מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ערבי הנחל וההדסים (אזכרתא)

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עַרְבֵי הַנַּחַל וְהַהֲדַסִּים / י"ל גורדון

אַזְכָּרָתָה

לנשמת ידידי מימות עלומי,

שלא אשכחנו עד מלאת ימי,

הוא מיכה יוסף הכהן לעבענזאָהן ז"ל

אשר לקח אותו אלהים ממנו בעצם עלומיו

בשנת העשרים וארבע שנה לימי חייו. –

נִשְׁמַת מִיכָה יוֹסֵף אָחִי פֹּה עֲלֵי אָרֶץ

יֹשֶׁבֶת צֵל שַׁדַּי חָפְשִׁית מֵאֵד וָקָרֶץ!!

רַבּוֹת חָקַרְתְּ יָגַעַתְּ בִּהְיוֹתֵךְ פֹּה מָטָּה,

רַבּוֹת עָשַׁרְתְּ יָדַעַתְּ בַּמְּרוֹמִים שָׁם עָתָּה!

שָׁם סוֹד אֱלוֹהַּ תֵּדָעִי כָּל רָז כָּל חֵקֶר,

תֵּדְעִי קֵץ עֲמַל אֱנוֹשׁ, תַּכְלִית חַיֵי שֶׁקֶר,

וּגְבוּל עוֹלָם מָה הוּא, וּבְרִיאַת הַכֹּל לָמָּה

מַה-מַּעְלָה מַה-מַּטָּה וּמַה קֵדְמָה וָיָמָּה;

וּתְרַחְפִי עִם רוּחוֹת בֵּין כּוֹכָבִים תִּשְׁכֹּנִי,

וּבְלַהֲקַת אַלְפֵי שִׁנְאָן בִּגְאוֹן אֵל תָּרֹנִּי,

וּמִמְּרוֹמֵי שִׁבְתֵּךְ זֶה תַּשְׁפִּילִי עֵינַיִךְ

עַל הַכּוֹכָב הַקָּט בּוֹ בִּלִּית עֲלוּמַיִךְ,

וּנְמָלִים חַלָּשִׁים שָׁם אֶל עֵינֵךְ יֵרָאוּ

עַל זֶרַע גַּד קָטֹן יוֹם וָלַיְלָה יִיגָעוּ,

וּלְהַבִּיט בִּפְנֵיהֶם כִּי תוֹסִיפִי תַּכְבִּירִי

וּתְמוּנוֹת לֹא מוּזָרוֹת לָךְ בָּם אָז תַּכִּירִי:

זֶה תַּבְנִית אָדָם לוֹ וּפְנֵי אַרְיֵה מִשְׁנֵהו 1

וּפָנִים עוֹד שׁוֹנִים, שׁוֹנִים אִישׁ מֵרֵעֵהוּ.

שִׁיתִי עֵינֵךְ לַטֻּחוֹת, חִדְרִי כִּלְיוֹתָמוֹ –

מָה אֵפוֹא מָצָאת שָׁמָּה, מַה-זֶּה רָאִית בָּמוֹ

כִּי כֹה צָהֲלוּ פָנַיִךְ, כִּי הִנָּךְ שׂמַחַת?

שָּׁם צָפוּן זִכְרֵךְ – רָאִית – בֶּאֱמוּנָה נִצַּחַת

וּשְׁמֵךְ בִּכְתָב אֱלֹהִים שָׁם חָרֻת עַל רוּחַ

בַּחֲרשֶׁת עֵט בַּרְזֶל עֲלֵי אֶבֶן וָלוּחַ.

כֵּן הוּא! עוֹד נִזְכָּרְךָ, מִיכָה יוֹסֵף אָחִינוּ,

עוֹד נִבְכֶּה עַל מוֹתְךָ אַף כִּי רַבַּת בָּכִינוּ!

גַּם אָנֹכִי הַצָּעִיר בֵּין אַלְפֵי יוֹדְעֶיךָ,

אוֹהַבְךָ רָצְתָה נַפְשְׁךָ, כָּמוֹךָ רֵעֶךָ,

בִּימֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ חָבֵר לָךְ שַׁתַּנִי

וּבְמוֹתְךָ אָרְחוֹת אַל-מָוֶת לִמַּדְתַּנִי,

בֶּאֱמֹר אֵלַי לִבּי: אֵיכָה זֶה כַּבִּיר רוּחַ

יַעַל בַּתֹּהוּ אוֹ בֵּין הָרְפָאִים יָנוּחַ?

וּבשְׁאָר רוּחַ אָדָם עוֹד יוֹתֵר הֶאֱמַנְתִּי –

גַּם אָנֹכִי עַל מוֹתְךָ בָּכִיתִי קוֹנַנְתִּי,

וּמַעְיְנוֹת דִּמְעוֹתַי עֲדֶנָּה לֹא הוֹבַשְׁתִּי,

עַד כִּי גַּם הַיּוֹם מִנְחָתִי זֹאת לָךְ הִגַּשְׁתִּי,

בָּהּ אֵת לָמַדְתִּי מִמְּךָ אוֹרֶה אֶל כָּל גָּבֵר:

כִּי יֵשׁ אַחֲרִית לָאָדָם מֵעֵבֶר לַקָּבֶר!!

לָךָ הּוא וּלְךַ הֲבֵאתִיו הוֹאִילָה וּרְצֵנִי

וּבְאֵיתָן מוֹשָׁבךָ אַל נָא תִּשְׁכָּחֵנִי,

וּמָקוֹם לִי הָכֵן שָׁם לִימִינְךָ לָנוּחַ

עֵת אָבֹא אֵלֶיךָ, עֵת גַּם יוֹמִי יָפוּחַ.

בֵּין טוּרֵי עֲרָבִים הִתְנַהֵל שֶׁפִי

בַהֲמֻלָּה רַכָּה

כִּתְפִלָּה זַכָּה

מִיכַל מַיִם כִּבְדֹלַח אין בָּם דֹּפִי.

וַיְהִי הַיּוֹם וּבְעֶצֶם הַצָּהֳרַיִם

וַתְּלַהֵט הַשֶּׁמֶשׁ עַל חוּג שָׁמַיִם

כַּתַּנוּר בֹּעֵר, כִּיקוֹד אֵשׁ בַּזֶּפֶת.

מִיכַל הַמַּיִם הֻכָּה בַּשַּׁחֶפֶת

וּמְקוֹרוֹ יָבֵשׁ וּמֵימָיו נִכְזָבוּ.

הוֹי – בָּכוּ הָעֲרָבִים עָלָיו נִצָּבוּ –

מֵי מַעְיַן חַיֵּינוּ דָלְלוּ חָרָבוּ,

לֹא עוֹד יָשׁוּב הֲלֹם לִשְׁטוֹף קִרְבֵּנוּ

וּמֵי מָלֵא לֹא עוֹד יִמָּצוּ לָנוּ;

בַּתֹּהוּ עָלָה וַיֹּאבַד לָנֶצַח. –

"הַס, מַרְגִּיזֵי אֵל, הַסּוּ, עַזֵּי-מֶצַח!

– הַהֲדַסִּים בַּמְּצֻלָּה עָנוּ אוֹתָמוֹ –

הֲטֶרֶם תֵּדְעוּ כִּי בַעֲלִילוֹת אֱלוֹהַּ

אֵין אָבְדַן נֵצַח – כִּי טוֹבוֹת כֻּלָּמוֹ;

מֶה גַּם מַעְיָן זַךְ כַּכֶּסֶף לַטֹהַר,

הַהוּא יֶחֱרַב לָעַד, יִמַּל בַּנֹּעַר?

וּבְיָבְשׁוֹ רֶגַע מַה-זֶה תַּרְבּוּ נֹהַּ

וּתְכַחֲשׁוּ כָּל אַחֲרִית, תֹּאבַד מִכֶּם תּוֹחֶלֶת?

הֵן קַרְנֵי הַחַרְסָה יָנְקוּ הַמַּיִם

וּבֶעָבִים קַלִּים הֶעֱלוּם הַשָּׁמַיִם,

אַךְ עַתָּה יָבֹאוּ לָנוּ כַּגֶּשֶׁם;

על שִּׁנֵּי כָל עָלֶה, עַל רֹאשׁ כָּל שִׁבֹּלֶת,

יַזְהִיּרוּ נִטְפֵי חֵן כִּבְדֹלַח וָלֶשֶׁם

נִטְפֵי הַמִּיכַל הֵם מֵעָל יָזוּבוּ

וּמֵרֵיחַ מֵימָיו גַּם אַתֶּם תָּנוּבוּ.

גַּם יָבֹא יוֹם וּכְמִקֶּדֶם קַדְמָתוֹ

יָשׁוּב הַמִּיכַל לַאֲפִיק אַשֵׁדָתוֹ,

עֵת יָשׁוּב הָאָבִיב חַדֵּשׁ אֲדָמָה

וּבְאַף נוֹבְלִים יִפַּח רוּחַ וּנְשָׁמָה.



  1. אבי המנוח התכַּנָה אדם ואחיו נקרא אריה  ↩

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

דביר

מאת שמריהו לוין (מכתבים)

צרור המכתבים שבכאן יש בו תמונה ברורה ושלימה של חבלי לידתו וגידולו של “דביר”. כל הקשיים שנערמו על דרך התפתחותו באים במכתבים אלה. בין עשיה לעשיה למען קרן-היסוד זוכר לוין את “דביר” ופועל למענו. אף הוא הולך בשליחות ההוצאה לפולין ולאמריקה. שותפו למסעו הוא מרדכי ברנשטיין מנהלו העסקי של “דביר”.

אל ח. נ. ביאליק וי. פאינסון, ברלין

כ“ז חשון תרפ”ב, 28.11.1921

לידידי הנכבדים, שלום וברכה.

כפי שכתבתי למר פאינסון במכתבי הקודם, חכיתי לבואו של ידידנו מר ניידיטש, כדי לעיין בדבר ולהחליט בדבר העברת הכספים של “התחיה” על שם ה“דביר”. אמנם אחרי עיון מצאנו, שיש לנו רשות להעביר רק חלק ידוע מהונה של התחיה, אחרי שקיבלנו על זה את הסכמתם של אחדים ממנויי “התחיה”, אבל לא את כל הסכום הנמצא בקופתה. הנה כן, למשל, נתקבלה בינתיים דרישה ממר טולקובסקי להשיב לו את חלקו שהכניס ל“התחיה”, סך מאה לי“ש, אחרי שחותנו מר יצחק גולדברג מסר לו ש”התחיה" לא תתקיים, והרי אין אנו בטוחים שלא יבואו בדרישות כאלה גם מנויים אחרים.

מפני זה החלטנו לבלי לבטל כעת לגמרי את קיומה של “התחיה” כי אם להזדרז ולאשר את “הדביר” בירושלים בתור חברה קיימת, ואז נקבל בלי שום ספק את הסכמתם של מנויי “התחיה” למזג את “התחיה” עם “הדביר”. ומזה תצא לנו תועלת משנה: ראשית לא נפסיד מהסכומים שכבר נכנסו לקופתה של “התחיה”, ושנית נוכל בוודאי לאסוף עוד סכומים הגונים מאלה שנתנו את ידם בשעתם ל“התחיה”.

לעת עתה הנני שולח לכם מסכומי “התחיה” בתור הלוואה ל“הדביר” סך שמונה מאות לי“ש. הסך הזה ירשם בהבנק שלנו בלונדון על שם מר פאינסון, וזה יתן לכם את האפשרות לגשת תו”מ אל העבודה וג"כ לאישורו של “הדביר” בתור מוסד ארץ ישראלי.

הייתי מציע לרשום את השמות הללו בתור מייסדיו של “הדביר” בירושלים: ח.נ. ביאליק, דרוינוב, י. פאינסון, יצחק גולדברג, יצחק ניידיטש ושמריה לוין. מקווה אני, שגם אחד-העם יתרצה להיות בין המייסדים, ונא לכתוב לו בענין הזה גם מצדכם.

מכיוון שאנייתי מפליגה בעוד ימים אחדים, מבקש אני אתכם לבוא בכתובים בענייני “הדביר” מכאן ולהבא עד שובי מנסיעתי עם ידידנו מר ניידיטש.

שמריהו לוין

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.