ליקט יעקב כהן

אֲהָהּ, לוּ יָדַעְתִּי אֵיךְ אֶשָּׁכֵם וְיִצְעָקוּ

וּבַמָּה אַקְנִיאֵם,

בַּמָּה אַעֲמִיק אָרַע לִלְבָבָם –

––––––––

אֲכַלְתֶּם עוֹלַמְכֶם, אֲכַלְתֶּם מְשִׁיחֲכֶם

וּלְלֹא קֶרֶן-הוֹד,

אִישׁ לְפִי כֹּחוֹ זְלַלְתֶּם, סְבָאתֶם, שְׁגַלְתֶּם,

וּמַה-לָּכֶם עוֹד?

אִישׁ בְּזָוִיתוֹ יִפְלֶה טַלִּיתוֹ וִיחַטֵּט

בְּצָרַעְתּוֹ הַקְּטַנָּה –

––––––––

אֲהָה! בַּמָּה אָרַע לִלְבַבְכֶם וְאֵיכָה

אֲכַס פְּנֵיכֶם בּוּשָׁה

וּבְשַׂרְכֶם בְּשַׂר מֵת וּלְבַבְכֶם בַּרְזֶל

וּמִצְחֲכֶם נְחוּשָׁה?!

שורות שיר כתובות על דף בפנקס כיס קטן, שרשם ביאליק בעת מסעו בארה“ב בתרפ”ו. נתפרסם ב“כנסת” ו‘, תש"א, עמ’ 4