוד אצל פתח הבִּאה וישאף רוח.

זאת הפעם השלישית הוא בא הנה בפיק-פרכים ובלב נרעש ונפחד ובעצבים נרגשים… הימצא עתה את מבוקשו, או עוד הפעם יאמרו אליו כי יבוא מחר? עד מתי עוד יוסיף לנוע הנה לראות את פני האדון הגדול היושב תמיד בסתר חדרו טרוד בעסקיו הרבים? מתי יוכל סוף סוף להציע לפניו את בקשתו ולשמע מפיו את גורלו – אם לשבט או לחסד? אולי רק אחרי צל הוא רודף, וגם פה תחלפנה כל תקוותיו, ועוד הפעם יצא בלב נשבר מבלי השיג את מטרתו?… האם לא טוב טוב לפניו לעזוב את המקום הזה ולשוב על עקביו?… אבל פתאם כמו לבש רוח חדש, ויפתח את הדלת בכח ובאמץ.–

עוד הפעם עומד לפניו המשרת גבה-הקומה ורחב הכתפים, לבוש מעיל ארוך מארג שחור בעל כפתורים נוצצים ומלוטשים, וכמו שחוק קל נראה בעיניו הקטנות והאמוצות המבריקות מעל פניו המלאים והבריאים. המשרת לא מהר לגשת אל האיש הצעיר ולהסיר מעליו את הבגד העליון, רק לקחהו מידו אחרי פשטו אותו בעצמו, ואחר כך שאלהו בשפה רפה:

– האם את פני האדון חפץ כבודו לראות?

– כן, – גמגם האיש הצעיר בלשונו: הוא צוה עלי לבוא היום…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.