מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[כְּאָבִי שֶׁיִּשָּׂא בְּיִראָה אֶת תִּיקוֹ]

מאת: אברהם שטרן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לְאָבִי ז"ל


כְּאָבִי שֶׁיִּשָּׂא בְּיִראָה אֶת תִּיקוֹ

עִם טַלִּית בְּשַׁבָּת אֶל בֵּית-תְּפִלָּתוֹ,

כֵּן אֶשָּׂא בְּתִיקִי אֶקדָּחִים קְדוֹשִׁים

לְ“עַרבִּית”-הַבַּרזֶל – עִם מִניַן–חֲדָשִׁים.

כְּאִמִּי שֶׁתַּדלִיק עֶרֶב-חַג הַנֵּרוֹת

כֵּן אַדלִיק מְנוֹרָה לְנוֹרָא-תְהִלּוֹת.

כְּרַבִּי שֶׁהוֹרַנִי לִקרֹא בַּתּוֹרָה

אֲלַמֵּד חֲנִיכַי: “תְּפֹס שֶׁק!” “בֶּרֶך כְּרָע!”

כִּי יֵשׁ דַּת-גְּאֻלָּה – דַּת מִלחֶמֶת-שִׁחרוּר.

הַמּוֹדֶה בָּהּ - בָּרוּך; הַכּוֹפֵר בָּהּ - אָרוּר.


תרצ"ה

אברהם שטרן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

מחשבות ומעשים XVI

מאת אלחנן ליב לוינסקי (מאמרים ומסות)

איזו היא התמונה המרכזית בספרותנו העתית עתה?

התמונה המרכזית עתה בספרותנו העתית היא – העשיר.

העשיר הוא גבור-היום, שעליו מדברים בכל המאמרים בעתונים העברים. אלה מצד זה, האופטימיסטים שבנו, מחניפים לו ומהללים אותו ומשתדלים לפייסו בכל מיני פיוסים, אולי יחוס על עם עני ואביון, אולי ירחם וישליך איזה פירורים משלחנו הגבוה… אורגים שירים לכבוד הגביר ובקהל-עם ירוממו את צדקת פזרונו בישראל. ואלה מצד זה, בעלי המרה השחורה, הפסימיסטים שבנו, מחרפים ומגדפים ומקללים אותו, כל תקלה וכל קטטה וכל מיני פורעניות הבאות על עמנו תולים הם בו, רק בו, ואין די מילים בפיהם להבזותו: העשיר הוא חייב בַּכּל, העשיר אשם בכל. אם כה או ככה, אם להלל או לחלל, הנה אין אומר ואין דברים בספרותנו זולת על העשיר, בו מתחילין ובו מסיימין. הוא “התמונה המרכזית” ועל צירו יסובבו שאר עניני העם, כאילו הוא העיקר וכל העם טפל לו. ספרותנו העתית קטנה ודלה – ותשעים ותשעה חלקים ממנה הוקצעו לפלפולים על העשירים ויחוסם להעם! כבוד יותר מדאי, כבוד לא לפי הערך!

והגבור הזה, כמו שיודעים אנחנו כולנו, אורח חדש הוא בספרותנו, פרי התקופה האחרונה, ועוד זוכרים אנחנו את העת הטובה של ספרותנו, שגבורים אחרים, לגמרי אחרים, הצטיינו בה, והתמונות אחרות, לגמרי אחרות, נראו בה, תמונות משכילים גבורים וחזקים ב“השכלתם”, בתשוקתם “ללמוד” ו“ללמד” – מצד אחד, ומאמינים, או כמו שקראו אותם לפנים, “מורדי-אור”, חזקים באמונתם, מצד שני. שני אלה לחמו בחזקה, כמו שהאמינו אז, מלחמת “ההשכלה והדעת” עם “האמונה והדת”, וקולם, רק קולם נשמע בין החיים: ועתה? – “עתות אחרות וצפרים אחרות, צפרים אחרות וזמירות חדשות”, זמירות, אשר, אם נודה על האמת, לא תמיד ינעמו לאזנינו. לנו, בני הדור הישן, שהסכננו למלחמתה של תורה, נעימה היתה השירה הישנה הרבה יותר מכל הזמירות החדשות, שצלצול חדש נשמע בהן – צלצול הכסף.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.