מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לא חלש וחור

מאת: אלתר לוין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

#לֹא חָלָשׁ וְחִוֵּר / אלתר לוין

לֹא חָלָשׁ וְחִוֵּר, לֹא קְצוּץ כְּנָפָיִם,

מְשׁוֹרֵר גֹּוֵעַ וְקָרְבָּן לַצָּעַר:

אָדָם וְשַׁלִּיט וְנָבִיא וָמֶלֶךְ

הֱיֵה נָא לְעַמְּךָ הֶחָזָק מִצּוּר!

כָּכָה כִּי תֵרֵד הַמְּשׁוֹרֵר לְעַמְּךָ

תִּפְתַּח לְבָבָם וְכִבַּשְׁתָּם בִּסְעָרָה:

הֱיֵה לָהֶם מֶלֶךְ וְחוֹלֵשׁ עַל רַבִּים,

שְׁלֹט וּמְשֹׁל בָּם וְנִצְחוֹנְךָ עֲלֵיהֶם!

אלתר לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלתר לוין
רקע
אלתר לוין

יצירותיו הנקראות ביותר של אלתר לוין

  1. מכתבים מן העזבון (מכתבים)
  2. הדקל (שירה)
  3. תלג'יה (שירה)
  4. חרמונים (שירה)
  5. רוח חדש (שירה)

לכל יצירות אלתר לוין בסוגה שירה

לכל יצירות אלתר לוין

יצירה בהפתעה
רקע

ליל שימורים

מאת אביגדור המאירי (פרוזה)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות בו שימוש מסחרי.

א

–אני אומר לך את האמת, ידידי – פנה אלי המאיור החדש, שרק תמול נכנס אלינו אל תוך החפירות – לא אכחד בפניך ידידי, שאני – – הייתי יכול באמת להישאר עוד בבית, זאת אומרת, בקסרקטין בעיר, מבלי לבוא אל החזית עוד חצי שנה. אלא – – שלא חפצתי להשאר שם. אמנם, איש חולה אני. ריאתי משוחפת למדי. ואבי, כפי שאתה יודע, רופא זקן ובעל השפעה גדולה למדי. אילו הייתי אומר מלה אחת ממאנת – הייתי נשאר עוד. ואפשר לא הייתי בא הנה לעולם. אלא שזה היה רצוני.

– המולדת. – אמרת כמנסה לנחש את טעם היכנסו אל החזית. – ריח-הגבורה הנודף לכם מכאן, מה?

– לעזאזל הריח והמולדת. אין אני פטריוט נלהב כלל. לא. נותן אני לך את כל ענין הגבורה והמולדת בעד כוס יין אחת.

– אלא מאי? – – חיים פה – – העצבים – – מישחק-העצבים. מה?

– צדקת, אך ניבאת ולא ידעת מה ניבאת. יש בחיי דבר, המגרה אותי מעודי, ומעולם לא זכיתי ליהנות ממנו. יודע אתה, מה זה?

– אין לי מושג ולא אבק-מושג.

פנים מתים – ענה המאיור ברצינות. – פני מת. הרבה דברים ראיתי בחיי, אך דבר אחד זר לי לגמרי: מעולם לא ראיתי איש מת.

– איך זה?

– ככה, זה לא מקרה. בן יחיד אני, הורי אינם קאתולים, בני דת-קאלווין הם. ויודע אתה, שהקאלוויניסטים אינם מרשים להביט בפני המת לא לעצמם ולא לאחרים. ואמי שמרה עלי ביחוד, שלא אעבור על לאו זה. היא הקפידה על זה ביחוד מתוך חשש לבהלה, שלא אבהל פתאום., וככה יצא הדבר, שמעולם לא ראיתי איש מת.

– ועל בימת התיאטרון?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.