מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אל אפולון (מדילוס)

מאת: הומרוס , תרגום: שלמה שפאן (מיוונית עתיקה)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: יוונית עתיקה

הִמְנוֹן אֶל אַפֹּלּוֹן (מִדֵּלוֹס) / הומרוס, תרגם שלמה שפאן

© כל הזכויות על התרגום שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.


זֵכֶר אַפֹּלּוֹן אִתִּי, הַיּוֹרֶה-לַמֶּרְחָק לֹא אֶשְׁכָּחָה,

זֶה מִפָּנָיו הָאֵלִים, בְּעָבְרוֹ בְּבֵיִת זֶוְסְ, יְרַטְּטוּ

אַף יִנָּתְּרוּ, יַעַמְדוּ, עֵת הוֹלֵךְ וְקָרֵב הוּא אֵלֵימוֹ,

יַחַד כֻּלָּם מִמְּקוֹמָם, אַךְ יִדְרֹךְ אֶת קַשְׁתּוֹ הַמַּזְהֶרֶת.

שֶׁבֶת תּוֹסִיף רַק לֵטוֹ עַל יַד זֶוְסְ הַחוֹבֵב אֶת הָרָעַם. /5

הִיא גַם תַּתִּיר אֶת קַשְׁתּוֹ וְאַשְׁפַּת הַחִצִּים לוֹ סוֹגֶרֶת,

וּמִנִּי עֹצֶם שִׁכְמֵהוּ בְּעֶצֶם יָדֶיהָ הַקֶּשֶׁת

הִיא מוֹרִידָה אַף תִּתְלֶנָּה עֲלֵי הָעַמּוּד שֶׁל אָבִיהוּ,

עַל יְתַד פָּז, וְאַחַר תּוֹלִיכֵהוּ אֶל כֵּס, תּוֹשִׁיבֵהוּ.

לוֹ בְּגָבִיעַ שֶׁל פָּז יַגִּישׁ אָז אָבִיו אֶת הַנֶּקְטַר, /10

שָׂשׂ לִקְרַאת בְּנוֹ הָאָהוּב, וַאֲזַי בְּנֵי-הַנֵּצַח יָשׁוּבוּ

יַחַד לָשֶׁבֶת כֻּלָּם; וְלֵטוֹ הַכְּבוּדָה תִרְוֶה נַחַת,

יַעַן יָצָא מִמֵּעֶיהָ בֵּן עַז וְגִבּוֹר, רוֹבֶה קָשֶׁת.

שִׂישִׂי לֵטוֹ הַבְּרוּכָה, כִּי יָלַדְתְּ יִלְדֵי הַתִּפְּאֶרֶת:

אֵת הַשַּׁלִּיט אֶת אַפֹּלּוֹן וְאַרְטֶמִיס, חֵץ שַׁעְשׁוּעֶיהָ, /15

עַל אוֹרְטִיגִיָה – אוֹתָהּ, וְאוֹתוֹ – בְּאִי-סֶלַע בְּדֵלוֹס,

עֵת אֶל הָהָר הַגָּדוֹל, הַר קִנְתּוֹס, נָטִית וְצָנַחְתְּ,

שָׁם בְּקִרְבַת הַתָּמָר, עַל זִרְמֵי אִינוֹפּוֹס וּמֵימֵהוּ.

אֵיךְ לְשִׁמְךָ אֲהַלֵּל, וְאַתָּה מְפֹאָר בְּכָל שֶׁבַח?

חֹק הַשִּׁירָה, הָאֵל פוֹיְבּוּס, בַּכֹּל הֵן נָפַל בְּחֶלְקֶךָ /20

עַל אִיֵּי-יָם גַּם עֲלֵי יַבָּשָׁה תְכַלְכֵּל עֲגָלֶיהָ:

כָּל הַשִּׂיאִים שַׁעְשׁוּעֶיךָ, רָאשֵׁי הֲהָרִים שֶׁבַּגֹבַהּ

מִן הָרְכָסִים יִזְדַּקְּרוּ, וּנְחָלִים אֱלֵי יָם יְהַלֵּכוּ,

חוֹף עֲלֵי מַיִם נָטוּי וּנְמֵלִים אֶל תּוֹךְ יָם יִשְׂתָּרֵעוּ.

הַאֲסַפְּרָה, אֵיךְ לֵטוֹ, לִהְיוֹתְךָ תַּעֲנוּג לִבְנֵי חֶלֶד, /25

אָז הָרִאשׁוֹן יְלָדַתְךָ מֻטָּה עַל הַר קִנְתּוֹס בְּדֵלוֹס,

אִי-הַסְּלָעִים מוּקַף יָם? וְגַלִּים שְׁחוֹרִים מִכָּל עֵבֶר

אֶל יַבָּשָׁה יִתְפָּרְצוּ מְרֻדְּפֵי יְלֵל נֶשֶׁב הָרוּחַ –

שָׁם הִתְנַשֵּׂאתָ לִהְיוֹת הַשַּׁלִּיט עֲלֵי כָּל בְּנֵי הַמָּוְתָה.

אֶל נְפוֹת קְרֵיטָה הָאִי וְאֶל חֶבֶל הָעָם שֶׁל אַתּוּנה1, /30

גַּם לַאֲשֶׁר בְּאַיְגִּינֵי וּבְאֶוְבּוֹיָה, צִי לָּהּ לְשֶׁבַח,


אֶל אֵירֶסִיאַי, אַיְגַּי וּפֶּפָּרֵתוֹס אֵצֶל הַמַּיִם2,

אַתּוֹס הַתְּרָקִי וְשִׂיא הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים שֶׁל הַפֵלְיוֹן

סָמוֹס הַתְּרָקִי וּמְקוֹם הַרֲרֵי הַצְּלָלִים שֶׁבְּאִידָה,


פוֹקָיָה, סְקִירוֹס וְהַר אַבְטוֹקַנֵי תָּלוּל וְגָבֹהַּ3, /35

אִימְבְּרוֹס בָּנוּי לְתִפְאֶרֶת וְלֶמְנוֹס עָבִים יְכַסּוּהוּ,

לֶסְבּוֹס רָבָּה קְדֻשָּׁתוֹ, הוּא מוֹשָׁב לְבֶן אַיְּוֹלוֹס, מַקַר,

גַּם אֱלֵי חִיוֹס הַצַּח בָּאִיִּים הַשּׁוֹכְנִים בְּתוֹךְ מַיִם,

מִימַס אַדְמַת הַטְּרָשִׁים וְהַר קוֹרִיקוֹס רָם וְגָבֹהַּ,

קְלָרוֹס שׁוֹפֵעַ הַזֹּהַר וְגֹבַהּ הָרֵי אַיְסָגֶאֵי, /40

סָמוֹס מֻשְׁקָה אַדְמָתוֹ וְהָרִים תְּלוּלִים שֶׁל מִיקָלֵי,

מִילֵטוֹס גַּם הָאִי קוֹס, בּוֹ יָגוּרוּ בְנֵי הַמֶרוֹפִּים,

גַּם אֶל הַגֹּבַהּ שֶׁל קְנִידוֹס וּלְקַרְפַּתּוֹס, אִי עֲשִׁיר רוּחַ,

פָּרוֹס וְנַקְסוֹס וְרֵינָיָה, אִי בּוֹ רַבִּים צוּקֵי סֶלַע –

אֵלֶּה כֻּלָּם – אֲלֵיהֶם לֵטוֹ אֲחוּזַת צִירֵי לֶדֶת /45

בָּאָה, אַחַת אִם תֵּאוֹת תֵּת זְבוּל בְּקִרְבָּהּ לְאַפֹּלּוֹן.


אֶפֶס כֻּלָּן פָחֲדוּ וּמְאֹד רָעֲדוּ לֹא הֵעֵזּוּ4

אֶת הָאֵל פוֹיְבּוֹס קַבֵּל, וְאַף לֹא הַדְּשֵׁנוֹת שֶׁבָּהֵנָּה.

עַד אֱלֵי דֵלוֹס הִגִּיעָה לֵטוֹ הָאֵלָה הַמְכֻבֶּדֶת

וַאֲמָרִים קַלֵּי אֵבֶר אֵלָיו נָשְׂאָה וְשָׁאָלָה: /50

דֵּלוֹס, לִבְנִי, לָאֵל פוֹיְבּוֹס, הֱיוֹת לְמוֹשָׁב לוּ אָבִיתָ,

שׂוֹם לוּ תָשִׂים קִרְבְּךָ הַמִּקְדָּשׁ הַדָּשֵׁן לְאַפֹּלּוֹן –

לֹא יֵאַחֵז אֶל אַחֵר – הֵן תֵּדַע – לְעוֹלָם בְּאַרְצֶךָ,

יַעַן – אֶחְשֹׁב – כִּי לֹא תִיף בְּצֹנֶה וּבָקָר לְעוֹלָם עוֹד,

גַּם אֶת הַגֶּפֶן תֶּחְסַר וְרִבּוֹי הַצְּמָחִים לֹא תַּצְמִיחַ. /55

אֶפֶס מִקְדָשׁ לְאַפֹּלּוֹן מַרְחִיק הַיְרִיָה אִם יִהְיֶה פֹּה,


כָּל בְּנֵי אִישׁ יְכַבְּדוּךָ בְּזֶבַח עוֹלוֹת הֶקָטֹמְבּוֹת5,

עֵת קִרְבְּךָ יֵאָסֵפוּ, וְרֵיחַ נִיחוֹחַ מֵחֵלֶב

יַעַל בְּשֶׁפַע תָּמִיד, וְהָעָם הַשּׁוֹכֵן בְּקִרְבֶּךָ

יַד הַזָּרִים תְּכַלְכֵּל, כִּי אָכֵן לֹא-שְׁמֵנָה הִיא אַרְצֶךָ /60

כָּכָה אָמְרָה וַיִּשְׂמַח הָאִי דֵלוֹס וַיַּעַן וַיֹּאמֶר:

בַּת הָעֲנָק הָעַז קוֹיְאוֹס, לֵטוֹ, בַּבָּנוֹת הַמְכֻבֶּדֶת,

הֵן בְּשִׂמְחָה וּבְרָצוֹן אֲקַבֵּל אֵת הַשַּׂר, אֶת הֻלֶּדֶת

זֶה הַיּוֹרֶה לַמֶּרְחָק, כִּי אָכֵן בִּכְבוֹדִי כֹּה יָקֵלּוּ

כָּל בְּנֵי אִישׁ, וְאוּלַי בִּגְלָלוֹ הֵם מְאֹד יְכַבְּדוּנִי /65

אֶפֶס אִירָא הַדָּבָר – לֹא אַסְתִּירָה, לֵטוֹ, מִפָּנַיִךְ:

גֵּא מִתְנַשֵּׂא עַד מְאֹד – אוֹמְרִים – כִּי יִהְיֶה זֶה אַפֹּלּוֹן,

גַּם בָּרָמָה הוּא יִנְהַג בָּאֵלִים יְלִידֵי הָאַלְמָוֶת

וּבָאָדָם בֶּן הַמָּוְתָה עַל אֶרֶץ שׁוֹפַעַת הַפֶּרִי.

הוּא הַדָּבָר הַנּוֹתֵן בְּלִבִּי הַמּוֹרָא וְהַפַּחַד. /70

פֶּן כַּאֲשֶׁר אַךְ יִפְקַח אֶת עֵינָיו וְיִרְאֶה אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ,

בּוּז אֶל הָאִי יִתְקְפוֹ, כִּי אָכֵן אַדְמַת-סֶלַע אָנֹכִי.

אָז בְּרַגְלָיו יֶהְדֳּפֵנִי, יִדְחֵנִי אֶל עֹמֶק הַמַּיִם –

שָׁמָּה תָּמִיד גַּלֵּי יָם סוֹעֲרִים עַל רֹאשִׁי יַעֲבֹרוּ.

אַךְ בְּעַצְמוֹ אֱלֵי אֶרֶץ אַחֶרֶת יֵלֵךְ, שֶׁתְּעַנְּגֶנּוּ, /75

שָׁם הֵיכָלוֹ יְכוֹנֵן, וְחוֹרְשׁוֹת הָעֵצִים שָׁם תִּהְיֶינָה.

רֶמֶשׂ מַרְבֵּה הָרַגְלַיִם וְכֶלֶב הַיָּם שְׁחוֹר הַצֶּבָע

בִּי לְלֹא פַחַד יִרְבָּצוּ, בְּעֵת בְּנֵי אִישׁ יֵעַדֵרוּ.

אַךְ אִם תָּהִינִי, אֵלָה, וּשְׁבוּעָה גְדוֹלָה תִשָּׁבְעִי לִי,

כִּי בְתוֹכִי רִאשׁוֹנָה יְכוֹנֵן מִקְדָּשׁוֹ לְתִפְאֶרֶת, /80

בּוֹ נְבוּאַת הַבָּאוֹת תֵּאָמֵר לִבְנֵי-אִישׁ, וְאַחְרֵיהוּ


[אֵת מִקְדָּשָׁיו יְקוֹמֵם, וְחוֹרְשׁוֹת הָעֵצִים הוּא לוֹ יַעַשׂ] 6 /א81

בֵּין אֲנָשִׁים בֵּין כֻּלָּם – כִּי רַבִּים כִּנּוּיִים לוֹ נָכוֹנוּ7.

כָּכָה אָמַר, וְלֵטוֹ בִּשְׁבוּעַת הָאֵלִים לוֹ נִשְׁבָּעָה:

אֶרֶץ תֵּדַע, וְתֵדְעוּ, מֶרְחֲבֵי הַשָּׁמַיִם מִמַּעַל,

גַּם מֵי-הַסְּטִכְּסְ הַזּוֹרְמִים בְּקֶרֶב הָאָרֶץ מִתַּחַת – /85

זֹאת אֲיֻמָּה בָאָלוֹת לָאֵלִים הַבְּרוּכִים בְּכָל אֹשֶׁר –

כִּי בְּמָקוֹם זֶה תָּמִיד לָאֵל פוֹיְבּוֹס תִּהְיֶה חֲצַר קֹדֶשׁ,

גַּם הַמִּזְבֵּחַ לַקְּטֹרֶת, וְעַל פְּנֵי-כֹל יְכַבְּדֶךָ.

הִיא אַךְ כָּלְתָה הָאָלָה, גָּמְרָה הַשְּׁבוּעָה בְּמוֹ פִיהָ,

שָׂשׂ הָאִי דֵלוֹס מְאֹד לְהֻלֶּדֶת הַשַּׂר הַקּוֹלֵעַ. /90

אֶפֶס תִּשְׁעָה עוֹד יָמִים וְלֵילוֹת עוֹד תִּשְׁעָה בְצִירֶיהָ

הָאֲנושִׁים הִתְהַפְּכָה אָז לֵטוֹ, וְאֵלוֹת שָׁם נִקְבָּצוּ,

כָּל הַטּוֹבוֹת בָּאֵלוֹת הִתְאַסְּפוּ – גַּם דִּיוֹנֵי, גַּם רֵיָה,

תֶּמִיס, אִיכְנָיָה וְזוֹ הַגּוֹעֶשֶׁת תָּמִיד אַמְפִיטְרִיטֵי,

גַּם כָּל שְׁאָר הָאֵלוֹת, חוּץ מֵהֵרָה מַלְּבֶּנֶת הַזְּרֹעַ, /95

כִּי בְּבֵיִת זֶוְסְ הַכּוֹנֵס הֶעָבִים הִיא לָשֶׁבֶת נִשְׁאָרָה.

לֹא נִחֲשָׁה רַק אֵילֵיתִיָּה, זוֹ הַמְחוֹלֶלֶת הַחֶבֶל,

יַעַן כִּי תַחַת עַב-פָּז עֲלֵי רֹאשׁ הָאוֹלִימְפּוֹס יָשָׁבָה,

עֵקֶב עָרְמַת פִּתּוּיֶיהָ שֶׁל הֵרָה מַלְבֶּנֶת הַזְּרוֹעַ,

כִּי מִקִּנְאָה עֲצָרַתָּה, מִפְּנֵי שֶׁקָּרְבָה אָז לָלֶדֶת /100

בֵּן מְפֹּאָר וְרַב כֹּח לֵטוֹ הֲדוּרַת הַמַּחְלָפֶת.

הֵן אָז אֶת אִירִיס שָׁלְחוּ מִן הָאִי הַבָּנוּי לְתִפְאֶרֶת,

חִישׁ כִּי תָּבִיא אֵת אֵילֵיתִיָּה, לָהּ גַּם מַחְרֹזֶת הִבְטִיחוּ,

שֶׁזֶר פְּתִילִים שֶׁל זָהָב וְתֵשַׁע אַמּוֹת לָהּ בָּאֹרֶךְ.

הָלְאָה מֵהַרָה לִבְנַת הַזְּרוֹעוֹת גַּם צִוּוּ לְקָרְאֶנָּה, /105

פֶּן בִּדְבָרֶיהָ תָּשִׁיב אֶת לִבָּהּ מִלָּבוֹא אַחֲרֶיהָ.

אַךְ הֶאֱזִינָה זֹאת אִירִיס קַלַּת הָרַגְלַיִם כָּרוּחַ

אָצָה הָלְכָה וּמַהֵר כָּל הַדֶּרֶךְ עָבְרָה וְהִשְׁלִימָה.

אֶל הַאוֹלִימְפּוֹס הָרָם, אֶל מוֹשְׁבוֹת הָאֵלִים אַךְ הִגִּיעָה,

תֵּכֶף אֶל עֵבֶר הַפֶּתַח קָרְאָה לְאֵילֵיתִיָּה חוּצָה /110

מִן הָאוּלָם, וּמִלִּים הַקַּלּוֹת כִּכְנָפַיִם לָהּ שָׂחָה,

כָּל הַדְּבָרִים שֶׁצִּוּוּהָ שׁוֹכְנוֹת הַבָּתִּים בָּאוֹלְימְפּוּס.

אֵת לְבָבָהּ בְּחָזָהּ הָאָהוּב פִּתְּתָה וְהִטְּתָה –

אָצוּ אֲזַי וְדָמוּ לְיוֹנִים חֲרֵדוֹת עֲלֵי אֹרַח.

אַךְ אֱלֵי דֵלוֹס הִגִּיעָה אֵילֵיתְיָּה זֹה הַמְיַלֶּדֶת, /115

חֵבֶל לֵדָה אֶת לֵטוֹ אָז אָחַז וְלָלֶדֶת חָשָׁקָה:

אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ כָּרְכָה מִסָּבִיב לַתָּמָר, וּבִרְכֶּיהָ

סַעַד מָצְאוּ עַל הַדֶּשֶׁא – וְאֶרֶץ תַחְתֶּיהָ עָלֵזָה.

כֹּה הִתְפָּרֵץ אֱלֵי אוֹר, וְהַלֵּל הָאֵלוֹת יְקַדְּמֶנּוּ.

אָז הָאֵלוֹת רְחָצוּךָ, פוֹיְבּוֹס הָרָם, בְּזֹךְ מַיִם. /120

מֵי טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה, וּבְלֹבֶן סָדִין עֲטָפוּךָ,

רַךְ וְחָדָשׁ הַסָּדִין, וְעָלָיו פְּתִיל זָהָב יְהַדֵּקוֹ.

לֹא הָאֵם הִיא שֶׁהֵינִיקָה אִישׁ חֶרֶב הַפָּז, אֶת אַפֹּלּוֹן, -


אֹכֶל אַמְבְּרוֹסִי יָקָר וְהַנֶּקְטַר לִשְׁתּוֹת לוֹ מַזָגָה8

תֶּמִיס בְּעֶצֶם יָדָהּ, יָד אַלְמָוֶת, וְשָׂשָׂה לֵטוֹ אָז, /125

יַעַן יָלְדָה בֵן גִבּוֹר הַנּוֹשֵׂא וְדוֹרֵך אֶת הַקָּשֶׁת.

אֶפֶס אַחַר שֶׁטָּעַמְתָּ, אֵל פוֹיְבּוֹס, מִמְּזוֹן הָאַלְמָוֶת,

חַשְׁתָּ נִתַּקְתָּ אֶת הַחוּט וְחָרַגְתָּ מֵחֶבֶל הַכֶּתֶם,

כָּל הַקְּשָׁרִים לֹא עִכְּבוּךָ, מִיַּד הַקְּצָווֹת כֹּה הֻתָּרוּ.

אָז אֶל בְּנוֹת הָאַלְמָוֶת אָמַר הָאֵל פוֹיְבּוֹס אַפֹּלּוֹן: /130


נֵבֶל וְקֶשֶׁת קְמוּרָה מֵעַתָּה אֶת לִבִּי יְעַנֵּגוּ9,

גַּם עֲצַת זֶוְסְ הַנְּכוֹנָה לִבְנֵי אִישׁ אֶנָּבֵא וְאוֹדִיעַ.

כָּכָה אָמַר וַיִּפְסַע עַל-פְּנֵי אֶרֶץ פָּשׁוּ אָרְחוֹתֶיהָ

פוֹיְבּוֹס נְזִיר הַקְּוֻצּוֹת הַיּוֹרֶה לַמֶּרְחָק, וְהַלָּלוּ,

כָּל בְּנוֹת הַנֶּצַח, תָּמָהוּ; וְדֵלוֹס כֻּלּוֹ בִּזְהַב כֶּתֶם /135


אָז הִתְכַּסָּה בִרְאוֹתוֹ אֶת בֶּן זֶוְסְ וְלֵטוֹ וְשָׂמֵח10,

כִי לְכוֹנֵן בּוֹ הַבַּיִת מִכָּל הָאִיִּים בְּחָרָהוּ,

גַּם מִיַּבֶּשֶׁת כֻּלָּהּ, וּבְלִבּו עוֹד הוֹסִיף אָהֳבֵהוּ –

צָץ וּפָרַח, כַּאֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַר פִּרְחֵי יַעַר יִצְמָחוּ.

אֶפֶס, אַפֹּלּוֹן, אַתָּה הַקּוֹלֵעַ, שַׂר-קֶשֶׁת הַכָּסֶף, /140

פַּעַם עַל קִנְתּוֹס תִּצְעַד, זוֹ אַדְמַת הַצּוּקִים וְהַסֶּלַע,

גַּם אֶל אִיִּים אֲחֵרִים וְיוֹשְׁבֵי בָם תָּנוּד וְתֵלֵכָה.

רַב הוּא מִסְפַּר מִקְדָּשֶׁיךָ וּנְפוֹת הָעֵצִים וְהַחֹרֶשׁ,

כָּל הַפְּסָגוֹת שַׁעְשׁוּעֶיךָ, יִיקַר לְךָ שִׂיא הַר גָּבֹהַּ,

אֶל הַמְּרוֹמִים יִתְנַשֵּׂא, וּנְחָלִים אֱלֵי יָם יֵהַלֵּכוּ, – /145

אַךְ מִכֻּלָּם, הַאֵל פוֹיְבּוֹס, הַנַּחַת תִּמְצָא בָאִי דֵלוֹס:

שָׁם לִכְבוֹדְךָ הָאִיּוֹנִים סְרוּחֵי הַשְּׂמָלוֹת יֵאָסֵפוּ,

הֵם וּבְנֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם הַשּׁוֹמְרוֹת אֱמוּנִים וְתָם-דָּרֶךְ.

שָׁמָּה בִּקְרָב אֶגְרוֹפִים, בִּמְחוֹלוֹת מַקְּהֵלּוֹת וּבַזֶּמֶר

שֶׁבַח יִתְּנוּ לְשִׁמְךָ, כַּאֲשֶׁר הִתְחָרוּת יַעֲרֹכוּ. /150

אַךְ בְּנֵי אַלְמָוֶת הִנָּם, וְזִקְנָה לֹא יֵדְעוּ – כֹּה יַבִּיעַ

כָּל שֶׁיָּבוֹא אֶל עֲדַת הָאִיּוֹנִים, בְּעֵת יִוָּעֵדוּ,

יַעַן יִרְאֶה בְּעֵינָיו חֵן כֻּלָּם וְיָגֶל בְּלִבֵּהוּ,

עֵת הַגְּבָרִים יֶחֱזֶה וְנָשִׁים הֲדוּרוֹת הַמַּחְגֹּרֶת,

אֵת הַסְּפִינוֹת הַמְּהִירוֹת וְאֶת עֹצֶם הָרְכוּש וְהָעֹשֶׁר. /155

פֶּלֶא אֶחָד עוֹד יֶשְׁנוֹ, וְזִכְרוֹ לֹא יָסוּף עֲדֵי נֶצַח:

הֵן בְּנוֹת דֵּלוֹס, אֲשֶׁר לְאַפֹּלּוֹן הַאֵל תַּעֲבֹדְנָה.

אֵלֶּה, אַחַר רִאשׁוֹנָה אֶת אַפֹּלּוֹן שִׁבְּחוּ וּפֵאֵרוּ,

גַּם אֶת לֵטוֹ וְאֶת אַרְטֶמִיס, זוֹ הַחִצִּים שַׁעְשׁוּעֶיהָ –

זֵכֶר גְּבָרִים וְנָשִׁים מִדּוֹרוֹת שֶׁחָלְפוּ תַּעֲלֶינָה, /160

אַף לִכְבוֹדָם תְּשׁוֹרֵרְנָה – תַּקְסֵמְנָה שִׁבְטֵי בָאֵי חָלֶד.


הֵן גַּם תֵּדַעְנָה חַקּוֹת כָּל שְׂפַת אֲנָשִׁים וְכָל שִׂיחַ11,

עַד יִדָּמֶה, אִישׁ וָאִישׁ בִּשְׂפָתוֹ יְדַבֵּר וְיָרִיעַ.

כָּכָה דָּבֵק בָּן הַשִּׁיר, וּמַתְאִים בְּפִיהֶן הוּא הַזֶּמֶר.

אֶפֶס עַתָּה, גַּם אַפֹּלּוֹן גַּם אַרְטֶמִיס, חֶסֶד הַטּוּ לִי /165

רַב גַּם שָׁלוֹם לְכֻלְּכֶן, וְאוֹתִי עוֹד הוֹאִילוּ וּזְכֹרוּ

גַּם בַּבָּאוֹת, כְּשֶׁפַּעַם אֶחָד מִבְּנֵי אִישׁ עֲלֵי אֶרֶץ

הֵנָּה יָבוֹא כְּאוֹרֵחַ רַב סֵבֶל וּנְדוֹד וְיִשְׁאָלָה:

מִי הוּא, בָּנוֹת, הַמְשׁוֹרֵר נְעִים הַזְּמִירוֹת וְהָרֶנֶן

בָּא אֶל הָאִי, וְשִׁירוֹ בְּיוֹתֵר אֶת לִבְּכֶן שִׁעֲשֵׁעַ? /170

לוֹ תַעֲנוּ וְתֹאמְרוּ כָּל אַחַת וְכֻלְּכֶן גַּם בְּיַחַד:

זֶה הוּא הָאִישׁ סְתוּם-הָעַיִן הָגָּר בְּאִי סֶלַע, בְּחִיוֹס,

כָּל שִׁירוֹתָיו יִוָּדְעוּ אַחֲרָיו לִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת

אֶפֶס אֲנַחְנוּ נִשָּׂא עוֹד אֶל כֹּל שֶׁנִּפְנֶה עֲלֵי אָרֶץ

אֵת שִׁבְחֲכֶן – אֶל כָּל עִיר אֲנָשִׁים בְּקִרְבָּהּ יִתְגּוֹרָרוּ. /175

הֵם לַדְּבָרִים יַאֲמִינוּ, מִפְּנֵי שֶׂכֻּלָּם אִמְרֵי יֹשֶׁר.

אֶפֶס אֲנִי לֹא אֶחְדַּל לְאַפֹּלּוֹן, אִישׁ קֶשֶׁת הַכֶּסֶף,

שֶׁבַח לָתֵת – זֶה לֵטוֹ הֲדוּרַת הַצַּמּוֹת יְלָדַתּוּ.


  1. עד שורה 45 – דרכה של ליטו המחפשת מקום ללדת שם את אפולון מקיפה את חופי הים האיגיאי, מכרתים (קריטה) צפונה על פני חופי יון המזרחיים עד תרקיה ומשם דרומה על פני האיים והחופים של אסיה הקטנה וחזרה לקרבת כרתים עד מרכז הים האיגיאי, האיים הקיקלדיים: פרוס ונקסוס וריניה. האי הקטן האחרון נמצא כבר בקרבת דילוס ומכאן המעבר לאי–מולדתו של אפולון. הסדר הגיאוגרפי הופרע לפעמים בגלל צרכי החרוז.  ↩

  2. אירסיאַי – הכוונה לפירסיאַי, שבחוף מגנסיה שבתסליה.  ↩

  3. סקירוס – כאן אין הכוונה לאי שבמזרח אובויה, אלא למקום מסוים בחוף אסיה הקטנה, בדרום האידה.(ראה I. Partsch, Physukal, Georg. v. Griechenl.p. 148 וכן U. v. Wilamowitz–Moellen–dorff, Die Ilias und Homer, עמ' 144 ואילך).  ↩

  4. “אפס כלן פחדו…”הטעם נתן להלן בחרוז 66 ואילך. ואפשר שפחדו מזעמה של הרה שחפצה למנוע את לידתם של בני ליטו המהוללים.  ↩

  5. הקטומבה – קרבן מסורתי ביוון על שם מאה פרים.אח"כ בכלל קרבן של הרבה בקר.  ↩

  6. שורה מוספת ע"י הרמן לשם מלוא החסר במקום הזה.  ↩

  7. “רבים כנויים”– היינו, מקומות פולחן רבים שעל שמם יכונה.  ↩

  8. “אמברוסיה”– מזון האלים; “נקטר” – משקה האלים.  ↩

  9. אלה הם תפקידיו העיקריים של אפולון: מוסיקה, יריה בקשת, נבואה.  ↩

  10. שורות 136–137 נמצאות רק בכ"י אחדים של המקור ויש לראותן כשורות אלטרנטיביות לשורה 139. בתרגום אי–אפשר היה, כמובן, למסור בדיוק את מהותן האלטרנטיבית.  ↩

  11. במקור יש כאן מלה (בשתי נוסחאות) המציינת את רעש ההקשה של צלצלי–עץ; “הן גם תדענה חקות…” הכוונה למלים בלתי–יווניות עתיקות שנשארו בפולחן אפולון מזמנים קדומים ושלא היו מובנות ליוונים.  ↩

הומרוס
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של הומרוס (מחבר)
רקע
הומרוס

יצירותיו הנקראות ביותר של הומרוס

לכל יצירות הומרוס בסוגה שירה

לכל יצירות הומרוס

עוד מיצירותיו של שלמה שפאן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

שאול טשרניחובסקי

מאת שלמה שפאן (עיון)

בחינות והרהורים במלאות חמש-עשרה שנה למותו


א. בחינת הקלאסיקון

רק חמש-עשרה שנה עברו מאז פטירתו של שאול טשרניחובסקי. עם כל החליפות והתמורות שחלו בחיינו הלאומיים והמדיניים בפרק זמן זה, הרי ביחס לתולדות תרבותנו, או תולדות ספרותנו, אין זו תקופה ארוכה ביותר. ודאי כי פה ושם נתחדש נוסח, או נוסחאות, ולא כל-כך בזכות יוצרים מקוריים “בעלי חדשות”, כמו בזכות השפעות חדשות מספרות העמים. בדברנו על ספרות חדישה, או שפה חדישה, הרי מבחינת התחומים התולדתיים אין אנו מגיעים לפירוט של פיצול יתר, אלא קובעים מסגרות רחבות של זמן עם סימני היכר בולטים וציוני דרך נראים לעין ונתפסים בחוש. ואם אנו מדברים על התקופה האחרונה ביצירתנו הספרותית, כוונתנו בדרך כלל לשלושים וחמש או ארבעים השנים האחרונות, הנושאות בתוכן את התחדשותה של היצירה העברית בעקבות ההתפתחות ההיסטורית שחלה בתקופה זו בחיי עמנו, הן בתחום הלאומי-מדיני והן בתחום התרבותי-רוחני.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.