מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

קקנאיז

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

קֶקֶנֶאִיז / שאול טשרניחובסקי


זכר לנשמת הסופר ברנר


עוֹד צוֹרְחִים הַנְּשָׁרִים עַל קֶקֶנֶאִיז –

אֵין זֹאת כִּי אִם עוֹדוֹ מַכְחִיל בֵּין הָרִים,

כִּי סְעִיפָיו עוֹד קוֹלְטִים אֶת שִׁירַת-הַנְּשָׁרִים

וּרְעָמִים יְתַנּוּ לוֹ אֶבְלָם בַּחֲזִיז;


כִּי אוֹמֵר הוּא שִׁירָה עִם נַחַל וּפְזִיז-

הַזְּרָמִים, בְּשִׁגְיוֹנָם בַּסַּעַר נִגָּרִים,

וִינַסֵּר בַּמָּרוֹם עִם עָבִים נִגְרָרִים,

וּכְצִפּוֹר-אַגָּדוֹת עַל קִנָּהּ – כַּזִּיז.


נָפַלְתָּ בַּנּוֹפְלִים, הוֹי נוּחָה בְּשָׁלוֹם!

עוֹד יִפְּלוּ הַנּוֹפְלִים, עוֹד יִשְׁטֹף הַדָּם…

אֲנַחְנוּ אֶת-נִסְּךָ לֹא נִגְלוֹם גָּלוֹם!


וּנְקַיֵּם חֲלוֹמוֹת לְבָבְךָ הַתָּם – – –

וְאִם יָשֹׁק יָם זוֹעֵף וְתָפוּחַ הַכְּרִית1

עַד יָרַע שִׁירֵנוּ לֹא נִבְגֹּד בַּבְּרִית!


1921


  1. כרית – Brandung  ↩

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

י. ל. קַאנְטוֹר

מאת אלתר דרויאנוב (מאמרים ומסות)

בשלשים ואחד ביאנוּאר שנה זו תמלאינה עשרים וחמש שנים לצאת הנוּמר הראשון של העתון העברי היומי הראשון “היום”, שיסד הד"ר קאנטוֹר בפטרבורג.

יסוד “היום” הוא פרשה מפליאה בדברי-ימי הזוּרנליסטיקה העברית ויש אשר אנו תמהים: איך הֵהִין קאנטור לעמוד על דרך זו?

הלשון העברית עוד טרם היתה אז סתם לשון, שמשתמשים בה לעניני יום-יום, לצרכי האדם הפשוטים. “לשון **קוֹדש”** היתה “שרידה יחידה”, חבוּיה בפינת הארון. כשטלטלו אותה לשעה קלה מן הארון היה הלב נוקף ומהרוּ לכפר את פני הנעלבה במנחה – במליצות ובסלסולים, שהם קודש וצרוּפיהם קודש. אפילו הארי שבחבורה, י“ל גורדון, קרא לפיליטון – “צלוחית של **פליטון”** לכל-הפחות זֵכֶר למדרש. סופר משובח אחר כתב עשר אמות מליצה בנוסח פרק י”ט שבתהלים ואפילוּ הקוראים הותיקים הבינו רק בקושי גדול, כי בלקוי-חמה המליצה המפוארת מדברת. עתונאים שמלאכתם בכך עוד טרם היו לנו אז. היוּ מורים ומלמדים, היו אנשי-מעשה, שלפעמים כתבו גם הם “מאמרים”: עתונאים ממש לא היו. והחיים עצמם, אף כי באמת היתה אז תקופה של יצירת ערכים חדשים, נראים היו דלים וריקים כל-כך, עד שיל"ג שאל בתמימות: "מה יגיד קאנטור לקוראיו היהודים מדי יום ביומו? ומאין יקח לו עוזרים?

רבים תמהו, רבים שחקו, רבים רגזו, אבל הכל בטחו, כי במפעלו של קאנטור אין ממש. ואוּלם קאנטור לא נרתע לאחוריו ויסד את העתון העברי היומי הראשון. התלוצצו עליו ואמרו: “הוא קאנטור, אשר מצא את היומים במדבר”. ואמנם מצא – ובמדבר. ראשית-כל התחיל הוא עצמו כותב עברית פשוטה, יפה, מדויקה ומובנה לכל, ובדרכו זו הלכו אחריו גם אחרים. לא בבת אחת נכחדו כל המליצוֹת והסלסוּלים מתוך הלשוֹן, אבל מכיון שהתחילוּ להשתמש בה יום-יום לצרכי יום-יום חדלה מהיוֹת “לשוֹן קוֹדש” ונעשתה בהכרח לשוֹן עברית, לשוֹן בני-אדם. אם החיים קוֹדש, הרי כל לשון קוֹדש. ואם החיים חוּלין, הלשוֹן מה היא כי תהיה קוֹדש? גם עוזרים מצא לוֹ קאנטור. פרישמאן מִגִּדוּלֵי “היום” הוא. כמדומה, שגם בוּקי בן-יגלי העברי מִגְדולֵי “היום” הוא. וקאנטור מצא גם מה “להגיד לקוראיו היהודים מידי יום ביומו”: כל צרוּפי-החיים של התקוּפה ההיא צפויים לנו מתוֹך עתוֹנוֹ.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.