מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

פתח דבר

מאת: נתן אליהשווילי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בזמן הזה1 בשעת הרת עולם זו של האומה הישראלית, כשאברי האומה מתלקטים ועצם אל עצם קרבה להתחבר לגוף אחד שלם ולשוב לתחיה, ראוי הוא שנשים את לבנו לכל אבר ואבר, לכל חלק וחלק קטן מגוף האומה, לדעת את עברו, להתבונן אל ההווה שלו, בכדי שתהיה יכולת בידינו להתוות לו דרך לעתידו, שישוב גם הוא יחד עם כל הגוף לתחיה ולחיים חדשים.

כמעט לא תחשב זאת להפרזה, אם אומר, שאין צבור יהודי, אבר אומה, עזוב ונשכח בעולמנו, שידברו עליו כה מעט וידעו מחייו כה מצער, כהיהודים הגרוזינים בגרוזיה ובזמן האחרון בארץ ישראל. אמנם ישנן ידיעות אחדות, מפוזרות שה ושם, בנוגע להם, אבל מלבד שהידיעות האלה לא נפוצות בעם ויקרי מציאות הן בשביל העולם היהודי הגדול, עוד החסרון הראשי הוא זה, שאין בהם דבר שלם מכל אשר נכתב עליהם, אלא הכל ארעי, רשמי נוסע ותו לא. כל אלה הידיעות אינן מקנות השקפה שלמה על ההווי של צבור שלם, שגם כמותו איננה מבוטלת כל כך ומספר אוכלסיו מונה עשרות אלפים. אמנם צריך להודות, על פי רוב האשמה נופלת על יהודי גרוזיה עצמם, שבמשך מאות שנים שקעו בתרדמה, דומית מוות שררה מסביבם ולא נשמע קולם במנגינת הדורות של האומה הישראלית, הם לא הקימו איש שיספר לדור, את אשר עבר עליהם במשך ימי גלותם הארוכה ולשים זאת כתוב בספרותנו. יכול להיות, שגם השאירו אחריהם דבר מה בנוגע לזה, אבל לא הגיעו עדינו מפני רוב התלאות והצרות אשר עברו עליהם.

בחיבורי זה לא באתי לכתוב תלדות יהודי גרוזיה, אלא רוצה אך למסור אי-אלה ידיעות בנוגע להם, להפריע, לפחות, את הדומיה הכבדה, אשר החתלו בה במשך שנים רבות. מטרתי בחבורי זה לדבר על חייהם ומצבם בהווה, אולם בכדי שהתמונה תהיה שלימה, אגע בקוים כללים גם בחייהם בעבר.


  1. הדברים אמורים בשנים הראשונות לאחר מלחמת העולם. [הראשונה – הערת פרויקט בן–יהודה]  ↩

נתן אליהשווילי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של נתן אליהשווילי
יצירה בהפתעה
רקע

מה חסר לה לספרותנו?

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות על התרגום שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


א

קודם-כל – מסורת.

המטריאליסט האדוק מחייך; יחייך לו!

גליד-הקרח אינו מרגיש, שהוא עצמו נמס והולך, והוא מבקש סמלים חדשים, ימים-טובים חדשים. פוליטיקה מפלגתית. אך בּקש מבקש הוא; והוא נמס והולך.

אמנות היא נשמתו של העם, אישיותו הלאומית. האמנות האנושית-הכללית עתידה רק להבּרא עם האנושות ביחד; לפי שעה אין היא קיימת ואישיותו של העם, נשמתו של העם, נקבעת על-ידי המסורת.

לכוּ וחפשׂו את ספרותנו בנרות, אם תמצאו בה מסורת; לא, לא תמצאו. אין אתם שומעים בשום מקום את הֵדם של הקולות מהר סיני, אינכם רואים את זוהר השכינה שמעל לכרובים, האָלם נאלם הדבּוּר הנבואי. תנועת-התחיה שלנו הגיעה בקושי עד אל ר' נחמן מברסלב….


“להריק את האוצרות הישנים אל כלים חדשים”, “לתרגם את כל ערכי-התרבות הישנים”, “לתרגם- לָשיר מחדש (כפי שדרש אחד) את התנ”ך" – אלה היו הסיסמאות בטשעֶרנוֹביץ. והמציאות: ספרות אירוֹפית שנבחרה שלא בחכמה ותורגמה תרגום רע.

טראגי-קוֹמדיה היא: אדם זקן, מכסיף ומלבין, הולך אל ילדים אל ה“חדר” ללמוד מהם.

עם עתּיק העתּיק שבעמים, וספרות צעירה, הצעירה שבספרויות!

מי אתה, הסופר היידישאי הצעיר?

ילד בלא אב, ילד בלא אֵם; ומחר – בלא “עברי”.

לא רק ביידיש צריך ליצור, יידיש עצמה צריכה להוָצר; ולכך חסרה המסורת.

הכול תמצאו: את ה“הוָי” במגפיו ובערדליו, את ההשקפה הפקחית-החולנית על החיים, מן הצד (“”אני אינני מתערב. אני חכם למַדי!") נוסח טשעֶכוֹב, מוֹפּאַסאַן שנקלט מתרגום רוּסי ולא נעכל כראוי, קאַריקאַטוּרא של סאַנין נטוּל-הכשרון וכל מה שלבכם מתאווה לו…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.