כּוֹכָב מְהַבְהֵב בַּמָּרוֹם,
וְנַעֲרָה בַסִּמְטָא עוֹבֶרֶת;
מַדּוּעַ כֹּה יֶחֱרַד הַכּוֹכָב?
מַדּוּעַ הַנַּעֲרָה חִוֶּרֶת?
הֵם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה כַּמָּה –
וְזֶה אֶל זֶה יוֹצְאִים בַּלַּיְלָה;
הַנַּעֲרָה לוֹ קֹורֵאת: רֵד אַרְצָה!
הַכּוֹכָב: עֲלִי־נָא, לְמַעֲלָה!
בְּאַחַד הַלֵּילוֹת הַחֲרִישִׁים,
בִּשְׁעַת גַּעֲגוּעִים וּמְשׁוּבָה
חֲשׂוּפַת הֶחָזֶה יָצָאָה,
וְנִצְבָה כְלַפֵּי אֲהוּבָהּ.
הִתְלַקַּח הַכּוֹכָב בְּשָׁמָיו,
קָפַץ לָאָרֶץ וְשָׁקָע;
הַנַּעֲרָה צוֹעֶקֶת לְנָפְלוֹ,
וְקוֹפֵאת לְנָפְלוֹ בִצְעָקָה.