חֶרמֵשִׁים לָכֶם – מַדּוּעַ?
אֵי קָצִיר, אֶחָי?
– כִּי בַזֶּרַע הַזָּרוּעַ
תִּבָּנֶה תֵּל-חַי!
שֵׁם תֵּל-חַייִתקַדֵּשׁ –
תֵּל הַמֶּרֶץ הַחוֹרֵשׁ!
בִּידֵיכֶם מָגֵן וָחֶרֶב –לָמָּה הֵם, אֶחָי?
– שֶׁיָּנוּחַ נַחַת עֶרֶב
כָּל בּוֹנֵה תֵּל-חַי.
שֵׁם תֵּל-חַירֹם יַמרִיא
תֵּל הַכֹּחַ הָעִברִי!
לִפנֵיכֶם פָּתוּחַ סֵפֶר –מַה שִּׁירוֹ, אֶחָי?
– כִּי נִטַּע אֱמֶת עַל אֵפֶר
גִּבּוֹרֵי תֵּל-חַי.
שֵׁם תֵּל-חַיעַד יְחִי –
תֵּל הָרוּחַ הָעִברִי!
נִזדַּיֵּן-נָא לֵב וּזרוֹעַוְנָקוּם, אֶחָי,
לִלָּחֵם, לִכבּוֹשׁ, לִנטוֹעַ
וְלִבנוֹת תֵּל-חַי!
שֵׁם תֵּל-חַיסֵמֶל דּוֹר –
תֵּל עָמָל וָעֹז וָאוֹר!