מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אשר שמך סגלה לסגלה (לר' יהודה אל סגלת)

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אשר שמך סגלה לסגלה (לר' יהודה אל סגלת) / ר' יהודה הלוי

אֲשֶׁר שָׂמְךָ סְגֻלָּה לַסְּגֻלָּה

יְשִׂימְךָ עוֹד תְּהִלָּה לַתְּהִלָּה

עֲדֵי יִתְהַלְלוּ בָךְ מַהֲלָלִים

בְּחֶבְרָתְךָ לְתוֹרָתְךָ גְדֻלָּה

בְּעֵינֵי אֵל מְאֹד נַפְשְׁךְ יְקָרָה

וְאִם הָיְתָה בְעֵינֶיךָ נְקַלָּה

יְהִי כָפְרָהּ בְּכֶסֶף הַשְּׁקָלִים

שְׁלַחְתָּם כַּעֲדִי חָתָן לְכַלָּה

מְעֻטָּרִים מְפֹאָרִים כְּתַבְנִית

גְּלִיל זָהָב בְּתַרְשִׁישִׁים מְמֻלָּא

יְדִידוּתְךָ וְלֹא כֶסֶף וְזָהָב

יְדִידוּתְךָ בְּכֶסֶף לֹא תְסֻלָּא

תְּהִי מִנְחָתְךָ רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן

בְּיַד בִּנְךָ יְהוּדָה בַתְּחִלָּה.

אחרי שלחו לו שקל הקדש.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

ג'ניה

מאת אורי ניסן גנסין (פרוזה)

1

מיד כשנכנסנו אל האולם, נרתע חברי לאחוריו. בעומק האולם, אל השולחן העגול, המכוסה מפה גוְנוּנית נארגה, שממעל לו בסיפון תלויה, על שרשרות מופזות, מנורה מברקת חובשת גולה לבנה-כהה, היו מסובים: מר גילדין, אדון הבית, סיטוני אמיד, בעל פנים נכבדים מוקפים זקן שחור מעוגל ועיניים קטנות ערומות, לבוש בגדי יום טוב לכבוד האסיפה הנועדה – פראק שחור ושרשרת-זהב עבה מרוכסה אל שתי כנפי חזייתו הלבנה, ומתנוצצת על שיפוע כרסו הבולטת. הוא היה שקוע בכיסא עוטה-לבנים וערפו את הפתח; מרת גילדין, הגברת, אשה כתפנית, סנטרנית, שזופת-תנור משכבר, עדויה תלבושת-חג יושבת מימינו על כסא ויני שחור מכופף; שתי בנותיהם הפלגַסות, מַשה, וסשה, לבושות תלבשות תלמידות יושבות על ספה רכה המוצגה באלכסון החדר משמאל אביהם, ונכחו אורֵחה אחת, אשר לא ידעתי מי היא, שוקעת בכיסא עוטה-לבנים ופניה אל הפתח.

החברה היתה, כנראה, שקועת דממה נמתחה… בעל הבית ישב נשען על משענת הכסא לשמאלו, רגלו השמאלית מונחת על הימנית, ראשו מוטה על שכמו ואצבעותיו מתקתקות למקוטעים על קצה השולחן; בעלת הבית שלבה את זרועותיה על חזה, היטתה את ראשה כמעט הצדה, היתה מחליפה לרגעים את גיחוכה המוזר על קמטי שפתותיה ותזמזם בלחש הברות-נגינה מקוטעות; תלמידות הגימנזיה ישבו אשה על יד רעותה זקופות, ישר, בלי-נוֹע, החליפו לרגעים את מקום כפי ידיהן, וכשדרכה רגלי על מפתן האולם הגיע לאזני שיעול ריקן ומחודד בסופו של אחת מהן… רק האורחה, אשר שתי כפותיה נתמכו במשענות הכיסא ופניה המעונדים תלתלים שחורות אשר ברק משי להן נבלטו מיריעת-הכיסא הלבנה, הביטה נכחה שקטה, כאילו לא הרגישה בחברת המסובים.

היא ראתה אותנו ראשונה, ולי נדמה, כי על שפתיה הופיעה בת-צחוק של חיבה.

– ערב טוב!

כל הראשים הופנו פתאום אל עבר הדלת והפנים אורו. מר גילדין קפץ תיכף ממקומו. הושיט את שתי ידיו נכחו, פנה במבוכה קלה אל השולחן, אחרי כן הושיטן אלינו בחיבה גלויה:

– אֶ… אנא, אדוני הצעירים…

תלמידות הגימנזיה השתעלו ברוָחָה עצורה וגברת-הבית הרכינה אלינו את ראשה ממקום שבתה בענות-חן:

– היכנסו נא…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.