מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אֶל הָאַגָּדָה

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בָּכֶם דַּפֵּי תַלְמוּד, בָּכֶם עָלִים בָּלִים,

אַגָּדוֹת נֶחְמָדוֹת וּקְדוּמוֹת,

בִּימֵי חַיֵּי הֶבְלִי כִּי אֶהְגֶּה נְכָאִים –

בָּכֶם נַפְשִׁי תִּמְצָא תַנְחוּמוֹת.


בִּנְקִיק סֶלַע אָפֵל וּבְמַחֲשַׁךְ חֹר עָפָר,

שָׁם תִּחְיֶה, תִּשָּׂגֵב תּוֹלֵעָה –

וּבְסֵתֶר חֶבְיוֹנְכֶם מִתִּגְרַת עַרִיצִים

תַּרְגִּיעַ שָׁם נַפְשִׁי הַנְּכֵאָה.


וּבְאֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה כִּי חֹשֶׁךְ אֵלֵכָה,

לִי תִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי רָקִיעַ,

וּלְלִבִּי הֶחָלָל מִבַּעַד לָעֲרָפֶל

אוֹר חָדָשׁ, אוֹר עוֹלָם יַבְקִיעַ.


אָז אָשׁוּב מֵרְדֹף אַחֲרֵי צִלְלֵי תֹהוּ,

וְצִלְּכֶם, הֶעָלִים, אֶחֱמָדָה;

שָׁם אֶבְכֶּה וְאֶשְׁקֹט וְשָׁם גַּם-תַּנְחוּמוֹת

אִינָקָה מִשֹּׁד הָאַגָּדָה.


הָהּ! שָׁפָל וּבָזוּי בַּגּוֹיִם נִתַּתִּי,

גַּם לִבְכּוֹת לֹא יִתְּנוּ בָּרָמָה;

לוּא לִבְכּוֹת דֵּי שִׂפְקִי נָתָנוּ – בָּכִיתִי

עַד-רוּחַ בְּקִרְבִּי לֹא-קָמָה.


גַּם-לִי כִּנּוֹר הָיָה וּתְלִיתִיו עַל-עַרְבֵי

הַנַּחַל שֶׁשָּׁמָּה יָשָׁבְתִּי;

וָאֵבְךְּ הַרְבֵּה בֶכֶה, וּבְנַחֲלֵי דְמָעוֹת

הַכִּנוֹר מִיָּדִי עָזָבְתִּי.


הוֹי, כִּנּוֹר יְשֻׁרוּן, נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל,

זֶה כִּנּוֹר לְדָוִד וּשְׁלֹמֹה;

בְּךָ רָאָה יָהּ דָּוִד, וּשְׁלֹמֹה בַּקֹּדֶשׁ

בְּךָ חָזָה שׁוּלַמִּית בַּחֲלוֹמוֹ…


וּמֵאָז וְעַד-עַתָּה אֵין מֶלֶךְ בִּישֻׁרוּן,

אֵין מֶלֶךְ – אֵין כִּנּוֹר וָנָבֶל.

עוּגָבִי קוֹל בֹּכִים, כִּנּוֹרִי כַּיּוֹנָה

יֶהְגֶּה עַל אֲפִיקֵי בָבֶל.


אַךְ הָיוּ מִלְּפָנִים בְּבָבֶל גִּבּוֹרֵי

הָרוּחַ שֶׁנַּגֵּן הֵיטִיבוּ,

שֶׁיָדְעוּ נִיב כִּנּוֹר, הֲמִיתוֹ וּבְכִיתוֹ,

הֵבִינוּ בַשִּׁיר וַיַּקְשִׁיבוּ;


שֶׁיָּדְעוּ לֵב עַמָּם, מַה-שֵּׂחוֹ הִגִּידוּ,

הֲגִיגוֹ בַּגִּיל וּבִרְעָדָה –

וַיְמַלְּטוּ הַקּוֹלוֹת שֶׁבָּקְעוּ מִמֵּיתְרֵי

כִנּוֹרוֹ – וַתְּהִי הָאַגָּדָה!


וּמֵאָז וְעַד-עַתָּה כִּי אֶהְגֶּה נְכָאִים,

אַגָּדָה לְכִנּוֹר אֶקָּחָה –

בָּהּ אֵבְךְּ עֱנוּת עַמִּי, בָּהּ אָשִׁיר תַּנְחוּמוֹת –

אֲנַגֵּן – וּתְהִי לִי הָרְוָחָה.


אָז רֹאשׁ עַמִּי אַחַז מַה-שַּׂגִּיא, מַה-כַּבִּיר,

שִׂיא חָסְנוֹ וְעֻזּוֹ בַשְּׁחָקִים;

אָבִינָה אַחֲרִיתוֹ, כִּי עַם-זוּ תוֹלַעַת

עוֹד יָשׂר וְיוּכַל עֲנָקִים.


חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

הדימוי, זאת אומרת השוואת דבר לדבר, הוא אחד הדברים הטבעיים הנפוצים מאד בסגנון הפיוטי בכל השפות. המליץ חפץ להפליג בתכונות מי שהוא מדבר עליו לטובה או לרעה או בהערכת איזה דבר שהוא, והנה עולה על דעתו זכר עצמים שבהם נמצאת אותה תכונה במידה יותר גדולה והם מפורסמים בה, והוא מדמה אליהם את מי או את מה שהוא מדבר עליו. באמור יהודה בן תימא (באבות מ“ה פ”ג) להפליג בתכונות שצריכות להיות במי שאומר לעשות רצונו של ה', הוא מרבה בדימויים לבעלי חיים שונים והוא אומר: “הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי – לעשות רצון אביך שבשמים 1”.

ישנם דימויים שהם משותפים לכל העמים השונים, והם עולים על לב כל מליץ או משורר באופן טבעי והוא משתמש בהם. הארי, למשל, מפורסם בגבורתו, וברצות מי שהוא לדמות גבורתו של איזה גיבור ידמהו לארי. וגם בלעם קורא: “הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא” (במד' כג 24), או: “כרע שכב כארי, וכלביא – מי יקימנו” (שם, כד 9).

אך ישנם דימויים שהם תוצאות תנאי החיים של כל עם בפני עצמו והם מיוחדים על פי רוב לו לבדו.

בחיות ישראל בתקופת התנך חיי עובדי אדמה בעיקר, צפו הדימויים שיש להם קשר עם החיים האלה. ומאלף דימויים בערך הנמצאים בתנ"ך הננו מוצאים יותר ממאתים וחמישים מעולם הצומח והקרקע בכל צורותיהם. ואחרי הצומח בא החי, החיות הביתיות בראשונה והמדבריות והעופות אחריהן. העם הוא כזית רענן (ירמיה יא 16) או כברוש רענן (הושע יד 9), ואשת ירא ה' היא כגפן פוריה, ובניו כשתילי זיתים (תהלים קכח 3). שערות היפיפיה הן כעדר העזים שגלשו מהר גלעד (שה"ש ד 1), ושיניה כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה (שם ו 6), ועיני הדוד כיונים על אפיקי מים (שם, ה 12).


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.