עַל עֶרֶשֹ דְּוָי

יוֹם שֶׁכֻּלּוׁ בְּרָכָה שָׁלַח

לִי הָאֵל הַטּוֹב הַיּוֹם:

כָּל-הַלַּיְלָה לֹא שׁכַבְתִּי,

לַחְמִי זוֹלֵג זִרְמֵי מְרֵרָה,

מֵימִי – אֶבֶן, יֵינִי – חוֹל,

מַה לִּי אוֹר וּמַה עֲלָטָה,

מַה לִּי עֵדֶן, מַה לִּי שְׁאוֹל?

הַס, הַצִּיר מִמְרוֹם יוֹרֵד –

צִיר הַנֵּצַח בָּא!…

לַחַשׁ “קָדוֹשׁ!” מְרַחֵף סְבִיבוֹ,

וְרוֹם וּתְהוֹם יְרַנְנוּ יָהּ…

וּבְגִשְׁתּוֹ אֶל הָאָרֶץ,

כֻּלּוֹ זֹהַר, כֻּלּוֹ רֹךְ

הָנֵף יָנִיף שׁוּלֵי-כְנָפָיו,

לְבִלְתִּי עַפֵּר נוֹצוֹת-מוֹךְ…

אַל-נָא, טָהוֹר, אַל-נָא, בָּהִיר,

פְּרֹשׂ כְּנָפֶיךָ, טוּס מִזֶּה !

הַנַּח אוֹתִי בְּדַלּוּתִי

וְהַנַּח לִי עוֹלָמִי זֶה:

תֵּן לִי לִנְשֹׁוֹם בִּנְשִׁמָתוֹ,

לְהִמּוֹג בּוֹ, לִטְבֹּעַ בּו:

לִבְכּוֹת עָלָיו, לָקֹב אוֹתוֹ

וְשִׁירַת-דוֹדִים לָשִׁיר לוֹ…