כִּדְמִי-רַחַשׁ לָאַגְמוֹן,

כְּבָאֲגָם — הַמָּיִם,

כָּךְ חַיַּי בַּשִּׁמָּמוֹן,

הָרְדוּמֵי-עֵינָיִם.

לֹא יָבִיא בְּשׂוֹרַת סוּפָה

עַל כְּנָפָיו הַשַּׁחַף,

שָׁם צִפּוֹר נָשְׁתָה מְעוּפָהּ,

וּמְרֻשָּׁל הָרַחַף.

חֲלוֹמוֹ שֶׁל הָאֲגָם:

רוּחַ מְאַוֶּשֶׁת,

אַךְ דַּיָּג שָׁם נֶעֱגָם —

מַכְזִיבָה הָרֶשֶׁת.

אֵין בַּרְבּוּר כִּנְטוֹת יוֹמוֹ

שָׁם בַּשִּׁיר גֹּוֵעַ,

הָאֲגָם בְּשִׁעְמוּמוֹ

רַק קָנָיו יָנֵעַ.

אַךְ עִם קוֹל אַוְזֵי-הַבָּר,

בְּהַמְרִיאָם שָׁמָיִם,

יִתְנוֹדֵד הַסּוּף וָשָׁר

בְּעֶצֶב מֵאַפְסָיִם.

תרע"ט