מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ביבליוגרפיה

מאת: יוסף חיים ברנר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

קונסט און לעבען. א שריפט פאר ליטעראטור, קריטיק, וויסענשאפט און קונסט. רעדאגירט דורך אברהם רייזען, ערשטעס בוך. פערלאג “פראגרעס”, ווארשה, יון, תרס"ח.

[אמנות וחיים", כתב-עת לספרות, ביקורת, מדע ואמנות. ערוך בידי אברהם רייזן, ספר ראשון. הוצאת “פראגרעס”]

זכות אבות – ה“בלעטלאך” וקובץ “הספרות והחיים” של פרץ, קובצי “המאה העשרים” ו“פרוגרס” של רייזין בעצמו – לא עמדה לו לספר הראשון של “האמנות והחיים” שיהא עולה יפה. אותה החיצוניות, אותו החוט, אותו הרוח ואותו הריח – ולא הא. ישׁ שׁורות יפות בשׁירי אימבר וכמֶלניצקי, ישׁ קווים נכונים אחדים ברשימותיהם של טייטש ואש, יש ערך ספרותי לתרגום מאוקרינית, אותה התמונה שקראנו כבר גם ב- “Җурнал для всех " 1 הרוסי, שנה זו (מה שאי-אפשר לומר גם על תרגום השירה בפרוֹזה מפולנית). בנעימות נקראת הרשימה “בת-העם” של העורך (מה שאי-אפשר לומר על יתר דבריו בקונטרס זה…), למרות מה שהדבר כבר היה מודפס פעם ב”צוּקוּנפט“, כמדומני, ולמרות הקלקול המדאיב בסוף: “תודה לך על האמונה שהשבת לי!”. תשומת-לב ביחוד מעוררת הרשימה “שפוך חמתך” של ל. שפירא, הנושמת בכשרון ובזעם לאומי-אנושי, ואחרי כל אלה – לא הא. ולא רק מפני אותו הטעם הבּאנאלי שהביבליוגראף של “האמנות והחיים” מציין בנוגע לקובצים הספרותיים הז’ארגוניים: מה שאין בהם רוח מאוחד, נשמה אחת מחיה את הכל… רוח זה ונשמה זו הנם, בעצם, לאו דוקא… דברים ספרותיים טובים מכונסים במקום אחד – יש להם כבר ערך, אם גם אין נשמה אחת להם… העקא שב”אמנות וחיים" היא, מה של“חיים” אין כל זֵכר ו“לאמנות” – רק זכר. הדברים המנויים למעלה ישׁ להם, בודאי, ערך ספרותי, אבל, בכל אופן, לא ערך אמנותי.

ראוי לציין בקונטרס זה את המאמר “הערות-מבקר”. הרעיון העיקרי צודק וההרצאה – שנונה. “בשביל היחיד, בשביל הבודד, בשביל זה המביט בעינו הוא על העולם, בשביל זה שיש לו קצת נשמה מדיליה, לא היתה העתונות מאז ומעולם אלא תיבת-נגינה, “קאטערינקה בלע”ז”. ולפיכך תהא העתונות מה שׁתהא ואל תסָאֵב את הספרות האמיתית בערבוב מין בשאינו מינו. תרקוד העתונות לפני ההמון הגדול, תמלא את צרכי הרחוב לחדשות ותעשה מה שלבו חפץ – ויהא קיר מבדיל בינה ובין הספרות האמיתית. אלה שיש להם צורך בספרות נשמתית יבקשוה אז מעבר לעתון, שעל פי עצמותו אינו יכול ואינו צריך לספק את זה, ואם הוא, העתון, יוצא וסוחר, לכאורה, גם בזה, יוצא בהכרח לא הא ולא הא. לא כל שכר, אלא הפסד גרידא.

מן הדברים הנכונים האלה צריך היה להקיש על ספרותנו העברית, שרחוב אין לה כלל, כי לא צריך לחלוטין להצטער על מה שאין לנו אלא עתון יומי אחד. דיינו. מה שדרוש לנו הוא – קובצים ספרותיים, מאספים לספרות היפה ולבקורת אמנותית. זה ורק זה.


  1. [“כתב–עת לכל”]  ↩

יוסף חיים ברנר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף חיים ברנר
רקע
יוסף חיים ברנר

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף חיים ברנר

  1. החטא ועונשו (פרוזה)
  2. שכול וכשלון (פרוזה)
  3. בחורף (פרוזה)
  4. איגרות י"ח ברנר (מכתבים)
  5. פת לחם (פרוזה)

לכל יצירות יוסף חיים ברנר בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף חיים ברנר

יצירה בהפתעה
רקע

כתובת על מצבת "משלי יהודה"

מאת יהודה ליב גורדון (שירה)


פֹּה נִטְמַן צְרוֹר כֶּסֶף יָחִיד לִבְעָלָיו;

כַּמָה רְסִיסֵי זֵעָה גַזְלוּ עָלָיו

טֶרֶם בָּא בַּאֲנָשׁים, טֶרֶם גִּדְּלוֹ אָבִיהוּ;

נֵר רוּבְּל יִדְעֲךְ, לֹא יָשוּבוּ יַנִּיהוּ

כּי טְמָנֻהוּ בְּכִיסָם עָמֹק, וְקִבְּרוּ אוֹתוֹ הַמְקָבְּרִים.

הוּסרוּ, כָּל סוֹפְרֵי אָרֶץ, וּקְחוּ מוּסָר, הַמְחַבְּרִים.

תְהִי נֶפֶשׁ הַצְרוֹר צְרוּרָה בִּצְּרוֹר הַחַיִים,

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.