מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שאלה

מאת: ברל כצנלסון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

לא שעת ויכּוּחים וחשבּוֹנוֹת היוֹם. ואַל להזכּיר יחסים של אתמוֹל לכל המאוּחדים היוֹם בּאֵבל וּבהכּרת האסוֹן הגדוֹל. אבל הצריך להבליג גם על חילוּל-השם הבּא היוֹם, לאחר כּכלוֹת הכּל?

וּכשאתה קוֹרא בּידיעוֹת הרשמיוֹת של “לשכּת-העתוֹנוּת שעל יד ועד-הצירים” כּי הפּליטים עזבוּ את המקוֹם וִַיִסעוּ", אינך יכוֹל להבליג מלשאוֹל: האוּמנם יקָרא למגיני כּפר-גלעדי ותל-חי “פּליטים” בּעברית? אוֹ ששֵם זה מציין רק את ראִייתה וּלשוֹנה של לשכּת-העתוֹנוּת?

והאם אין תקוה שוַעד-הצירים יבין, כּי כּבוֹדה של לשכּת-העתוֹנוּת שלוֹ הוּא גם כּבוֹדוֹ, כּבוֹד כּוּלנוּ?


  1. “קוּנטרס”כ“ט, אדר תר”פ, עמוּד 17. החתימה: א.  ↩

ברל כצנלסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ברל כצנלסון
רקע
ברל כצנלסון

יצירותיו הנקראות ביותר של ברל כצנלסון

  1. אל הרצל (מאמרים ומסות)
  2. מיכה יוֹסף בּרדיצ'בסקי (מאמרים ומסות)
  3. לתנועת החלוץ (מכתבים)
  4. קַרל נֶטֶר (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ברל כצנלסון בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ברל כצנלסון

יצירה בהפתעה
רקע

אבות ההשכלה העברית בליטא וגליציא

מאת משה ליב לילינבלום (עיון)

אחרי שיצאה ההשכלה העברית הצעירה והפעוטה מברלין מקום-מולדתה וידיה על ראשה ותתע זמן-מה במדבר ליטא ובערבות גליציה, מצאה לה סוף-סוף גואלים כבירי-כח בארצות ההן. בין בחירי הגואלים ההם היו צבי הירש קאצענעלענבאָגען, אברהם דוב הכהן לעבענזאהן (אד"ם הכהן) ומרדכי אהרן גינצבורג בליטא; ונחמן הכהן קראכמאל, שלמה ליב הכהן ראפופורט, יהודה ליב מיזיס ויצחק ערטער-בגליציא. לאפה המקום לדבר על פעולת כל אחד מהם ומדת השפעתו על צעירי ישראל בשעתם ולאחר זמנם; אך ראוי להעיר, כי שונים היו לגמרי דרכי גואלי ההשכלה האלה בגליציה מדרכי חברי חבריהם בליטא. הראשונים בחרו להם כל אחד שיטה מיוחדת לפעול על ידה על רוח עמם. אלה מהם השתדלו ללמד דעת את העל להבין את חייו שעברו, ואלה הראו על קלקולי הדורות האחרונים, ומטרת כל עמלם היתה להראות להעם את שגיאותיו למען יחתור לחיים החפשים מן השגיאות ההן. נחמן הכהן קראכמאל, איש גדול בידיעת התלמוד ובפילוסופיא ובקי בספרות ישראל העתיקה, כבש לו דרך חדשה למצוא את הקשר שבין דת ישראל ודברי-ימיו, וישתדל להורות לנבוכי הזמן בינה לברר את רוח התלמוד ומקור הקבלה מולדת חוץ. שלמה ליב ראפאפורט, איש גדול מאד בתורה, בקי גם בספרות העמים ומבקר שנון, ברר ולבן דברים הרבה בתולדות ישראל, עמל הרבה להיטיב את חיי עמו הפנימיים והוא היה מחולל הבקרת ההיסטורית בקרבנו. ספרי מיזיס “קנאת האמת” ו“תכונת הרבנים”, הנה שמם לבד מורה על תכונתם ומטרתם. הד"ר ערטער הציג לעמוד-הקלון את כל ההבלים שדבקו בעמנו, את תעתועי המקובלים ותלמידיהם החסידים, את קנאת הרבנים וכדומה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.