מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שִׁיר תֵּל-חַי

מאת: זאב ז'בוטינסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

חֶרמֵשִׁים לָכֶם – מַדּוּעַ?

אֵי קָצִיר, אֶחָי?

– כִּי בַזֶּרַע הַזָּרוּעַ

תִּבָּנֶה תֵּל-חַי!

שֵׁם תֵּל-חַי

יִתקַדֵּשׁ –

תֵּל הַמֶּרֶץ הַחוֹרֵשׁ!

בִּידֵיכֶם מָגֵן וָחֶרֶב –

לָמָּה הֵם, אֶחָי?

– שֶׁיָּנוּחַ נַחַת עֶרֶב

כָּל בּוֹנֵה תֵּל-חַי.

שֵׁם תֵּל-חַי

רֹם יַמרִיא

תֵּל הַכֹּחַ הָעִברִי!

לִפנֵיכֶם פָּתוּחַ סֵפֶר –

מַה שִּׁירוֹ, אֶחָי?

– כִּי נִטַּע אֱמֶת עַל אֵפֶר

גִּבּוֹרֵי תֵּל-חַי.

שֵׁם תֵּל-חַי

עַד יְחִי –

תֵּל הָרוּחַ הָעִברִי!

נִזדַּיֵּן-נָא לֵב וּזרוֹעַ

וְנָקוּם, אֶחָי,

לִלָּחֵם, לִכבּוֹשׁ, לִנטוֹעַ

וְלִבנוֹת תֵּל-חַי!

שֵׁם תֵּל-חַי

סֵמֶל דּוֹר –

תֵּל עָמָל וָעֹז וָאוֹר!

זאב ז'בוטינסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של זאב ז'בוטינסקי
יצירה בהפתעה
רקע

עניני חכמה וחזון

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

א: עֹז רוּחַ

בימים מקדם חי בעיר כבול עשיר אחד ושמו ברכיה, והו' בירכו בשדות וכרמים, בעבדים ובשפחות וברוב צאן ובקר. והוא היה מחזיק בחכמים, מפרנס דלים ושמו היה נודע לרבים. ותהיינה לאיש הזה בנות שתים, אבל בן לא היה לו, ויירא פן תעבור אחוזתו לזרים אחריו, ויבק את האלהים כי יתן לו בן וישמע ה' אליו גם בדבר הזה;ותהר אשתו ותלד בן ויעש משתה לכל בני העיר ויתן צדקה רבה לעניים ואת שמו קראו נתן.

ויגָמל הילד ויגדל ויהי יפה-תואר ולב שכל בו ותבונה, וילמד תורה וחכמה מפי מורים רבים ויחכם מאד, וכל רואיו קינאו בו ויאמרו: אם ה' יתן עושר לאדם, יברך אותו בכּל.

ויהי במלאות לנתן שמונה-עשרה שנה, אירש לו אביו נערה בתולה, כחוק, והנערה יפת-תּואר ויפת-מראה, וגם לה עושר רב, כי היתה מבנות רבּי-העם. וירבו המוהר והמתנות מאד.

ויעש ברכיה סעודת אירוסין כסעודת מלך. ויקרא לחכמי-ישראל ורבּי-התורה, קרא לעשירי העם, קרא לכל בני העיר וקרא לעניים ולדלים ויערכו שולחחנות לפניהם; ועל על שולחן העלו בשר ודגים, יינות ושמנים, פירות טובים וכל מיני מגדים, ויאכלו וישתו, איש כחפצו וכלבבו. ירושלים בתפארתה לא ראתה סעודה כדולה כזו.

החתן ישב בראש הקרואים, ופכניו כפני בן-מלך, וישוחחו עמו החכמים בחידות ובמשלים ויקח את לבם. והכלה ישבה בין רעותיה, קשוטה ועדויה אבני אודם, פטדה וברקת. צאינה וראינה בנות ציון בעטרה שיעטרו לחתן עם הכלה!

ויהי כי טוב לב המסובים עליהם והחלו לשיר מזמורים ותהילות עזב החתן את מקומו ויעל לעלית הבית, לקחת משם בקבוק אחד שמן-אפרסמון. ושם היו גם אוצרות השמן והדבש, היין והפירות;ויהי כאשר כרע אל חבית אחת, התקרב אליו נחש ויכישהו ברגלו ונפל מת ביום שמחתו.

וירא אביו כי בושש לבוא, ויעל גם הוא אל העליה, לראות את שלום בנו, וימצאהו שוכב על הארץ ואין בו נשמה. על מחמד לבו עלה הכורת. – ויתחזק האיש, בזכרו את קרואיו, ולא צעק מרה ולא אבה להשבית משׂושׂ הקהל האוכל ושותה ומיטיב לבו;ויעצור את דמעותיו, וירד הביתה וישב על מקומו בין השמחים עד תום הסעודה. והאורחים אמרו: אך ישן הוא החתן.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.