מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

על הגרן

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עַל הַגֹּרֶן / רחל המשוררת

לחיה זלצר

אַתְּ זוֹכֶרֶת? הָיִינוּ לָנוֹת

עַל קָדְקֹד עֲרֵמַת הַדָּגָן,

הוֹי לְבֹשֶת פָּנִים, עֵת קַו-שֶׁמֶשׁ רִאשׁוֹן

הֶעִירָנוּ צוֹחֵק בְּשִׁנֵי הַקִּלְשׁוֹן!


וּבַלַּיְלָה בִּשְׁנָת –

כֹּל פַּלְגֵי הָאוֹרָה

שֶׁהִשְׁקוּ שַׁדְמוֹת הַמְּכוֹרָה

עֲבָרוּנִי, רִווּנִי, צִיוּו בִּרְכָתָם.


וְעוֹדָם מְאִירִים לִי, עוֹדָם.


תמוז, תר"ץ

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

המוצא

מאת יוסף חיים ברנר (פרוזה)

(רשימה מן העבר הכי קרוב)

א

בכל יום ויום בבוקר, מועד בוא הרכבת הקטנה מתל-כרם “לקחת עצים”, היה הוא, מורה-הפועלים הזקן, יוצא אל המרפסת שבעליתו, מאהיל על עיניו ומשקיף מן החַוה למרחוק, אם באו.

הם היו צריכים לבוא. בכל יום ויום אפשר היה לחכות להם, שיבואו.

באותה הרכבת הקטנה, הבאה “לקחת עצים”, הם היו צריכים לבוא – משם, ממקום-הבלהות. מאותו המקום, שאדמתו שממה, עציו גודעו ומשכנותיו נהרסו; מאותו המקום, שארבעת-חמשת איכריו-כורמיו שילמו לחיילים השוכנים בבתיהם, שיקצצו את שרידי עצי השקדים שלהם, של האיכרים, ויביאו להם, לאיכרים, להסקה; מאותו המקום, שדוּרה בלתי טחונה הוא לחם-החוק, למלא בטן, לבלתי חוש ברעב; מאותו המקום, שסוכות רטובות ומלאות רמשים, עכברים ורפש וצחנה של חדשים וירחים נתנו צל-קורה לנשים וילדים קפואי-קור-חורף ואחוזי-עוית-מחלות; מאותו המקום, שארבע-חמש נפשות מן המאות היו מובלות מתות יום-יום אל מחוץ למחנה; מאותו המקום, שלא היה בו על מה להשכיב את עשרות החולים החדשים יום-יום ולא היתה שום כתונת להלביש אותם ולא סדין לפרוש תחתיהם; מאותו המקום, שכל גריו לא עשו כלום, לא נקפו אצבע לרווחתם, וכל מלאכתם היתה להאזין ליריות, להתוַכּח בתכסיסי מלחמה ולגנוח ולהתאונן: “אוי, ועד-ההגירה הוא בעוכרינו!.. הוא הרגנו!..” – מאותו המקום, שיודעי גניבה וגזילה ועשית עסקים אספו עושר, צברו נפוליונים, ומנינים של בחורים בריאים, שבאו מן הצפון, אכלו ביצים וריבה, שיחקו יומם ולילה בקלפים וחיכו ל“גאולה” המתמהמהה.

– התשמעו? יורים!..

– “שלנו”1 יורים…

– מה אתה מדבר… יריות אלה אינן מ“שלנו”…

– היכן עומד “שלנו”… ויריות אלו מהיכן…

– ואם גם מ“שלנו”, סימן שהוא מתקרב…

– האוירונים מסתובבים כל היום…

– ובבוקר הסתובב אחד שתי שעות רצופות…

– ואת ה“גולם” ראיתם?.. אני ראיתי…

(ה“גולם” – כינוי לכדור-הצופים המאוחז בשלשלאות).

– הגשמים מעכבים…2

– זה בֶטַח: יעברו הגשמים ונלך ליפו!

אבל הגשמים עברו, עבר גם חג-הפסח, ללא חמץ וללא מצה, ותחת לשוב דרומה, ליפו, נטל עליהם, על הגולים המרודים, לצרור שוב את בלויי-הסחבות והגרוטאות ולנדוד הלאה, בלי כוח, צפונה.


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.