מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יום צר עלי יצור אליך אשובה

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

יוֹם צַר עָלַי יָצוּר / ר' יהודה הלוי

יוֹם צַר עָלַי יָצוּר ­‑ / אֵלֶיךָ אָשׁוּבָה

וְאֶשָּׂא שִׁמְךָ בִּקְרָב / מְקוֹם חַיִל וּמֶרְכָּבָה.

אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ / וְעֶזְרָת מִצַּר הָבָה,

אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, / כִּי צָרָה קְרוֹבָה!

הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח / עַם נוֹקֵשׁ בַּעֲוֹנָיו?

חָלְפוּ יָמָיו וְשָׁנָיו ‑ / אַךְ לֹא חָלְפוּ יְגוֹנָיו.

כְּנָגוּעַ גֵּרַשְתּוֹ / וְשַׂמְתּוֹ מִחוּץ לְמַחֲנָיו,

יוֹחִיל מַרְפֵּא בְּכָל‑יוֹם / וְנִגְעוֹ עומֵד בְּעֵינָיו.

וְנִהַגְתּוֹ בִכְבֵדוּת / בְּיָם גָּלוּת וּשְׁאוֹנָיו,

הַיּוֹם כַּמָּה שָׁנִים / אֲפָפוּהוּ מֵי זְדוֹנָיו –

וְעַד הֵנָּה לֹא נִתְּקוּ / רַגְלָיו לֶחָרָבָה!

וּמַה כֹּחִי כִּי אֲיַחֵל / וְעַד מָתַי וְעַד אָנָה?

אֲקַוֶה יוֹם אַחַר יוֹם / וְשָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה –

וּמַכָּתִי נֶאֱמָנָה / צָרַעַת נוֹשָׁנָה,

וְהוֶֹה לִקְרַאת הוֶֹה / עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה.

רְעֵה אֶת‑צֹאן הַהֲרֵגָה / אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה

מְקַוִּים לְשָׁלוֹם – וְאֵין טוֹב / וְתוֹחַלְתָם נִכְזָבָה.

דָּוָה בְּאַלְמְנוֹת חַיּוּת / בְּלִי גֵרוּשִׁין גְּרוּשָׁה,

נָדְדָה מִפְּנֵי חֲרָבוֹת / וּמִפְּנֵי חֶרֶב לְטוּשָׁה,

נֶחֱשֶׁלֶת וְכוֹשֶׁלֶת / וּלְפִי חֶרֶב חֲלוּשָׁה,

בְּמוֹטוֹת מַס וְעֹל חָמָס / בִּידֵי אֲמָתָהּ כְּבוּשָה,

חוּסָה עַל עִיר מִבְצָר / וְהַפְּלֵטָה הָאֲנוּשָׁה –

וְתֵרֶא זֹאת אוֹיַבְתִּי / וּתְכַסֶּהָ בּוּשָה,

וְלִי יִקָרֵא דְרוּשָׁה, / עִיר לֹא נעֱזָבָה.

הִנֵּה בְּנֵי תְמִימֶיךָ / מְיַחֲלִים נִחוּמֶיךָ,

יָחִילוּ לְזַעֲמְךָ / וְיוֹחִילוּ לְרַחֲמֶיךָ.

נְצֹר עוֹלֲלוֹת כַּרְמֶךָ / מֵאַנְשֵׁי חֶרְמֶךָ

וּמַהֵר לְמִתְקוֹמֵמֶיךָ / שְׁנַת שִׁלּוּמֶיךָ,

וְהַשְקֵף מִשָּׁמַיִם / לַנִקְרָאִים בִּשְׁמֶךָ!

הֲשִיבֵנוּ, אֲדֹנָי, אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

לא המדרש עיקר אלא המעשה

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)

רעיון ישוב ארץ-ישראל עוד לא נתברר כל צרכו עד היום. הרעיון הזה, אשר הוא רחב ועמוק מצד אחד ופשוט יותר מדאי לבעלי הגיון ישר מצד השני, הרי הוא מובן לרבים בפשיטות ואינו נקלט במוח רבים אחרים כהוגן בכל עמל. המאמרים שנכתבו בזה בזמן האחרון מטרתם יותר לעורר את האינדיפירנטים מאשר לברר את הענין לפני המתנגדים. ביחוד היתה כזאת אחרי הרשיון. לפני הרשיון היה מצב חובבי-ציון כבן-אסופי, שלא נכתב בספר המעטריקיל בתור законнорожденный ואשר רבים מריביו. על חובבי-ציון היה אז להלחם עם מתנגדיהם, ובין כה וכה נתבררו פרטים רבים הנוגעים ברעיון ההוא. אחרי שבא הרשיון, והבן הנולד נכתב בספר המעטריקיל כהלכה, כתינוק שהורתו ולידתו בקדושה, נחבא קול המערערים, ועם זה אין מקום גם להשיב ולברר. על כן שמחתי לבוא המאמר “פרק בשיר” מאת הרב מוהר“ר יהושע יוסף פרייל נ”י (“המליץ” 122–127), אשר נתן מקום לברר איזו ענינים ברעיון הזה, אשר, כנראה, לא נתבררו עוד כהוגן.

הרב התפעל מאד משירו של המנוח גאָרדאָן ז"ל: “שמוע שמעתי אפרים מתנודד” (“המליץ” 86), ובחשבו בלי ספק את דברי המנוח להד קול כל חובבי-ציון, מצא לחובה להעיר, “כי אם לא נשכיל לפלג לשטף התנועה לישוב ארץ-הקדש תעלה נכונה וראויה לה, נוכל לאבד טובה הרבה”. דברי המשורר “אם לא בנפשנו לבב חכמה לא נביא, לא יושיענו לא מלאך לא נביא, “כחי בעצם ידי” יאמרו המושלים”, היו בעיני הרב ככלי-מפץ להרוס בהם עד היסוד את האמונה בביאת-המשיח, ועל כן הוא הולך ומבאר כי במחשבה טובה “החליפו חכמינו את הגאון הלאומי ויסבו פניו אל מול אחר ויעלוהו מן החמרי אל הרוחני והמוסרי”. “את הדאגה לכבוד ישראל וממשלתו המדינית עזבו על ה‘, אך העם בעצמו לא יעשה מאומה לשובב אליו כבודו, מיד ה’ ולא בידנו נקחם. ועלינו אך לשמור תורה ולנצור מצוה, ובזה הועילו הרבה מאד לטובתנו ולקיומנו”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.