מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

טשרניחובסקי ולונגפלו

מאת: אברהם רגלסון

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

טשרניחובסקי ולונגפלו / אברהם רגלסון

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

מתוך “דבר”, 27.12.1935

העמדת וא"ו החיבור בין סופר עברי וסופר לועזי מאוד חשוּדה היא, שהיא באָה להכליל הכללה ולטשטש זיזים וקרנות של רשוּיות שונות. אף-על פי כן, אני משים את טשרניחובסקי ולונגפילו יחד משוּם שני סימנים המשוּתפים להם, האחד תלוי במסיבות הזמן והמקום, והשני נתוּן בתוכם. וטשרניחובסקי עצמו העיד על חיבתו ללונגפילו בתרגמו כמה משיריו: קדימה, היאַוותה, איבנגלינה.

בחצי הראשון של המאה הי"ט היתה אַמריקה קולוניאלית, כוּלה סמוּכה, בספירת-התרבוּת, על שולחנה של אנגליה. היו לפני משורריה ערבה חדשה, קיץ וחורף חדשים, עולם חדש; אך הם לא ראו אותם. ועד שהיכה פּטישו של אמרסון בכנור ארכיאי, ועד שפּסע הענק ווהיטמן פסיעותיו הגסות על פני כל היבשת, ניבאו כוּלם על אביב במאסאצ’וּסטס כהתנבא קיטס וטניסון על אביב באוכּספורדשיר. עוד לא הגיעה השעה להצהרת-חירוּת תרבוּתית, עד שהיתה אמריקה יכולה לנתק את מוסרות הקולוניאַליוּת ולעמוד ברשות עצמה, היתה צריכה להעביר אל מדינותיה את נכסי העולם הגדול – את השירים וההישגים הנפשיים של אירופּה.

תפקיד זה מילא לונגפילו. היה הוא הסוכן לסחורות-החזון האירופּאיות. הוא נדד בגרמניה, שווידיה, ספרד, ומילא אמתחתו אגדות, מיתים, משקלי שיר, בלדות; שב והריקם אל אנגלית פּשוּטה, נלבבת, מצלצלת. הוא תרגם פּזמונות מגיתה, מאוהלנד, מן הרומנצים של פרובנס וספרד. הוא תרגם את הקאליוואלה. במות עליו אשתו באסון-שריפה, ביקש תנחומים בתרגמו בטרצה רימה המקורית את כל “הקומדיה האלוהית” של דאנטה. תמהה הארץ הצעירה על עוצם תרבותו, וחיבבה אותו על פּשטותו, על היותו מוּבן לבוגר וילד כאחד.

יהודי מזרח אירופּה בראשית המאָה העשרים, לא מעבר הים היו; אבל, כמו האמריקנים הראשונים, פרובינציאליים היו, נתוּקים מן התרבות האירופּאית. בא טשרניחובסקי כסוכן מן העולם הגדול, מביא להם אגדות ובלדות במשקלים אירופּאיים, אבקות-מרחקים ופרחים משדות-מרעה זרים: שלי, בוידנס, דיהמל, לונגפילו; הסב במשתה האהבה של אפּלאטון, מזג יין עם אנקריאון, זימר עם בת-האלים על חרון-אף אחילס; - קשר את סיני בברית אחת עם אולימפוס ואיתנה; ולא חרפּה היא לסיני.

בשירוּת זה היה טשרניחובסקי לעמו כלונגפילו לעמו. ועוד צד שווה בהם הוא, ששניהם מחבבים את האגדה העתיקה, את שרידי תרבות הקדוּמים. ביקש לונגפילו לאזרח את אדמת אמריקה בשירה האנגלית הכללית – הלך אצל המיתוס האינדיאני, אצל שיחות מן המתישבים הראשונים: זמירות נאוואדאהא, הכפר גרן-פרה, יישוּב-פלימות. גם טשרניחובסקי כמה שיחות ואגדות מני קדם שר, למן “האחרון לבני-קוּדיטה” הערבי, ועד “היבשן” האוקראיני. אף בתרגומיו חובב עתיקות הוא: הרי גילגמש, והרי תפילות-המצרים. ושניהם באפּוּס חצו: לונגפילו בדאנטה, וטשרניחובסקי בהומירוס. וכזה כן זה אסף הקאליוואלה אל אסמו.

אכן, טעם שירת טשרניחובסקי, עצם צירוף פסוקיו, אינו דומה כל עיקר לשל לונגפילו. האמריקני נוזל יותר, עממי יותר; העברי יותר נוּקשה, יותר אדיר, נוטה לפיסול קדמון, מעין זה של הבבלים, סונדי לשור בעל-כנפים, והכנענים, מנשקי התרפים המצוּבעים, אשר טשרניחובסקי אח הוא לאמונתם, כשם שהוא בן (בי"ת קמוּצה) לאחרון החוקרים, מוצא אלוהיו בחשמל.

אברהם רגלסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם רגלסון
רקע
אברהם רגלסון

יצירותיו הנקראות ביותר של אברהם רגלסון

  1. יד הלשון (מילונים ולקסיקונים)
  2. Two Swans and a River (שירה)
  3. קין והבל (פרוזה)
  4. ביאליק: ערך לאנציקלופדיה (עיון)
  5. שני שירים של רובינסון ג'פרס (מאמרים ומסות)

לכל יצירות אברהם רגלסון בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות אברהם רגלסון

יצירה בהפתעה
רקע

פעם המאה

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

(מפרפורי נפש אחת)

א

אדם מישראל, סופר מישראל, אשר כל ימיו, כל ימי עבודתו, מהתחלת ימי עבודתו, כל חייו, פיקפק בכוחות-החיים של עמו, פיקפק ועבד עם כל זה על שדהו, על שדה-ספרותו, עבד בבחינת “שלח לחמך על פני המים”, ולימים, מפני איזו סיבה או סיבות – נאמר, למשל, מפני מחלת ההיפּוֹכוֹנדריה, ש“נכנסה אצלו לפאזה חדשה”, או מפני שהיה איזה זמן בפלשתינה, במקום התקוָה האחרונה, וראה שם הכל – נתחוור לו –

– המתן… בפלשתינה… וראה שם?

– וראה שם הכל… ראה את השדות הנעבדים מכבר, ובידי לא-יהודים, וראה את הערבי ואת הבידואי הפראי יושבי הארץ; וראה את ירושלים המתה והמנוּולה בבטלניה ובחוֹליה וב“כתליה”, וראה את יפו, אשר לחוף ים תשכון, עם סרחונה המבהיל ועם האריסטוקרטיה היהודית שבתוכה, וראה את יתר הערים והכפרים, שיש, ויהודי נודד ינסה לבוא לתוכם ולחמו לא ימצא בהם; וראה את המשכילים הפועלים הבודדים במושבות, היושבים אל העקרבים במחסור ובעצלות מוכרחה ונמקים בשעמומם ובגעגועיהם על רוסיה ואמריקה; וראה את התגרנים היהודים, הסוחרים באיכרות, עם צביעוּתם המכוערה ורוחם הנדכה ויחוסם אל אחיהם ה“זר” ושעבודם אל ה“גוי” ועיורונם, עיורונם… וראה את נשותיהם הבעל-הביתיות של אלה, המתאוננות תמיד, עוד יותר מבעליהן, אם לנכון ואם שלא לנכון, ובלבן תרעומת תדירה על מאן-דהו, שאינו רוצה למלאות את החסר להן; וראה את הצעירים, בני הסוחרים-האיכרים והנשים המתאוננות, העוזבים אחד אחד את הארץ לבקש את מזלם בקנדה ובארגנטינה; וראה את הצעירות הבטלות, בנות המושבות, עם הסילוּד האינסטינקטיבי שבנפשותיהן מפני כל עבודה ממשית; וראה את “אחינו”, בני הארץ, “יהודי המזרח”, העניים והחלשים, הבזויים, החרדים, המגואלים, ואת טיבם של ה“חלוצים”, ילידי החוץ, המובאים שנַים-שנַים באניות הרוסיות והאוסטריות להיות לברוֹת לשיני הקדחת התמידית וכל תחלואי הארץ; וראה את כל יחוסי האינטריגות שבין האינטליגנציה העומדת בראש והחושבת עצמה למלח-הארץ ואת כל אי –הכשרון והעדר-היכולת לחיות כאנשים, שבתכונת ההמונים היהודים, העומדים מתחת; וראה שם –

– כתר זעיר…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.