שִיר לִכְבוֹד רַשִ“י ז”ל / יוסך הלוי זלינגר

ליום כ“ט תמוז תרס”ה במלא שמונה מאות שנה לפטירתו.

(במנגינה “שמש אביב נמה ימה”).

מַה-גָּדַלְתָּ רַבִּי שְׁלֹמֹה

בְּנוֹגַהּ בִּאוּרֶך,

חוּצוֹת יְהוּדָה וּשְׁמֵי מְרוֹמוֹ

מְלֵאִים זִיו אוֹרֶךָ!

אֲבִי הַמְפָרְשִׁים, כְּלִיל הַתּוֹרוֹת,

רָם עַל-כָּל-הָרָמִים,

אֶחָד יָחִיד בְּכָל-הַדּוֹרוֹת

מֵאִיר עֵינֵי חֲכָמִים!

מַה-נִּפְלֵאתָ צַדִּיק וְנָקִי

בְּפֶלֶס מַעְגָּלֶיךָ,

מַה-נָּעַמְתָּ הַיִּצְחָקִי

בְּמֹאזְנֵי אִמְרוֹתֶיךָ!

אָבִיךָ שָׂם אֶבֶן טוֹבָה

בַּיָם, כְּגִבּוֹר מְקַנֵּא,

כַּאֲשֶׁר רָאָה צָרָה קְרוֹבָה

עֵדוּתוֹ פֶסֶל מְשַׂנֵא.

תַּחְתֶּיהָ שָׁת יָהּ לְאָבִיךָ

כּוֹכַב אוֹר מִמְּעוֹנוֹ,

כָּל-יִשְׂרָאֵל חַי מִפִּיךָ,

מַרְוֶה אֶת-צִמְאוֹנוֹ!

בְּיָם זֵדוֹנִים לֹא נִבְלָעְתָּ

כְשׁוֹהַם אֲשֶׁר לְהוֹרֶיךָ,

יָם הַתַּלְמוּד הֵן בָּלָעְתָּ,

לְהַשְׁקוֹת לֵב עַמֶּךָ.

בְּכוֹר הִגָּיוֹן שִׁטָּה חֲדָשָׁה

וְנָתִיב לְךָ בָּרָאתָ,

בֵּין כְּפֹר הַפְּשָׁט וְאֵשׁ הַדְּרָשָׁה

בִּשְׁביל זָהָב בָּאתָ!

בְּשִׂכְלְךָ תַּסְבִּיר הֲלָכָה עֲמֻקָּה

בְּבִינָה חַדָּה וְדַקָּה,

בְּטַעַמְךָ תַּרְצֶה הַגָּדָה מְתֻקָּה

בְּתֻמָּה עֲרֵבָה וְרַכָּה.

בִּדְבָרֶיךָ הַנִּמְרָצִים

תַּחְכִּים אֶת מוֹחֵנוּ,

בַּאֲמָרֶיךָ הַנִּמְלָצִים

תִּכְבּשׁ אֶת-לִבֵּנוּ.

בְּרַעַם וָרַעַשׁ לֹא תוֹפִיעַ

פִּלְפּוּלִים לֹא תְקַשֵּׁר,

בְּלִי מִלְחָמָה לְטוֹב תַכְרִיעַ

וְכָל-מַעֲקַשִׁים תְּיַשֵּׁר!

לְתַלְמִידִים וַחֲרִיפִים

יִתְאֲמוּ כָּל-דְבָרֶיךָ,

לֹא מַחֲסִירִים וְלֹא מַעֲדִיפִים

וְתִדְבַּק לְכָל-דּוֹרְשֶׁיךָ!

לָכֵן קָדְשָׁה בְּכָל-עַמֵּנוּ

קַסְתְּךָ הַפּוֹרִיָּה

וַתְּהִי לְמִשְׁנֵה תוֹרָתֵנוּ

בְּרָכָה וְזֵר שְׁלִשִׁיָּה!

נדפס בשבועון “המצפה” גליון ל', קראקה תרס"ה.