שׁוּב בָּאֶלְיוֹט (מָלוֹן בְּבּוֹסְטוֹן, שׂד' קוֹמוֹנְוֶלְת 370 )

אֲבָל אֵיכְשֶׁהוּ אֲנִי מוֹצֵא עַצְמִי הַפַּעַם

פָּחוֹת קָרוֹב לְאֶלְיוֹט מֵאֲשֶׁר לְלוֹאֶל

שֶׁכָּאן קָרוֹב הוּא הִתְגּוֹרֵר, בְּמַרְלְבְּרוֹ 239

(“קַל” כִּנּוּהוּ בְּחִבָּה, קִצּוּר הַשֵּׁם שֶׁל הַקֵּיסָר הַמְטֹרָף

קַלִּיגוּלָה), בֵּין מַלְבְּנֵי בֵּטוֹן לָבָן שָׁחוֹר לְצַד הַקּוֹלֶ’ג

הַמֵּכִין שֶׁל נְיוּמֶן. גַּם נְעוּרָיו בְּבֵית אִמּוֹ הַשְּׁתַלְטָנִית

(אָבִיו הָיָה דַּיַר מִשְׁנֶה בְּתוֹךְ מַדֵּי הַיַּמִּיָּה, בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ,

חַיָּיו, וּבְפָנָיו חִיּוּךְ תָּמִיד כְּמִתְחַטֵּא גַּם אָז כְּשֶׁקַּל הִכָּהוּ

עַל פָּנָיו) אַף הֵם עָבְרוּ פֹּה בָּרְחוֹב, בְּמַרְלְבְּרוֹ 170,

כָּל כָּךְ קָרוֹב אֲבָל בַּבַּיִת שֶׁמִּנֶּגֶד – תָּמִיד קָרוֹב

אֲבָל בַּבַּיִת שֶׁמִּנֶּגֶד. רְחוֹב שָׁקֵט בַּלְּבֵנִים הָאֲדֻמּוֹת

שֶׁבַּקִּירוֹת, בַּמִּדְרָכוֹת, קְוֻצּוֹת שֶׁל עֲשָׂבִים שׁוֹטִים,

עֲצֵי הָאֶדֶר, הַמַּגְנוֹלְיָה, פַּחֵי אַשְׁפָּה וְקֻפְסָאוֹת קַרְטוֹן

וּפְנֵי הַשַּׁעֲוָה הַנִּבָּטִים בִּי בַּחֲשָׁשׁ מִמְּבוֹא הַבַּיִת הַסָּמוּךְ.

שָׁלשׁ קוֹמוֹת מִתַּחַת לַדִּירָה פִּסַּת גִּנָּה שֶׁמְּמַסְגֶּרֶת

שְׁנַיִם שְׁלשָׁה שִׂיחִים וְדֶשֶׁא: Three stories down below

a choreman tends our coffin’s length of soil

קֶטַע הַנִּקְרָא אַחֶרֶת כְּשֶׁיּוֹצֵא מִן הַמִּסְגֶּרֶת

שֶׁל הַדַּף וְשָׁב אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִכְתַּב, נִרְדַּף,

אָחוּז שֵׁדָיו, בְּטֶרֶם שָׁב לְהֵרָגַע אֶל הֶעָפָר

שֶׁמִּדָּתוֹ כְּאֹרֶךְ אֲרוֹנוֹ שֶׁל מֵת.

קַל, כַּמָּה פְּעָמִים הִצְלַחְתָּ לְהַמְרִיא,

לִפְרֹץ אֶת סוּגְרֵי הַדֹּב שֶׁל אַלִּימוּת גּוּפְךָ,

שֶׁל הַבֵּטוֹן, הַדָּת, הַמִּדְרָכָה, הָאֵם, רִפְיוֹן הָאָב, שִׁמְךָ

שֶׁמֵּעָלָיו רוֹבֶצֶת בִּמְלֹא כָּבְדָה כָּל הַהִסְטוֹרְיָה הַנְּפוּחָה

שֶׁל אַנְגְלִיָּה הַחֲדָשָׁה, שֶׁל הָאִשָּׁה הַחֲדָשָׁה שֶׁכֹּה אָהַבְתָּ נוֹאָשׁוֹת

שְׁבוּעַיִם אוֹ שְׁלשָׁה – כַּמָּה פְּעָמִים מִבֵּין הַסּוֹרָגִים

נֶחֱלַצְתָּ לְבַסּוֹף וּכְמוֹ זִקּוּק הִצְלַחְתָּ לְזַנֵּק

יָשָׁר אֶל בֵּין הַסּוֹרָגִים שֶׁל מַחְלָקָה סְגוּרָה,

כָּפוּת בִּרְצוּעוֹת הָעוֹר אֶל הַמִּטָּה,

הָלוּם בְּהֶלֶם חַשְׁמַלִּי אוֹ בִּזְרִיקוֹת הָאִינְסוּלִין

כְּדֵי שֶׁתֵּרָפֵא, תָּשׁוּב כָּנוּעַ וְנִרְפֶּה –

Cured. I am frizzled. stale and small

אֶל סוּגָרוֹ שֶׁל בַּיִת בְּלָבָן־שָׁחוֹר בְּמַרְלְבְּרוֹ

אוֹ בְּדוֹמֶה רְחוֹב מֵעַל מִסְגֶּרֶת הַגִּנָּה

אוֹ מִסְגַּרְתּוֹ שֶׁל שִׁיר, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שׁוּרוֹת,

גַּם הוּא כַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל מֵת

שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ מַשֶּׁהוּ מְאֹד מֵעֵבֶר לַפַּרְגּוֹד

מַמָּשׁ בְּרֶגַע אַחֲרוֹן, וְרַק הִבְהוּב מִמֶּנּוּ עוֹד שָׂרַד

בַּזִּכָּרוֹן, בְּטֶרֶם הֶחֱזִירוּהוּ לַחַיִּים

כְּמוֹ הַקִּינְג קוֹנְג שֶׁרָאִיתִי בְּמַנְהֶטֶן אָז בַּקַּיִץ

שֶׁעָבַר כְּמֶחְוַת כָּבוֹד לַקִּינְג קוֹנְג הַהִיסְטוֹרִי,

אֵיךְ מֵעַל שְׁחָקֵי הָאֶמְפַּיֶר סְטֵיט הוּא הִתְרוֹמֵם עֲנָק

בְּאַהֲבָתוֹ הֲלֹּא מֻשֶּׂגֶת, כְּמוֹ אָז לִפְנֵי הַיֶּלֶד הַנִּשְׁנָק

נִרְגָשׁ בְּמַחֲשַׁכֵּי קוֹלְנוֹעַ יְרוּשַׁלְמִי, גּוֹרִילָה אַדִּירָה וּמְלֵאָה

אֲוִיר שֶׁעַד הַבֹּקֶר הִתְרוֹקֵן הַשֵּׁד יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה חוֹר

וְרַק סְמַרְטוּט הַפְּלַסְטִיק עוֹד נוֹתַר שָׁם מֵאָחוֹר

עִם כָּל הָרוּחַ שֶׁיָּצְאָה. וְתִשָּׁאֵר תָּמִיד.