מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שִׁיר תֵּל-חַי

מאת: זאב ז'בוטינסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

חֶרמֵשִׁים לָכֶם – מַדּוּעַ?

אֵי קָצִיר, אֶחָי?

– כִּי בַזֶּרַע הַזָּרוּעַ

תִּבָּנֶה תֵּל-חַי!

שֵׁם תֵּל-חַי

יִתקַדֵּשׁ –

תֵּל הַמֶּרֶץ הַחוֹרֵשׁ!

בִּידֵיכֶם מָגֵן וָחֶרֶב –

לָמָּה הֵם, אֶחָי?

– שֶׁיָּנוּחַ נַחַת עֶרֶב

כָּל בּוֹנֵה תֵּל-חַי.

שֵׁם תֵּל-חַי

רֹם יַמרִיא

תֵּל הַכֹּחַ הָעִברִי!

לִפנֵיכֶם פָּתוּחַ סֵפֶר –

מַה שִּׁירוֹ, אֶחָי?

– כִּי נִטַּע אֱמֶת עַל אֵפֶר

גִּבּוֹרֵי תֵּל-חַי.

שֵׁם תֵּל-חַי

עַד יְחִי –

תֵּל הָרוּחַ הָעִברִי!

נִזדַּיֵּן-נָא לֵב וּזרוֹעַ

וְנָקוּם, אֶחָי,

לִלָּחֵם, לִכבּוֹשׁ, לִנטוֹעַ

וְלִבנוֹת תֵּל-חַי!

שֵׁם תֵּל-חַי

סֵמֶל דּוֹר –

תֵּל עָמָל וָעֹז וָאוֹר!

זאב ז'בוטינסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של זאב ז'בוטינסקי
יצירה בהפתעה
רקע

מכתבים חדשים על-דבר ספרות

מאת דוד פרישמן (מכתבים)

ידידתי, מעשה מצוין מאד ספר לי פעם אחת מנדלי מוכר ספרים: – שני יהודים היו בעיר מגוריו בנערותו, שלא היתה להם פרנסה. יום אחד, כשקמו אנשי העיר בבוקר, ראו אותם, והנה הם נצבים בראש הרחוב העולה אל השוק וחבל בידם, זה מעבר מזה ואוחז בקצה האחד של החבל וזה מעבר מזה ואוחז בקצהו השני, וכל מי שבא להכנס אל השוק, היה מוכרח לתת להם תחילה קופיקה אחת מס של גבול, כדי שיתנו לו לעבור. והפלא היותר גדול הוא: בני העיר נתנו. נתנו שנים על שנים בסדר. לא עלה על לב איש אפילו פעם אחת לשאול: מי הם? מה הם? בשביל מה מגיע להם כך ולמה בני-אדם שומעים להם? בודאי יש איזו גזירה מגבוה, ושני היהודים הללו הם הממונים עליה. נתבעים – ונותנים. וצריכה היית, ידידתי, לראות רק את עיניו של מנדלי ואת העוית חטמו ואת תנועות-הלואי שלו, בשעה שדבר וספר את המעשה הנחמד הזה.

במעשה הזה אני נזכר תמיד, כשאני מסתכל במין החדש של הסופרים, שקם לנו בזמן האחרון: מין הריצנזנטים-האסתיטיקיים, המנצחים על המלאכה בכל חוברת וחוברת של הירחונים והקבצים הרבים והחדשים שלנו. מיד כשבא איזה מחבר, ואפילו הישן שבישנים עם צורתו הקבועה שלו ועם שבושיו ומעלותיו הקבועים והידועים גם יחד, ואין צריך לומר כשבא איזה חדש, מיד סובבים אותו הזאנדארמים הספרותיים האלה, מזה ומזה ומקדם ומאחור, ומתחילה פרשת הגבול. בודקים את הפאספורטים הספרותיים, משמיעים “מבינות”, מגידים "דעות, מחליטים באיזה טון מוחלט ושקול: “זה טוב וזה רע, זה מוצא חן בעיני וזה אינו מוצא חן בעיני”, ולבסוף חולקים לכל סופר וסופר ציונים, כאותם שנוהגים המורים לתת לתלמידיהם, לאחד א' ולשני ב' ולשלישי ב' עם פלוס או עם מינוס וכו', ואין בנו איש אשר ישאל: מי היא העדה הזאת בעצם? בכחו של מי ומה הם באים? איזו נפקא-מינה יש לנו סוף-כל-סוף, אם בעיני פלוני מוצא דבר זה חן או אינו מוצא? ופלוני זה הן אין לו עדיין לפי שעה שום קוואליפיקאציה, להיות דן על איזה דבר בשקול דעה נכונה? אי לי הבטיחות, שממחרת היום, כשיקלוט זה מן האויר איזו מלה חדשה או איזה דבור מפוצץ אחר מן המתהלכים בשוק, לא ישמיעני שוב את ההפך?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.