מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
יפה, א'. (אין תאריך). האם כנים נחנו?. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-06-25. http://bybe.benyehuda.org/read/4806
MLA:
יפה, אליעזר. "האם כנים נחנו?". פרויקט בן-יהודה. אין תאריך. 2018-06-25. <http://bybe.benyehuda.org/read/4806>
ASA:
יפה, אליעזר. אין תאריך. "האם כנים נחנו?". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-06-25. (http://bybe.benyehuda.org/read/4806)

האם כנים נחנו?

מאת: אליעזר יפה

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

האם כנים נחנו? / אליעזר יפה

ואכן ישנם ימי־חזון לעם וישנם ימי־מעשה אף באפס חזון… אשרי העם בהגיעו לימי חזון ומעשה… ואוי לנו! אבוי לנו כיום,[1] כי אָפס חזון, שָבת מעשה!… כי היינו כולנו למתנבאים במחנות, וידינו אָון מלאוּ. אָפס בנו שוקד על דברו לעשותו, ואך ל“מצדיקי הרבים” הפכנו כולנו… אנו – נביאים נחנו, ובנו ידבר ה’, ויצוונו אל עמו, אך לא אלינו עצמנו… אנו טליתות שכּוּלן תכלת, פטורים ממצוות הננו; ואך לרועי צאן־עמו שׂמנוּ נִצְחֵנוּ, ואת השרביט והמטה נתן בידינוּ…

הלא כה דברינו כל הימים: תחיה תהיה לעמנו בארצו!… ואף על דרך התחיה ידענו להתנבאות לאמור: בעבודתנו נחיה, ביצירתנו ניווצר!… ואף אמנם נכונה היא זאת הדרך, ואין בלתה; אך האם כנים גם אנחנו עליה?.. לא! כי שקר נשקר כל הימים! זנה נזנה אל פרי עמל זולתנו; ועמל כפּי יוצרינו אנו יתגולל באין דורש; ואזלה יד יוצרנו באין דורש ליצירתו! ואֵי יצירתנו, ומאַין תבוא תחיתנו?.. ואמנו: ארצנו, לא בכספּנו נקננה, כי בעבודתנו נזכה בה ותקום לנו; ואולם מהי העבודה הזאת אשר נדגול בשמה, ונכביר מלים עליה, עד כדי הלאוֹת אלוהים ואנשים?… תהיה לנו העבודה כאליל, לקרוא בשמו ולהשתחוות לו, ורוח חיים אין בו; או באמנה היתה העבודה לנשמת אפּנוּ: ועבדנו וחיינו?

ואם אמרנו כי באין עבודה עברית אין משק עברי, האם הורינו כי יהיה משק עברי, ואנו נשפיק בתוצרת לא עברית ואף גם לא ארצית?… הוי, כל ממללי הרברבן!… מהו הלחם אשר אתם אוכלים?… ומהי החמאה והשמנת והחלב, והביצים והגבינה והירק, והדגים והבשר? ונעליכם ובגדיכם מה המה? המעמל כפּי אחיכם העברים הוא?… אם לא כן הוא, כי עתה דומו בבשתכם, ואל תפצחו פה על קטיף לא־עברי בפתח־תקוה!… אל תטבילו את זולתכם, ובידיכם השרץ!… ומכירת שטחי הכרובית לערבים בגני האכרים בבן־שמן,[2] במה היא שונה מקטיף תפוּחי זהב בפרדסים; וקנית חלב ממשק לא־עברי במה היא טובה ממכירת תפוחי זהב על העץ ללא־עברים בפרדס?… ואיך נצפה כי ישמעו לנו ולחזון העבודה העברית, ואנו אך כנביאי־שקר נתנבא… כי נביאי האמת הן ישקדו על דבריהם לעשותם, ונביאי השקר אך לזולתם יטיפו אמרם…

ואין לי צורך לאמור, כי לא ללמד סניגוריה על פרדסני פתח־תקוה באתי בזה. הללו כבדי לב המה בעשותם עבודתם זרה, ואף במסרם את פרי פרדסיהם לזרים. – ואנו אמרנו כי בחטא גלותנו גלינו מן העבודה ונשכח את עונג עמל הכפים ומתקו; אך הן ל“סוחרי המדינות” נהיינו בגולה… והנה בשובנו לארצנו, ונמצאנו ריקים מכל! את העבודה השכיחתנו הגלות; ואת המסחר? כנראה לא למדנו כלל. אנו רק “פדלרים” נחנו… לא יהודים סוחרים בארץ הזאת את שכנותיה דמשק ובירות וערי מצרים והלאה. לא הם יסחרו על ארץ רבה. היהודים אך חנונים, סרסורים ומוכרי גזוז המה… ופועלינו? כמה הם מאתנו אשר ימַצו את היסוד שבנצח העבודה, ותהי לנשמת אפיהם; וכמה הם אשר רק על התפארת שבמלכות העבודה יתרפקון, או את החסד שבגבורתה יבקשו למו?… והמעטים בנו, העובדים ויוצרים בארץ אבותינו זו, אם על תלמי השדה ואם בסדנאות העיר, היוכלו וחיו בעבודתם, ומספרם גם ירב, בעת אשר לא יהיה דורש לתוצאת העובדים האלה?… ובכן, אנחנו פה נתמיד בפטפוט הקדוש על דבר תחית עם ישראל בארץ ישראל, אך לא בני ישראל יעבדו עליה ולא הם יסחרוה, ואף הנצר הרך, יצירת העבודה הישראלית המעטה כאן, קמוֹל תיקמל, כי בני ישראל פה לא יאכלו מטובה…. ולאן נגיע איפוא?!…

הרפו־נא מדבר רמות על העבודה והתחיה בה!… אל תשאו את שם העבודה והתחיה לשוא, כל עוד שולחנכם מלא אוכל אשר לא ידים עבריות יצרוהו, וכל עוד בגדיכם ונעליכם לא נעשו בידי עמלים עברים!… נהיה כנים, ואז נחזה חזון ונרב מעשים!…

תרפ"ח (1928)


  1. במקור הפסיק, בטעות, רחוק מן המילה ‘כיום’ ונמצא בסמוך למילה ‘כי’ – נ.ר.  ↩

  2. המכוון הוא למכירת שטח ירקות כשהם מחוברים לקרקע, וכל העבודה והטיפול בירקות האלה במקום עוברים אז לקונים. ואותו הדבר, במכירת הפרי על העץ בפרדסים.  ↩

אליעזר יפה
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

המאבק בין הציונות ומתנגדיה

מאת נתן אליהשווילי (מאמרים ומסות)

לחלוץ הראשון להפצת הרעיון הציוני בגרוזיה צריך לחשוב את העסקן הצבורי החרוץ והציוני הנלהב הר’ דוד באזוב. על חשבונו אפשר לזקוף הרבה מההתעוררות הלאומית והעבודה הציונית בגרוזיה, ביחוד בקרב הנוער. הוא היה רב בעיירה נידחת, ממש מעבר ל“הרי חושך”, באוֹני, ניתוק מהעולם ומהישוב הגדול של יהודים. אבל בכל זאת היה פעיל וער לכל דבר לאומי וציבורי. הציונות ורעיון ישוב הארץ היה תמיד קרובים ללב יהודי גרוזיה ועל שטח זה אפשר היה לעשות הרבה. אבל חסרו אז אנשים פעילים ובעלי השפעה. אמנם בטיפליס היתה קיימת כבר מזמן הסתדרות ציונית של יהודי רוסיה, אבל השפעתה בין יהודי גרוזיה היתה קטנה ומצומצמת. בין עסקני הציונות בגרוזיה ובכל ארצות הקוקאז יזהיר שמו של המנוח ד"ר מ. ל. שטרייכר. היה הוא האחד מבין כל חבריו לרעיון ולמפלגה מן היהודים האשכנזים, שהיה תמיד ער ופעיל ועמד על המשמר של אינטרסי האומה הציונית. זה היה אדם המסור בכולו להרעיון הציוני וחי ממש בשבילו. אותו אפשר לחשוב לאבי הציונות בגרוזיה ולמפיצה היותר ותיק, ולא רק בין הישוב של יהודי רוסיה, אלא גם בין יהודי גרוזיה, אשר תמיד התאמץ להתקרב אליהם ולהבינם וגם רכש לו השפעה ואמון רב בתוכם.

אמנם עד לידת הרעיון הציוני בגרוזיה נולד יחד אתו גם רעיון ההתבוללות, זה בן-הליווי של הציונות והתחיה הלאומית. צעד אחר צעד לווה הרעיון הזה כצל את הרעיון הציוני ומצא קן בלבבות אחדים מבני הנעורים. מכותאיס יצאה הרעה. כותאיס, שהיתה הראשונה כמו שהזכרנו, להתעוררות ולהתקדמות, כותאיס זו נהפכה אחרי כן לרועץ, לקו הקליריקאליסמוס המנוול ולהתבוללות המחוצפת. במצב זה, במצב של “עירוב תחומין” בין התרדמה וההתעוררות, במצב של ההתהוות וקבלת צורה איזו שהיא, השיגה המלחמה העולמית את יהודי גרוזיה.

המלחמה העולמית, כמו בכל מקום כן בגרוזיה, זעזעה, יחד עם שאר האזרחים, את היהדות הגרוזית עד היסוד. היהדות הגרוזית אשר עתה התחילה להתנער מתרדמה ממושכה במשך מאות בשנים ולסדר את חייה בתנאים ההווים ולתהות על חייה ומצבה, הוצאה פתאם ממסלול ההתפתחות הנורמלית. קודם כל נהרסו חיי הרבה משפחות, נתגייסו אנשים, בעלי-בתים ובעלי-משפחות, שלפי יום עמדו בשורות מלחמת הקיום ובנין חיים משפחתיים וחברתיים ונתפזרו לכל רוח.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.