מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אגרת לאנטול פראנס

מאת: מקסים גורקי , תרגום: משה בסוק (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

…האדמה בשבילי – זה הלב הגאה של היקוּם, האמנות – לב-האש של האדמה, אנשי האמנות – הנימים שבלב.

האמנות – רגשותינו רגשותיה, ויגון כולנו – יגונה, היא מקור לא-ייבש של אהבה ואמת; שמש-צדקה היא, היא תשיר תהילה לגיבור אך תאהב בעצב גם את החדל-ממעש; אֵם היא, אשר כל יושבי-תבל ילדים הם לפניה, ילדים קטנים ואהובים מאוד.

אכן, אנשי האמנות הם בלבד לא יפלו בין יווני ליהודי! בשבילם האדם הוא ראשית כל – נשמה, נשמה נוגה ומורדת, שנסתלפה ביד האכזרית של החיים הרעים. כל אדם, שנפשו קרועה מפני מעשי האלימות הנעשים בה על ידי אותם המאניאקים המגונים, הרואים את עצמם כמיועדים בידי שמים לחלוש על גורל עמים – הוא בשביל האמנות מעין-לא-אכזב של חכמה ושירה, של נעלה ועלוב, של צער ותיפלות.

אכן, רק אנשי האמנות לבדם הם – לעולם אבירים נאמנים על משמר היופי הנצחי, האמת והצדק, שעל כן הם לבדם – אצילי-העולם האמיתיים!

והנה משום כך, שעה שראיתי ברשימת ידידי העם הרוסי את שמך המזהיר, את שמו של מירבּו השנון, של סטיינליין, שציוריו מן הרחוב העלו לפני הרבה תוגה יפה וצחוק של זעם, את שמם של לאַנגלואַ, סאֶנאוֹבּוֹס, קלאֶמאנסו, – אנשים שאני מכירם ומכבדם מכבר – הנה משום-כך, אומר אני, שמחתי שמחת-לב לוהטת.

כי יחסכם אל העם הרוסי לא זו בלבד שהוא מקיים את אמונתי בכוחה של האמנות – מקים הוא לתחיה בעולם את החלום הגדול של אחוות-עמים.

1906

מקסים גורקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מקסים גורקי (מחבר)
רקע
מקסים גורקי

יצירותיו הנקראות ביותר של מקסים גורקי

לכל יצירות מקסים גורקי בסוגה מכתבים

לכל יצירות מקסים גורקי

עוד מיצירותיו של משה בסוק (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

יהודה זאב נפך

מאת שמואל ליב ציטרון (מאמרים ומסות)

תקופת המעבר מדעות ההשכלה והקוסמופוליטיות אל רעיון הלאומיות וחבת-ציון, המתחלת מראשית שנות השמונים למאה שעברה, העמידה לנו פה ושם אישים בודדים, יחידי-סגולה בעלי מרץ ורצון-עז נושאי דגל החדש בתוך סערת זרמי הישן. האישים הללו, שבהם נתבטאו ונתגלמו השאיפות החדשות, שאיפות התחיה העברית בגלוייה השונים, ראויים הם שיֻּצַּב להב יד ושם בספרותנו זכרון לדור אחרון.

ואחד מאלה הוא – יהודה זאב בן מרדכי נפך ממינסק, שעליו יסבּו זכרונותי הפעם.

א.

את נפך אני זוכר עוד מימי נערותי. הוא יצא מן המחלקה השביעית של בית מדרש הרבנים בווילנה לאחר שנסגר (בשנת 1873) ונעשה מורה לשון-רוסיה ותורת-החשבון לנערים ולנערות במינסק. שעוריו היו מתחילים עם הנץ החמה ונגמרים אחרי חצות הלילה; ואף-על-פי-כן, למרות עמלו הרב, פרנס את עצמו ואת בני-ביתו בצמצום גדול קרוב לדוחק, כי כמנהג הימים ההם, קבל בשכרו סכום מצער, כמעט פרוטות. עת ידועה נמניתי על תלמידיו גם אני. לפי המדובר צריך היה לבוא אלי בשעה העשירית בלילה, אבל כמעט בכל יום אֵחר הרבה מן המועד הזה, והשיעור היה מסתיים בשעה השתים-עשרה. וגם בשובו עיף ויגע לביתו לא ידע מנוחה עדיין, כי שּם חכו לו שנים, שלשה צעירים מתלמידי-הישיבות, שהיה משנן להם את תורתו בלי שכר.

הוא היה מפורסם בעיר למורה היודע את אומנתו, אבל עם זה גם לעצל קצת ולרודף בטלה. היו מרננים אחריו, כי יותר משהוא עוסק בשעת השעור בהוראה, הוא משוחח עם התלמידים והתלמידות במילי דעלמא, מספר באזניהם מעשיות ומסביר להם דברים, שאינם עומדים בשום שייכות אל הלמודים, וכי בשּביל כך אין רוח האבות נוחה הימנו. כשהעירו אותו על הדבר, היה משתדל להוכיח, כי רגעים אחדים של שיחה שקולים בעיניו כנגד שעה שלמה של למוד, מפני שהיא מסייעה לפתח את התלמיד התפתחות שכלית ולתת את העולם בלבו. הוא היה אומר: הלמודים היבשים מיגעים את התלמיד, ולפיכך צריכה שתבוא השיחה בינתים, כדי לרומם את רוחו. ושיחותיו של נפך באמצע השעור נסבו על חזיונות-החיים, שיש בהם כדי לעניין את הצעירים, והוא היה מבאר אותם לכל תלמיד ותלמיד לפי כשרון ההשגה שלו ויכלת הבנתו.

הרי דוגמה אחת מהרבה:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.