מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

על מ. י. ברדיצ'בסקי

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

על מ. י. ברדיצ’בסקי / ח"נ ביאליק

(באספת זכרון, שנערכה ע“י בית-הועד העברי בברלין, כ”א בשבט תרפ"ב)

אנחנו, הסופרים העברים, שהינו כל כך הרבה, כדי שלשה חדשים בערך, לאחר שנסתם הגולל על חברנו הגדול, בהערכת אישיותו של המנוח מרובת הפנים והגוונים. אכן אין שהיה זו אלא דבר שהמקום גרמא: הסופרים העברים שרובם ככלם גרים הם בעיר ברלין, אורחים שזה מקרוב באו, עומדים היו וממתינים לבני המקום, התושבים הקבועים, שבתוכם ישב המנוח שנים רבות, שיבואו הם ראשונה להספיד את המת הגדול ולחלק כבוד לתלמיד-חכם שמת בתוך המחנה, שכן ניתן להם דין קדימה. אספה זו, שצפו לה, לא קמה ולא באה. וכך הדין נותן: הללו שבחייהם קרויים מתים לא יכלו להספיד את המנוח שבמותו קרוי חי.

דמותו ושיעור קומתו של ברדיצ’בסקי אינם ניתנים להערכה על רגל אחת. ברדיצ’בסקי גם במותו קרוי חי. אכן הדעה שהשארות הנפש של היוצר כלולה דוקא באותו חלק של יצירתו הקשורה לעולם בשמו, שאי-אפשר להפריד ממנו, ולא באותו חלק שנעשה לקנין הכלל והם זוכים בו כזוכה מן ההפקר מבלי לדעת את מקור מחצבתו – “דוקא” זה נראה לי ללאו דוקא. אדרבא היא היא הנותנת, דוקא חלק זה שנעשה לנכסי צאן ברזל של הצבור ורכוש הרבים עד ששם היוצר כאלו מסולק ועומד, הוא הוא הסמן המובהק להשארות הנפש של היוצר, המוסיפה לחיות ולהשפיע, ואדם נושם את תורת הנפש החיה הזאת שלא מדעת יחד עם האויר המקיפו. אכן אף החלק הנשאר שיש בו משום יחוד בעלים, שלא באה עליו הסכמת הרבים ולא נתמזג בנשמת הצבור, חי גם הוא ומוסיף לחיות בקרב הרבים בשנוי צורה, שכן מעורר הוא את הלבבות תמיד לחשוב חשבונה של נפש, למצות את עומק הדין ולבחון מחדש את המוסכמות ולבקש להן ראיה, ועל ידי כך בודקים הם את נפשם לאור נרו. ברדיצ’בסקי רב חילו בשני החלקים הללו יחד. ברדיצ’בסקי השפיע השפעה כבירה על הספרות והחיים במאמריו שיצאו ב“הוצאת צעירים”, הוא נסה להגשים בעצמו אותו רעיון על דבר מוסד “התחיה” שעלה במחשבה להבראות במסבתו, ולא נשאר נאמן לו אלא הוא בלבד. השקפת ברדיצ’בסקי על בנין התחיה שלנו היתה, שלכל בנין אין קיום אלא אם כן אחוז הוא בנפש הבונה. הלבנים המשוקעות בבנין אינן מתדבקות יפה, אלא אם כן מצורף להן משהו נעלם וטמיר מעין רואים, והוא נפשו של הבונה, הכח המקיים את הבנין. משל יפה לדבר משמש “טוביה” בציורו הקטן של המנוח בספרו “מעירי הקטנה”, המשקיע את כל נפשו בתוך בנין ביתו הקטן.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

למען הקמת נציגות היישוב בלונדון ובז'נבה

מאת זאב ז'בוטינסקי (מאמרים ומסות)

נאום באסיפת הועד הלאומי, תל-אביב, ג' תשרי תרפ"ט

אני מודה לד"ר טהוֹן על ברכתו.

זו הפעם השלישית שאני משתתף בישיבת הועד הלאומי, ויש לי הרושם, שאתם כאילו עומדים לפני סולם, שבו אתם יורדים, בפעם הראשונה מצאתי בועד הלאומי את התמרמרות של שאלת עבר-הירדן. בפעם השניה – {שאלת} השתתפות היהודים במשטרה, שהיא זכותו של כל יהודי בארץ. ובפעם השלישית, כעת, אתם מוכרחים להגןעל הדבר, שאפילו ברוסיה אין לזה מקום, ואף פעם לא שמעתי שיהודי מוכרח להגן עליו: על הדת. הדת היא הדבר הכי-אֶלמנטאַרי בזכותו של כל אדם.

ואדם הבא מן החוץ עולה לקראתו ריח מנבּא-רעוֹת. יש הרושם, שאנחנו כאילו עומדים על-יד חפירת-ההגנה האחרונה. הרושם הזה מעציב עד למאד. ורציתי לשאול: אם בחסד אלהים תצליחו להגן על החפירה האחרונה הזאת; אם תמצאו חמ במצב שמלפני יום-הכיפורים – אז מה? עצם העובדה שמכריחים אתכם לעזוב את כל שאר הדברים ולעמוד בהגנה על הדבר הזה היא די אָפיינית למצב שאנו נתונים בו. אמת הגידו אלה שאמרו: על מה אנו מגינים, על הכותל, סמל-עברנו? אך צר לי להגיד: הוא גם סמל ההווה שלנו.

ואשר לאמצעים, שיש לאחוז בהם להגנת הכותל, מפחד אני, שאם תלכו לדבּר עם הערבים, בפרט באותו האופן שהציעו כאן – אז יקרה דבר, שקרה כבר {בעבר בארצות אחרות}. ד"ר וואַשיץ הציע להסביר לערבים, שאין לנו {לגבי הכותל} אותן המגמות, שמקטרגינו מספרים להם. אולם כל הדברים האלה גם-כן כבר היו. לנגד עיניכם הופצו עלינו דיבות של עלילות-דם, או שהיהודים בולשביקים. כרוזים, ספרים ומאמרים נדפסו נגד עלילות-הדם. כלום הועיל הגבר? מי שהאמין, שאנו משתמשים בדם-ילדים למצוֹת לפסח, מוסיף עד עתה להאמין ולא שינה את דעתו, כן גם בעלילה, שהיהודים בולשביקים. {עכשיו כבר} אין טרוֹצקי ואין זינוֹבייב, ובכל זאת: “היהודים בולשביקים” – שרשי השקר עמוקים כשרשי האמת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.