מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שיר האהבה אשר לשאול

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שִׁיר הָאַהֲבָה אֲשֶׁר לְשָׁאוּל / שאול טשרניחובסקי

וירץ איש בנימין – זה שאול

(ש“א ד', י”ב וברש"י שם)


א

הֲבִיאִינוּ לִמְנוּחוֹת גַּנֵּךְ

כִּי בָאנוּ לִרְאוֹתֵךְ הַיָּפָה:

הֲרִיחוֹנוּ אֶת-אַשְׁכְּלוֹת כָּפְרֵךְ

בֹּשֶׂם נָטְפוּ מַטָּעַיִךְ

וְרֵיחָם עֲדָנִים וּמַשְׁכִּיר:

אָרִינוּ אֶת-מֹרֵךְ וְאֶת-נִרְדֵּךְ הַטּוֹב

לָקַּטְנוּ בַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם

קָטַפְנוּ מִבֵּין דּוּדָאַיִךְ

מִבֵּין חֲבַצָּלוֹת וְשׁוֹשַׁנִּים:

בֵּין מִגְדְּלוֹת אֲהָלוֹת שִׂחָקְנוּ:

הָיִינוּ שׁוֹבֵבוֹת עַל-יַד מַעְיַן-גַּנִּים

עַל דַּלַּת רָאשֵׁינוּ רְסִיסִים מַבְרִיקִים

שֶׁזָּרַקְנוּ אִשָּׁה בִרְעוּתָהּ:

עָיַפְנוּ רַגְלֵינוּ עָיֵפוּ:

אָנָּא סֹבְנָה רַעְיוֹתַי לַמְּקֵרָה:

כִּי הִנֵּה הַחֹם גָּדוֹל

הַשֶּׁמֶשׁ לוֹהֵט בּוֹעֵר

פֹּה הַיְרִיעוֹת כִּסּוּ הַכְּתָלִים

קֹר מְשׁוֹבֵב נֶפֶשׁ יָפוּחַ

וְצֵל הַקִּיסוֹס סוֹכֵךְ עָלֵינוּ:

קֹמְנָה רַעְיוֹתַי נֵלֵכָה:

אָכַלְנוּ יַעֲרֵךְ עִם דִּבְשֵׁךְ

אֲשִׁישׁוֹת מַמְתַּקֵּי-אֱגוֹז שָׂבַעְנוּ

וְסֻפְגָּנִים עָרַכְתְּ בַּתַּפּוּחִים:

שָׁתִינוּ יֵין-הָרֶקַח וַעֲסִיס רִמּוֹנָיִךְ:

הַרְאִינוּ הַשְּׂמָלוֹת עָשִׂית לָךְ

נִתְבּוֹנֵן לִיפִי תַכְשִׁיטָיִךְ:

מָה אַרְאֶה לָכֶן וְלֹא רְאִיתֶן:

רְאִיתֶן אֶת-צְמִידִי הֶעָשׂוּי זְהַב-שְׁבָא

אֶת-שֶׁהֵבִיא לִי אָבִי מִצִּידוֹן:

כְּנָחָשׁ דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ

מַרְאֵהוּ כְּאֶפְעֶה:

רֹאשׁוֹ כֶּתֶם-פָּז

יְרֵכָיו עֲקַלְקַלּוֹת כְּפוּפוֹת כְּטַבָּעוֹת:

עֵינָיו אֹדֶם-הִנְדּוּ

בּוֹעֲרוֹת בִּנְגֹהוֹת

יוֹשְׁבוֹת בְּמִשְׁבֶּצֶת:

פִּתּוּחֵי-אָמָן נַעֲשׂוּ לוֹ עִם נְקֻדּוֹת הַסַּפִּיר

זְנָבוֹ עֶשֶׁת-פָּז מְעֻלֶּפֶת סְמָרַגְּדִים:

כֻּלָּם מַבְרִיקִים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים

זֶה צְמִידִי וְזֹה שֵׁרָתִי רַעְיוֹתַי תַּמּוֹתַי:

הִנֵּה תוֹרֵי-זָהָב וְכָל נִזְמֵי אַפִּי

הֲלֹא הִתְבּוֹנַנְתֶּן לַעֲגִילָי:

מָה עוֹד לִי לָכֶן לֹא הֶרְאֵיתִי:

חֲלִי וְטַבַּעַת עֲנָק וְאֶצְעָדָה

עִם-כָּל-מַרְאוֹת כּוּמָז

חָח וַחֲרוּזִים עִם-כָּל-רָאשֵׁי נְטִיפוֹת:

יָפוֹת פְּנִינַיִךְ כִּרְסִיסִים

מַבְרִיקוֹת כִּטְלָלִים אוֹרוֹת כִּדְמָעוֹת:

הַרְאִיתֶן בַּתְּרָפִים כְּתְרָפָי:

הִנֵּה מִלֶּשֶׁם אֶחָד הִנֵּה מִלֶּשֶׁם עָשׂוּי

פָּסוּל מִגּוּשׁ סֹחֶרֶת מִגּוּשׁ דַּר וְאַכְטִיס

מֵעֲצֵי אַלְמֻגִּים מִגֶּזֶר הַאֲגָס

עַשְׁתֹּרֶת וְעַשְׁתְּרוֹת-קַרְנָיִם:

מַה-יָּפוּ תְרָפַיִךְ רַעְיָה יָפָה

מַה-נָּאווּ תְרָפַיִךְ בַּתְּרָפִים

וְזֹאת עַשְׁתָּרְתֵּךְ מִכָּל-פְּסִילִים:

מִי-זֹאת צוֹפָה מִן הָרְדִידִים כִּצְרוֹר חֲבַצָּלוֹת

מְעֻלֶּפֶת שֵׁן וְהָבְנִים מִכָּל-אֶבֶן חֵפֶץ:

כֻּלָּהּ עֶשֶׁת-שֵׁן וְעֵינֶיהָ סַפִּירִים

דַּלַּת רֹאשָׁהּ זָהָב שָׁחוּט

פִּטְמַת דַּדֶּיהָ אֹדֶם:


ב

מַה-דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה תֶּאֱהָבִיהוּ:

דּוֹדִי רָם וְחָסֹן בָּחוּר מִשִּׁבְטוֹ:

עֵינָיו עֵינֵי נֶשֶׁר מְאַזְּרוֹת זִיקִים

בַּמַחֲשָׁךְ אוֹר לוֹ כַּתַּנִּים:

לִבּוֹ עָשׂוּי לִבְלִי חָת לֵב-הַנָּמֵר בָּהָר

בַּרְזֶל מִקְשֶׁה אֶזְרוֹעוֹ בַקָּנֶה:

זָקוּף דּוֹדִי וְחָסֹן רַעְיוֹתַי אָהַבְתִּי

כַּשִּׁקְמָה בַשְּׁפֵלָה, כָּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן:

שְׁרִירָיו גִּבְעוֹת-גִּיר מְיֻסָּדוֹת עַל עַרְבוֹת-בָּר

מַרְאֵהוּ כַּלַּיִשׁ בָּחוּר כַּנְּמֵרִים:

לְמַלְאַךְ-אֵל צְבָאוֹת מַשְׁחִית

דִּמִּינוּ אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשֵׁךְ:

שָׁלַח לוֹ לְדוֹדִי וּמַדָּיו עָלָיו:

הִנֵּה קוֹבָעוֹ שֶׁלִּבְחִירִי

שְׁלֹשָׁה חִשּׁוּקִים סָבִיב לוֹ מֵחִשּׁוּקֵי נְחֹשֶׁת:

כֻּלָּם מַעֲשֵׂה חָרָשׁ נְגוּדֵי-מַקָּבֶת

אֵזוֹר אֵזוֹר עַל מִשְׁנֵהוּ מִפַּחַד בַּמִּלְחָמָה

חַרְבּוֹ צְמֵאָה דָמִים קַשְׁתּוֹ עוֹרְגָה בָשָׂר

לֹא נִתַּק הַיֶּתֶר וְלֹא בָגָד:

דּוֹמֶה רָמְחוֹ לַחֲזִיז אוֹ לִבְרַק הַבַּלָּהוֹת

הִנֵּה זֶה בְעֹרֶף אוֹיְבֵנוּ

מַבְרִיק מִן הַסַּעַר נוֹצֵץ מִן הַסּוּפָה:

קֵינוֹ עָשׂוּי מֵלָה פִיהוּ בַּרְזֶל עָשׁוֹת

עֵין הַמָּוֶת צוֹפִיָּה מֵעַל חֻדּוֹ

בְּתֶלְיוֹ תָלִין אֵימָה:

סֹחֵרָה לוֹ לְדוֹדִי חֲרֹשֶׁת הַכַּשְׂדִּים

אֶל-נָכוֹן תְּחַבְּקֶנּוּ אַף תְּאַמְּצֶנּוּ

כַּכַּלָּה מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ:

נֶאֶמְנוּ מְאֹד בֵּין הַדְּבָקִים

וּלְרַגְלוֹ מִצְחָה מַבְרֶקֶת:


ג

גָּמָל יֵשׁ לְדוֹדִי בְּאֻרְוָתו שֶׁלּוֹ

נָתַן אֶלֶף כֶּסֶף לַגַּמָּלִים

בְּמִדְבַּר פָּארָן גִּדְּלוּהוּ דוֹדָנִים:

שְׂעָרוֹ צְהַבְהַב אָפוֹר כָּתֹם כְּחוֹל-עֲרָבוֹת

לֹא יֻכַּר בֵּין-חוֹלוֹת הַמִּדְבָּר:

רַגְלָיו כְּקַו נָטוּי דַקּוֹת וּזְקוּפוֹת-קוֹמָה

כְּנִימִים נִמְתְּחוּ עַל-כִּנּוֹר:

קַלּוּ פַרְסוֹתָיו אַף לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע:

חוֹלֵף וְאֵינֶנּוּ נוֹגֵעַ בַּחוֹל:

חוֹלֵף וְעוֹבֵר כְּצֵל בַּצָּהֳרַיִם:

עִקְּבֵי פַרְסָה לֹא נוֹדְעוּ בַמִּדְבָּר

שָׁוְא יְבַקֵּשׁ הָאוֹיֵב יִתְבּוֹנֵן הָאוֹרֵב לוֹ:

גַּבּוֹ עָלָיו כַּגִּבְעָה וְדַבַּשְׁתּוֹ כַתָּבוֹר

שֶׁפִי נָתוּן בָּעֲרָבָה:

עֵינָיו שְׁהָמִים בְּכֶתֶר עַל רֹאשׁ מַלְכֵי-קֶדֶם

עֵינָיו רַכּוֹת כָּאַיָּלָה צוֹפוֹת עַד קְצֵה כָּל-הַמִּדְבָּר:

חֵן וְהָדָר לְצַוָּארוֹ הַזָּקוּף

בִּנְדִיבוּת וּבְגַאֲוָה יָרִים

עָלָיו תָּלוּי שַׂהֲרוֹן הַכֶּסֶף

בּוֹ יִתְגָּאֶה בַסָּךְ בַּגַּמֶּלֶת:


ד

אֶל מַשְׁאַבִּים יָרַדְתִּי בָעֶרֶב

הָעַיְנָה וְכַדִּי עַל שִׁכְמִי:

שָׁם רָאִיתִי אֶת אֵם בְּחִיר נַפְשִׁי

אֶת-אֲחוֹתוֹ שֶׁל-דּוֹדִי רָאִיתִי:

הָיְתָה אִמּוֹ בוֹכִיָּה וְדִמְעָתָהּ עַל-לֶחְיָהּ

נוּגָה חִוֶּרֶת אֲחוֹתוֹ:

אֲנִי לֹא שָׁאַלְתִּי שֶׁהֵן הַיּוֹם כָּכָה

שַׂמְתִּי מַחְסוֹם לְפִי נֶאֱלַמְתִּי:

עָלוּ פְלִשְׁתִּים בָּהָר פָּשְׁטוּ אֱדֹם לָבַז

מַלְכֵי קֶדֶם וְשִׁבְטֵי דוֹדָנִים:

וַיִּזָּעֵק הָעָם לְמִשְׁפְּחוֹתָיו:

יָצָא דוֹדִי גַם-הוּא בַנִּדְגָּלוֹת:

וַיִּנָּגֶף הָעָם חֲלָלִים נָפְלוֹ

עַל בָּמָתֵי שָׂדֶה כָרָעוּ:

שָׁבוּ פְלִיטִים וְדוֹדִי אֵינֶנּוּ:

עַל מִשְׁכָּבִי בַלַּיְלָה בָכִיתִי וְלֹא נַמְתִּי

בֹּשְׁתִּי מִדְּמָעַי בַּיּוֹם

מֵאַנְחָתִי נִכְלָמְתִּי:

בֹּקֶר אֲשַׁפְשֵׁף עֵינַי בַקָּרִים

בְּמַעְיַן הַגִּנָּה בַנּוֹזְלִים

פֶּן-תִּתְבּוֹנֵן בִּי אִמִּי הוֹרָתִי

אֲחוֹתִי וְתַעֲמִיק לִשְׁאֹל:

יָגַעְתִּי בְאַנְחָתִי עַרְשִׂי אֶשֹּׁךְ

וְלֹא תָבֹא אַנְחָתִי בַבֹּקֶר:

אֵם-הַבָּנִים אָבֵלָה תָּרִיד אֵשֶׁת הַבַּעַל

הֲתֵעָגֵנָה הַבְּתוּלוֹת.


ה

לַיְלָה לַיְלָה עָלִיתִי גַג-בֵּיתִי

אֶל הַמַּעֲקֶה נִשְׁעַנְתִּי נִשְׁקָפְתִּי:

לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת קִדַּמְתִּי הַצְּפִירָה

הוֹי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אַיֶּךָּ:

אִם נָשָׂאתָ טְחוֹן לִפְנֵי שׁוֹבֶךָ

מִמְכַּר-עֶבֶד נִמְכַּרְתָּ לִפְלָשֶׁת

אוֹ צִחֵה צָמָא בַצְחִיחָה קָרַסְתָּ נָפָלְתָּ:

תַּנִּים גֵּרְמוּ עַצְמוֹתֶיךָ

וְעוֹרְבֵי נַחַל אֶל עוֹרֵב לִבְשָׂרְךָ קָרָאוּ:

חָלְפָה אַחַת אַשְׁמוּרָה

מִשְׁנֶהָ אַחֲרֶיהָ חָלָפָה:

כְּלָבִים צָעֲקוּ נָעַר חֲמוֹר:

עַרְפִלֵּי טֶרֶם-בֹּקֶר מִתַּמְרִים בָּעֵמֶק

מִתְרַפְּקִים עַל שֶׁן-צוּרִים וָצוּק:

הִתְחִילוּ מַכְחִילִים הָרֵי נַפְתָּלִי:

מֵת יָרֵחַ בְּלִקּוּיוֹ בַגָּיְא

אֲנִי עֵרָה וְלִבִּי לִבְחִירִי:


ו

אֲנִי יְשֵׁנָה הַבֹּקֶר אוֹר

קוֹל דּוֹפֵק בְּחַלּוֹנִי יוֹנָתִי:

הִתְנַעַרְתִּי כְסִיס-עָגוּר מִפְּנֵי צַיָּד

כְּאַיָּלָה נִפְחָדָה קַמְתִּי:

לֹא שָׁאַלְתִּי מִי הַדּוֹפֵק

לֹא דָרַשְׁתִּי:

עַד שַׁקַּמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ

לִבִּי אָמַר לָצֵאת מִמִּסְגְּרוֹתָיו

כִּי הֶעֱבִירַנִי אֵל דּוֹדִי אֶל-רֵעִי שֶׁאַהֲבָה נַפְשִׁי:

פִּתְחִי לִי יוֹנָתִי

הַרְאִינִי אֶת-מַרְאַיִךְ מִבַּעַד לַחֲרַכִּים:

שֶׁרַגְלַי נוֹטְפוֹת דָּם

כַּפּוֹתַי נִטְפֵי פְּצָעִים:

יָמִים שִׁשָּׁה עָשִׂיתִי בַמִּדְבָּר:

חִצֵּי אֱדֹם דְּלָקוּנִי וּפְלִשְׁתִּים מִיָּם

עִם חַיַּת הַמִּדְבָּר עַל סְבִיבָי:

אֶלֶף הֶחָצָץ מְחָצוּנִי

סַלּוֹנִים וְחָרוּל שָׂרְטוּ בִּבְשָׂרִי

חוֹל הַמִּדְבָּר הֵרַע לִפְצָעַי:

אֶת-הוֹרָתִי עֲדֶן לֹא רָאִיתִי:

סֹב לְךָ דוֹדִי וּבְרַח

שֶׁשִּׁכּוֹרַת אַהֲבָה אֲנִי

סֹב לְךָ אֶל אִמְּךָ יוֹלַדְתְּךָ אֶל הוֹרָתְךָ

מְחֵה דִמְעָה מֵעַל פָּנֶיהָ

כִּי אֵינֶנָּה יְשֵׁנָה בַּלַּיְלָה

בּוֹכִיָּה לְךָ כָל-הַיּוֹם:

עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְקָדְרוּ מִשְׁעוֹלֵי הֶהָרִים:


אודיסה 1922

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

אחר חצות

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות על התרגום שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

מִזְּמַן עָבַר חֲצוֹת הַלֵּיל;

מִישֶהוּ דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת

בְּאֶצְבָּעוֹ קַלּיל בָּהּ יַךְ…

מִי דּוֹפֵק קַלּוֹת כָּל-כָּךְ?

מִי לִי לְעֵת כָּזֹאת שׁוֹאֵל?

מֵעַל עֵינַי שֵׁנָה גוֹלֵל?

אָזְנִי אֵינָהּ שׁוֹמַעַת,

אוּלָם הַלֵּב, תָּמִיד הוּא עֵר..

הוֹ, מִי הוּא זֶה הַמְעוֹרֵר

וְאֶצְבָּעוֹ נוֹגַעַת לֹא-נוֹגַעַת?..

וברכּוּת נלבבת כל כך…

אין זה גבר, נגיעה קלילה זו אינה מאצבעותיו של גבר.

ולא דפיקתה הקדחתנית של אשה היא, הבאה בצל-הלילה, נישׂאה בכוח החשק והחטא…

אֵם דופקת כך, אחות.

אך אחותי שומרת את ערשׂ-חליה, ואמי שלי רחוקה, מה רחוקה…

ואני שואל, בלא מבטא-שׂפתים שואל אני:

– מי דופק?

ויודע אני, כי זו הדופקת ולבי שומע, תשמע גם ותאזין לקול לבבי בלא צליל- שׂפתים.

והיא שמעה, גם ענתה לי:

– אני!

רחל? שולמית? שׂרה בת-טובים? מי מן הדמויות האהובות עלי?

אך שאוֹל אין אני שואל; וכבר תקפוני געגועים.

צמאון לראות אותה, רעב…

אני פותח ונותן לדמות להכּנס.

ורק עכשיו מעלה אני בדעתי, שלא העליתי עדיין אור, ואני מבקש לעשׂות כן.

בתנועת-יד קלה היא מונעת אותי מלעשׂות חפצי:

– אין אני ההוֹוה – אומרת היא – שתהא רואה אותי יפה יותר נוכח האור הזורח…

– אני הנני העבר- אומרת היא – שחזר אל עולם-הצללים שלו…

– ועם זה הנני גם העתיד, שעדיין לא התבקע מתוך עולם- הצללים… די לי בקרן-האור החיורת, המסתננת מבעד לסדק שבין הוילאות.

האם עדיין עיני עצומות, שאין אני רואה ורק קולה אני שומע?

והיא לוחשת:

– עיפה אנוכי… מן הדרך הרחוקה. הרשה לי לשבת, לנוח רגע…

– מן הדרך הרחוקה? – חוזר אני ושואל בחשאי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.