לְמ – ה ג. – ג.

 

I    🔗

עָלִיתִי בְּרֹאשׁ הָהָר: לְשַׁרְשְׁרוֹת גָּלְמֵי סְלָעִים

בָּרֶקֶת וְאִיזְמָרַגְדְּ, וּשְׁלָגִים מִנִּי עוֹלָם

מִשְׂתָּרְעִים שָׁם, כְּזֵר לִפְנֵי כֵּס בּוֹרֵא עוֹלָם,

הִנִּיחוּ שַׂרְפֵי-רוֹם מִתְפָּעֲלִים, מִשְׁתָּאִים.

וְנִדְמֶה לִי: כָּל כָּךְ לִי קָרוֹב זֵר הַפְּלָאִים – – –

"אֲדוֹנִי! – אָז אֵלַי הָרוֹעִים נָשְׂאוּ קוֹלָם –

כְּשֶׁהֵמָּה קְרוֹבִים כָּךְ לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם,

לִימֵי הַסְּעָרוֹת אוֹת הַמְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים".

אֲנִי הָגִיתִי אֵשׁ: וַחֲלוֹם נַפְשֵׁנוּ כַּמָּה

וְכַמָּה קָרַב כְּבָר, וּלְרֹאשׁוֹ קָשְׁרָה חַמָּה

עֲטָרָה לוֹ – וָגָז, וְהַסַּעַר טֶרֶם בָּא.

צוּר יִשְׁעִי, הַרְעֵם נָא עַל תֵּל-הַפְּגָרִים כֻּלּוֹ!

וְאִם יֵשׁ עוֹד סַעַר זֶה, שֶׁיָּעִיר עַם מֵת בְּעֻלּוֹ,

וּבַחֲדָרֶיךָ הוּא – לַסַּעַר, שַׁדַּי, קְרָא!

 

II    🔗

בֵּין הַגַּלִּים קוֹרֵא שָׁחַף

וּבִכְנָפָיו יַךְ הַגַּלִּים,

מְקוֹם יֵהוֹמוּ וְקִצְפָּם מַעֲלִים;

גַב מִשְׁבָּרִים בְּחָזוֹ דָחָף.

וּלְקוֹל רַעַם סוּפָה רָחַף

בַּרְבּוּר צַח עַל פְּנֵי הַגַּלִּים,

הָדוּר, שׁוֹקֵט וְנִידָיו קַלִּים,

בְּגַאֲוַת-הוֹד מִשְׁבָּרִים רָכָב.

לִבִּי אֶל שְׂדוֹת-יָם וּקְרָבוֹת,

מְקוֹם שָׁם תֶּחֱזַק הַלְמוּת-לְבָבוֹת,

וְהֵד נִצְחוֹנוֹת בָּא וָרָן;

וְעוֹלַם-אֵל נָח כָּל-כָּך יָפֶה,

עַד שֶׁאֵין הַלֵּב הָרָפֶה

יֵדַע יָבֹר לוֹ: לְאָן…

 

III    🔗

“לְאָן, לְאָן?” – אֶל אֲשֶׁר יֵשׁ

קוֹל קוֹרֵא לָךְ: עֲלֵה וָרֵשׁ!

מְקוֹם צוּקֵי-צוּר שָׁם נוֹשְׁקִים תְּהוֹם,

וּגְבוּלוֹת אֵין לִתְהוֹמוֹת-רוֹם,

מְקוֹם יֶתֶר אוֹר לְאוֹר הַיּוֹם,

וְלַיְלָה יָלִין בְּיַעֲרוֹת-דּוֹם.

וְאַל תַּעֲמֹד שָׁם! כִּי לֵךְ בַּקֵּשׁ,

אֵי קָדְשֵׁי-אֵל וְהֵיכָלוֹ אֵשׁ.

אַל תֵּחַת אִם הַשֶּׁמֶש רַד,

וְלֹא יַעְצָרְךָ קֶרַח-עַד!

וְלֵךְ וָלֵךְ, בְּשֵׁם אֲדֹנָי,

עַד תִּמְצָא מָקוֹם, שָׁם בִּמְלֹא

כָּל כֹּחוֹת נְעוּרָיו לִבְּךָ יַךְ,

וְהַמָּוֶת מָלֵא הוֹד כָּל-כָּךְ…

Lausanne