עִם אַחֲרוֹן דִּמְדּוּמִים / אלתר לוין (אסף הלוי איש ירושלים)

יד    🔗

עִם אַחֲרוֹן דִּמְדוּמִים וְקֶרֶן גַּלְמוּדָה גּוַֹעַת

בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה, בְּעֶרֶב דּוֹמֵע וְהוֹלֵךְ–

לְגַעְגּוּעַי נָתַתִּי דְרוֹר!..

בִּירִיעַת דִּינוּר עוֹטֶפֶת שִׁפּוּלֵי רְקִיעִים,

רוֹעֶדֶת בָּאוּרִים הַהוֹלְכִים וְכָבִים,

אָרַגְתִּי פְתִיל גַּעְגוּעָי…

עַל מִיתַת הַנְּשִׁיקָה שֶׁל אוֹרוֹת אַדִּירִים,

נֶאֱסָפִים בְּאֵין דֶּמַע, בְּאֵין בּוֹכִים לָמוֹ,

הוֹרַדְתִּי אֲנִי הַדִּמְעָה…

וַיִּהְיוּ הֶהָרִים, כָּמוֹנִי, מְלַוֵּי לֶהָבָה

שֶׁרְסִיסֵי טַל לַיְלָה כִּבּוּ גַחַלְתָּהּ

וְגַם שִׁירִי בֵּין הַמְּלַוִּים!..

עִם טְבִילַת הַשֶּׁמֶשׁ בְּהִתְקַדְּשׁוֹ בְטָהֳרָה

וְנוֹשֵׁק בִּרְעָדָה אֶת הָרֵי יִשְׂרָאֵל,

טָבַל גַּם שִׁירִי בְּטָהֳרָה…

וְעִם אַחֲרוֹן דִּמְדּוּמִים וִיחִידַת קֶרֶן גּוַֹעַת,

בִּשְׁקִיעָה הֲרָרִית, בְּעֶרֶב רָמָתִי וְחוֹלֵם,

לֹא גָוְעוּ גַעְגּוּעַי לָעַד!..