מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לא חלש וחור

מאת: אלתר לוין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לֹא חָלָשׁ וְחִוֵּר / אלתר לוין


לֹא חָלָשׁ וְחִוֵּר, לֹא קְצוּץ כְּנָפָיִם,

מְשׁוֹרֵר גֹּוֵעַ וְקָרְבָּן לַצָּעַר:

אָדָם וְשַׁלִּיט וְנָבִיא וָמֶלֶךְ

הֱיֵה נָא לְעַמְּךָ הֶחָזָק מִצּוּר!


כָּכָה כִּי תֵרֵד הַמְּשׁוֹרֵר לְעַמְּךָ

תִּפְתַּח לְבָבָם וְכִבַּשְׁתָּם בִּסְעָרָה:

הֱיֵה לָהֶם מֶלֶךְ וְחוֹלֵשׁ עַל רַבִּים,

שְׁלֹט וּמְשֹׁל בָּם וְנִצְחוֹנְךָ עֲלֵיהֶם!

אלתר לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלתר לוין
רקע
אלתר לוין

יצירותיו הנקראות ביותר של אלתר לוין

  1. מכתבים מן העזבון (מכתבים)
  2. תלג'יה (שירה)
  3. הדקל (שירה)
  4. חֶרְמוֹנִים (שירה)
  5. רוח חדש (שירה)

לכל יצירות אלתר לוין בסוגה שירה

לכל יצירות אלתר לוין

יצירה בהפתעה
רקע

משני עברים: מאמר ראשון

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (מאמרים ומסות)

“מעולם לא ביקש הרוח העברי את כוחו וגבורתו בריבוי נושאיו – מציין אחד־העם במאמרו ב”העומר" א‘, – לא מרובכם מכל העמים חשק ה’ בכם, כי אתם המעט מכל העמים, אומר הכתוב; ואלהיה של אומה זו, כשרואה אותה סרה מהר מן הדרך, אינו כורך תורתו והולך לו, אלא אומר לאותו היחיד, שנשאר נאמן לו, ‘הניחה לי… ואכַלם ואעשה אותך לגוי גדול’ "…

הניחו לי ואראכם את הדרך הטוב והישר! והוא, אחד־העם מאמין במציאות הטוב וכי קרוא הוא להורותו לנו. כוהן ונביא! שתי המלות האלה שגורות על שפתיו, והוא אינו לא כוהן ולא נביא, רק אחד מאנשי האומה השרידים הנאמנים. אם הוא לא היה עומד עתה לפנינו בדבריו, אז היתה הרוח נחה על איש אחר, כי לא יעזוב ה' את שארית עמו. ואם הוא לא היה אומר אותם הדברים, שהוא דן עליהם, היה איש אחר מבני העם מתעורר והיה אומרם, חייב היה לאמרם, אבל עתה הוא שליח־הציבור והוּא אומרם לנו…

לאחד־העם יש יחש הנפש ואיזו ענוה של אצילות, והוא עובד לרבים, הוא מכוון בדבריו להאיר לרבים; בעיניו יש ערך רק למחשבה זו, שיש בה תועלת לרבים… מי יתן והיה כל עם ה' נביאים! הוא קורא פּעם, והוא מרגיש, שאין כל עם ה' נביאים. הוא שואף אל הנבואה, אל סגולת ישראל מקדם, ולוּ גם השכל הטהור הוא נביאי.

השכל מחייב כל דבר של אמת, הלב הנקי מחייב כל דבר של אמת, והרוח המוסרי־העולמי בורא את האמת.

סדר מחשבתו של אחד־העם הוא כך: האדם הוא בריה חברתית, החברה היא הרכבה תולדתית, העם הוא קיבוץ נפשות רבות במחזה היסטורי. המדע הוא הסיקוּר והביקוּר והדעת היא תועלת האדם והרמתוֹ. המוסר הוא פרי הדעת עם צרכי הלב, הלב הוא עין השכל, השכל הוא גם שותף למוסר. – וכך דרכו למנות: הדת היא המוסר, המוסר הוא החלק האנושי הסגולתי והשכלי; אין דבר טוב, שאין בו גם תועלת מוחשית נראית, ואין תועלת אישית מוסרית, בלי חברתית לאומית. העם הוא חברה ישרה בכלל; הלאומיות היא קיבוץ של נחלת אבות, שטובה היא גם לבנים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.