מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חמני

מאת: אלתר לוין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

חַמָּנִי / אלתר לוין (אסף הלוי איש ירושלים)

ג

חַמָּנִי, חַמָּנִי, חַמָּנִי!

עוֹבֵד לַשּׁמֶשׁ הִנֵּנִי,

לְגֻלַּת הָאִישּׁים הַפּוֹרְצָה

בְּאַדִּירֵי הַשּׁחָקִים!

חַמָּנִי, חַמָּנִי, חַמָּנִי!

מִשְׁתַּחֲוֶה לַחַמָּה וְנוֹפֵל

עַל פָּנַי לְעֻמַּת הָאוֹר

הַגָּדוֹל, הַגָּדוֹל, הַגָּדוֹל!

אָנֹכִי בֶּן קֶדֶם,

מִתְפַּלֵּל בְּצַד מִזְרָח,

שׁוֹפֵךְ צְקוּן לַחַשׁ

לְקֶרֶן-קַרְנָיִם,

לַשּׁמֶשׁ, לַשּׁמֶשׁ, לַשּׁמֶשׁ!

עוֹבֵד לַשֶּׁמֶשׁ הִנֵּנִי!

לַפֻּלְחָן הַחַרְסִי אֶשְׁתַּחֲוֶה,

בְּהֵיכַל הַזָּהָב וְטָהוֹר,

זוֹ אַרְצִי חַמָּנִית, כָּמוֹנִי!

מַעֲדַנִּים לוֹ רוֹחֵץ הֵיכָלִי,

טוֹבֵל בְּמֵימֵי הַזָּהָב –

אַרְצִי הַיָּפָה רוֹחֶצֶת

בְּזִרְמֵי וְגַלֵּי הַזָּהָב!

בְּפַלְּלִי לַשּׁמֶשׁ טָבַלְתִּי,

בְּאַמְבַּטֵּי הַחֹם וְהַחֶדְוָה,

בָּם שֶׁמֶשׁ הָאָרֶץ

רוֹחֶצֶת טוֹבֶלֶת,

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב,

מֵרֵאשִׁית עַד אַחֲרִית

הַשּׁנָה וּמוֹעֲדִים:

בְּיָם רוֹתֵחַ,

בְּגַלֵּי הַתִּיכוֹן,

בְּחַמֵּי גִנּוֹסָר,

בְּזִרְמֵי הַיַּרְדֵּן,

בְּמֵימֵי מֵרוֹם

וּמִקְוֵה הַנְּחָלִים –

בָּם שֶׁמֶשׁ הָאָרֶץ

רוֹחֶצֶת טוֹבֶלֶת –

וְהֵם צָהֳרֵי חַמָּה!

וְכָשֵׁר וְאָדוּק כְּחַמָּנִי,

אֶעֱבֹד לְשִׁמְשִׁי בַמָּרוֹם:

עֲבוֹדָה מֵאַהֲבָה, מֵאַהֲבָה!

אלתר לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלתר לוין
רקע
אלתר לוין

יצירותיו הנקראות ביותר של אלתר לוין

  1. הדקל (שירה)
  2. תלג'יה (שירה)
  3. מכתבים מן העזבון (מכתבים)
  4. חרמונים (שירה)
  5. רוח חדש (שירה)

לכל יצירות אלתר לוין בסוגה שירה

לכל יצירות אלתר לוין

יצירה בהפתעה
רקע

להרחיק לזות שפתים מירושלם

מאת יוסף יושעה ריבלין (מאמרים ומסות)

ב“ה ירושלם עה”ק ת“ו כ”ד תמוז תרט"ל.

הרב דר. ראהמער ממאגדענבורג לבש בגדי השרד ועלה על במת מכתב עתהו (איזר. וואָכענשריפט נו' 23 ש"ז) והטיף על ירישלוים מוסרו הנעים, ומכבד את בניה בתוארי הכבוד “נעדרי הכבוד ומשוללי המידות” ולמה? ומפני מה? שמעו נא אחב“י! המיסיאן הבריטאנית שנוסדה לצוד בני ישראל בחרמם פה ירושלם, בראותה כי אזלת ידה עד כה לבוא למטרתה, וכל כליה אשר יצרה לא הצליחו להסיר לבן של ישראל מאחרי אביהם שבשמים, חבלה תחבולה חדשה ויעצה עצה עמוקה כשאול ליסד בירושלם בתי מחסה לנערי ב”י עניים ובבית הזה ילמדם מורה יהודי תורה שבכתב ומורים נוצרים שפות אנגליא וערבית, וגם מזון כשר וכסות נקיה ישיגו שם. ואמנם אין קץ לכל החרדה הנוראה אשר חרדה ירושלם זקניה וראשיה וכל עמה לשמע מזמת המיסיאנארים, כי חרדו פן העוני השולט בזרוע עוזו, המעביר את האדם על דעתו ועל דעת קונו, יפתה לב איזה עניים מרודים למסור את בניהם הרעבים והערומים אל המולך של המיסיאן המראה פנים של חמלה ואהבת הבריות ומתעטף בטלית של תמימות. ואולם הנסיון הורה גם הפעם, כי היהודי הוא מצודה של נתנה להתלכד, וגם הרעבון לא יעבירנו על דתו ואמונתו. כי בכל המון בני ישראל יושבי ירושלם עה“ק שמספרם עולה יותר משלש עשרה אלפי נפש (יוסף ה' עליהם!) וארעה חמשים מהם גוועים ברעב, לא נמצאו בהם כי אם אבות עשרים ילדים אשר לא עמדו בנסיון ולא חשו לבזיון ונתנו את בניהם להמיסיאן ללמדם ולכלכלם. והנה גם היו אבות עשרים הנערים האלה שוכחי אלוה ונעדרי רגש כבוד באמת, היודעים את חובתם ומכונים למרוד בה – גם אז אין כל צדקה לאחינו שבחו”ל לחיב בשבילם את כל תושבי ירושלם היראים והחרדים לדבר ה‘. אברהם אבינו בעמדו לפני ה’ להתפלל על אנשי סדום שאל כהוגן “כאף תספה צדיק עם רשע! אולי יש חמשים צדיקים אולי יש עשרה, האף תספה ולא תשא למקום בעבור צדיקים אשר בקרבה? חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע” וגו' – והנה אם הקב"ה לא רצה להפוך הערים אשר יושביה רעים וחטאים אם נמצאו בקרבן חמשה צדיקים, נוכל אנחנו יושבי ירושלם לבטוח בה' כי לא יהפוך עיק גדולה של חכמים וסופרים בעבור עשרים רשעים אשר בקרבה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.