מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה! שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה!

הָעִיזוּ וַעֲלוּ, הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם!

אַל תִּרְפֶּה יָדֵנוּ עַד נְשִׁימָה אַחֲרוֹנָה,

כָּל עוֹד בְּעוֹרְקֵינוּ יֵשׁ טִפָּה שֶׁל דָּם.


נָרִיקָה הַחֶרֶב כַּזָּקֵן כַּנָּעַר!

מִי זֶה הַיָּרֵא וְרַךְ-הַלֵּבָב?

נָשֵׁינוּ, טַפֵּנוּ כְּי יֵרְדוּ הַשָּׁעַר,

חֲלוּצִים נֵצֵאָה וְנֶאֱסֹר הַקְּרָב!


הֵן אַחִים אֲנַחְנוּ יוֹם צֵאת לִקְרַאת נֶשֶׁק:

מֵאַשְׁדוֹת הַלְּבָנוֹן וְעַד אִיֵּי הַיָּם,

לְמִן יַרְכְּתֵי צָפוֹן – בֹּאֲכָה דַמֶּשֶׂק –

לַחַיִּים וְלַמָּוֶת גְּאוֹן-יַעֲקֹב עֵת קָם.


שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה, וְהִכּוֹן מַמְלָכָה,

הִיא מִקְדַּשׁ אֵל יַעֲקֹב וּמִשְׂגָּב לַטָּף,

וְהָיְתָה יָדֵנוּ אוֹחֶזֶת בַּמְּלָאכָה,

בִּמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ – וְהַשֶּׁלַח בַּכָּף.


שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה, גִּבּוֹרֵי-יְהוּדָה!

אֵל עָז לָנוּ, אַחַי, וּמִשְׂגָּב וָצוּר,

אִם חוֹמָה אֵין לָנוּ – אֲנַחְנוּ הַמְּצוּדָה,

פִּגְרֵנוּ – הַדָּיֵק, לִבֵּנוּ – הַשּׁוּר.


אודיסה, 1897

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

נאמנות וחירות

מאת ישראל כהן (מאמרים ומסות)

קודם כל אהיה תנא דמסייע לח' פנחס לבון, שדיבר על טשטוש הגבול בין העבודה הרוחנית והגופנית ועל השותפות בין כל סוגי העובדים, שכן גם ביצירה רוחנית מרובה מידת היגע הגופני. סופר אנגלי גדול אמר, כי כל יצירה היא פרי Inspiration ו- Perspiration. בעברית נוכל לומר, שכל יצירה היא מזיגה של יזע ומוּזה. אלא שהסופר עמל הרבה כדי למחות את עקבות הזיעה ביצירתו, ולכן היא נראית נקיה וזכה.

יחסה של תנועת העבודה לסופרים העברים נתעקם קצת, במרוצת הימים, וגרמו לכך שני דברים יסודיים, שני חזיונות בתוך החברה העולמית ובתוך חברתנו: א) התהוות הארגונים ההמוניים בחיי המדינה, שבהם יש ערך מכריע לכמות, למספרים הגדולים; אגודת סופרים או אמנים, שמספר חבריה 200–300 איש, מה ערכן ביום פקודה? הכמות נהפכת לאיכות, אך האיכות לא תמיד נהפכת לכמות. החזיון הזה מצוי בתוך כל מפלגה, ובתוך תנועת העבודה כולה, במרכזים כבכל סניף מקומי.

ב) הדבר השני שגרם לכך הוא, עילוי היצירה הרוחנית ועידונה. היצירה הספרותית של סופרי תנועת העבודה בארץ היתה פעם פשוטה יותר ולא בלעה את כל האדם. אבל היום הסופר חייב ללמוד יותר, לדעת יותר ואף לשכלל יותר את כתיבתו. אין לו איפוא זמן פנוי לחיות בתוך הציבור, שבקרבו הוא יוצר, ומתוך כך הולכים ומתרופפים הקשרים. כשאין עירות מצד הסופר לעניני ציבור, אף הציבור מניב באי-עירות כלפי הסופר.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.