(חָרוּת עַל קֶבֶר אֲבִי חוֹתַנְתִּי)
תַּנְחוּם אָיִן, מָרֵי נֶפֶשׁ קוֹנֵנוּ!
נֶאֱסַף אִישׁ חַסְדְּכֶם כָּל רָעַב מַשְׂבִּיעַ,
חוֹלֵק עִם עָנִי, כָּל אֻמְלָל מוֹשִׁיעַ;
מִי יוֹשַׁע עַתָּה? עַל מִי תִּשָּׁעֵנוּ?
בִּגְבוּרוֹת בָּא – וּלְצִיּוֹן עִיר קָדְשֵׁנוּנִכְסַף עֲלוֹת. “שָׁם – אָמַר – אַרְגִּיעַ”.
מָוֶת קִדְּמוֹ; פֹּה קֶבֶר לוֹ הִצִּיעַ.
אוֹיָה, כֵּן יִכָּזְבוּ כָּל חֲפָצֵינוּ!
יוֹם חֹדֶשׁ טֵבֵת אֶל אַחֲרִי"ת הִגִּיעַ,רַבּוּ עֲזוּבָיו הִנָּחֵם מֵאֵנוּ
הִי בָנָיו וּבְנוֹתָיו מִי זֶה יַבִּיעַ?!
כַּתְּרוּ-נָא אֲבֵלָיו, רוּחֲכֶם יַרְגִּיעַ!הֵן מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים עָלָיו יָגֵנּוּ
נֹכַח שׁוֹפֵט צֶדֶק בִּמְרוֹם רָקִיעַ.