מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַדָּגִים וְהַשָּׁלָךְ

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַשָּׁלָךְ שָׂם מַס עַל כָּל אַגְמֵי מָיִם,

בִּצּאת וּגְבָאִים אֶשְׁכָּר לוֹ הִקְרִיבוּ

וּבְרֵכוֹת וִיאֹרִים מִנְחָה הֵשִׁיבוּ,

וּמְזָוָיו מָלְאוּ מִשְּׁלַל כָּל נַחֲלָיִם,

וַיֹּאכַל וַיִּשְּׁמַן וּפָנָיו נָהָרוּ.

אַךְ אָרְכָה הָעֵת, יָמִים רַבִּים עָבָרוּ

וַיֶחֱלַשׁ הַשָּׁלָךְ כִּי שֵׂיבָה בּוֹ זָרָקָה,

וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאֹת תּוֹךְ חֶשְׁכַּת מַיִם

וּבְיָדוֹ אֵין חַכָּה אַגְמוֹן וָרֶשֶׁת

לַשְׁלִיךְ בַּיְאוֹר לָדִיג לוֹבְשֵׁי קַשְׂקֶשֶׂת,

אַזַי גַּם נַחַת שֻׁלְחָנוֹ רָחָקָה

וַיְבֹאֶנּוּ חֶסֶר; אַךְ רוּחוֹ לֹא נָבָקָה

וַיַּעַשׂ בְּעָרְמָה וַיֵּצֵא הָאָחוּ,

וַיִּפְגּשׁ צְפַרְדֵּעַ בַּבֹּץ מְקַפֶּצֶת

וַיֹּאמֶר: "מַהֲרִי אֶל גָּרֵי מֵי שָׂחוּ,

אִמְרִי כִּי רָעָה עָלֵימוֹ נֶחֱרֶצֶת,

כִּי הִנֵּה הָאָדֹן בְּעוֹד יוֹמַיִם

פֹּרֵשׂ מִכְמֹרֶת עַל כָּל נַחֲלֵי מַיִם

וּבְאַגְמֵי נֶפֶש יַעֲשֶׂה שֶׂכֶר –

אָז צָרָה וּשְׁכוֹל לָמוֹ, אֵיד וָנֶכֶר,

כּי כְאֹסֶף הֶחָסִיל יֶאֱסֹף כֻּלָּמוֹ

וּלְבַעֲלֵי הַסְּנַפִּיר לֹא יַשְׁאִיר זֵכֶר".

וַתְּמַהֵר הַצְּפַרְדֵּעַ וַתַּגֵּד זֹאת לָמוֹ,

וַיָּנַע לִבָּם, לֹא קָם בָּם עוֹד רוּחַ,

וַיִּשְׁלְחוּ אֶל הַשָּׁלָךְ מַלְאָךְ שָׁלוּחַ

לֵאמֹר: הַגֶּד-נָא הַאִם אֶל נָכוֹן שָׁמַעְתָּ

כִּי נְכֹנִים הַדַּיָּגִים עָלֵינוּ לָרֶדֶת,

אָז עוּץ נָא עֵצָה אִם עֵזֶר יָדַעְתָּ!

וַיַּעַן: עִזְבוּ חִישׁ אֶרֶץ מוֹלֶדֶת

וּלְאֶרֶץ אַחֶרֶת לְכוּ לָכֶם יָחַד,

“אֲבָל אֵיךְ נַעֲשֶׂה זֹאת?” – אַל תִּפְחֲדוּ פָּחַד

אָנֹכִי מָגֵן לָכֶם, לִמְקוֹם סֵתֶר

אֶשָּׂאֲכֶם עַל כָּתֵף אַחַד אַחַד:

חֶבְיוֹן עֹז הוּא בַּעֲרוּץ הָרֵי בָתֶר,

שָׁם לֹא יִקְרְבוּ אֲלֵיכֶם לָגֶשֶׁת

פַּחִים וָרֶשֶׁת,

חַכָּה עִם אַגְמוֹן, מִכְמֹרֶת וָשַׁחַת.

עֲלוּ אֵלַי, אַל נָא תֵּבֹשׁוּ בּשֶׁת

הַחֶסֶד הַזֶּה מִיָּדִי לָקַחַת –

שְׁכֵנִים טוֹבִים יַעַזְרוּ אִישׁ אָחִיהוּ.

וַיִּתְּנוּ אֹזֶן שׁוֹמַעַת

הַדָּגִים קַלֵּי-הַדַּעַת

אֶל קוֹל אוֹיְבָם וּלְמַחְמְאוֹת פִּיהוּ.

וּמִכָּל פֵּאָה אֵלָיו נִקְבָּצוּ,

שָׁטוּ הָעָם וּבְחִפָּזוֹן רָצוּ,

אִישׁ אֶת אָחִיו יִדְחָקוּ יִלְחָצוּ,

לִהְיוֹת רִאשׁוֹנָה מָשׁוּי מִן הָמָּיִם.

וְהַשָּׁלָךְ, רַחוּם וְחַנוּן אֶרֶךְ אַפָּיִם,

עַל שִׁכְמוֹ עֲמָסָם וּבְרָב עָמָל וָטֹרַח

נָשָׂא אוֹתָם לִמְעוֹנוֹ בִּנְקִיק סָלַע,

בִּמְקוֹם לֹא בָּא אִישׁ, שָׁבַת עוֹבֵר אֹרַח –

שָׁם אַחַד אַחַד יוֹם יוֹם אוֹתָם בָּלַע

חַיִּים וּתְמִימִים כָּאָרֶץ אֶת קֹרַח.

וַיְלַמְּדֵם דַּעַת לִבְלִי יַאֲמִינוּ

בַּאֲנָשִׁים לֶאֱכֹל נֶפֶשׁ הִסְכִּינוּ.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

וַרשה

מאת אברהם לוינסון (מאמרים ומסות)

עיר ואם בישראל. עיר ששיכנה בתוכה שלוש מאות וחמישים אלף יהודים, הקיבוץ הגדול ביותר של יהודי-אירופה, מרכז היצירה והתרבות היהוּדית בגולה; אֵם שאספה תחת כנפיה הנאמנות רבבות-יהודים שוחרי-דעת ומבקשי-מעמד, פרחי כהוּנה ציבורית, פליטי-עיירות ספוגי-יזמה, צועני-תרבות ברוכי–כשרון.

עיר בעלת יחוּס עצמי. לא היה לה מברכת השפע הכלכלי של לבוּב העתיקה, מזוהר הרבנוּת של קראַקוי, מחריפוּתה של וילנה, בירת הגר“א, מהלמדנות והצדקות של לובלין, קריית המהרש”א, המהר"ם, החוזה הלובליני. ורשה לא קנתה לה שם ברבנים מופלגים, בראשי-קהילה ופרנסים מפורסמים, בספרי-דפוס או ערכי-אמנות עתיקים. בוורשה אין למחצוא אף בנין עתיק אחד הקשור בזכרונות עברנו ההיסטורי; בבית-העלמין שלה אין מצבות גאונים ואדירי-פרשנים ופוסקים, כמו בכל כרכי-פולין העתיקים. ואף-ע-פי–כן קיבלה היהדוּת הפולנית את מרוּתה, את שלטונה הרוחני, את משפט בכורתה הפוליטי. ורשה היהוּדית נתגברה- מתוך חבלי-מיזוג רבים – על ניגוּדים מחוזיים, על הבדלים פסיכולוגיים-תרבוּתיים, עדתיים וכיתתיים ואיחתה קרעי-יהדות לשלימות מדינית, סוציאלית ותרבותית.

היתה לה, לוורשה היהודית, דמות משלה, דפוסי-חיים ומחשבה משלה. ראשי מתבולליה – עם כל אמונתם העקשנית והתמימה באמנציפציה – היו, נדמה לי, יותר כנים לנפשם מאשר מתבוללי-המערב. הם נלחמו בסערת זעם לאידיאלים שלהם, לא נמנעו אפילו לשם הצלת שלטונם להתקשר עם מנהיגי “ההמונים החשוכים”, אולם משהתחילה שקיעת-שמשם ידעו לפרוש הצדה. כשנפלה מצודתם – הקהילה הוורשאית שנכבשה על-ידי הלאומיים, נסתלקו מההגה הפוליטי ונסתפקוּ באסימילציה חברתית בלבש. ה“פולנים בני דת משה” לא התמכרו אף פעם לשמד באותה מידה המונית, כמו בברלין, וינה ובודפשט. ההתבוללות הוורשאית היתה גם היחידה שביקשה לגשור גשר לרעיון הלאומי בצורת ה“ניאוֹ-אסימילציה”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.