מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לא רגעי שנת וטבע

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לֹא רִגְעֵי שְׁנָת וְטֶבַע / שאול טשרניחובסקי

לֹא רִגְעֵי שְׁנָת, ְטֶבַע, וַחֲלוֹמוֹת יִמְתָּקוּ,

רַק רֶגֶשׁ בְךָ אֶרְאֶה וְסַעֲרוֹת הַקְּרָב:

עַל מְרוֹם שִׂיא הָרֶיךָ וּבְמִכְרוֹת עָמָקוּ,

בִּתְהוֹמוֹת הַיְשִׁימוֹן וּבְצֵל חֶבְיוֹן עָב.

כִּי תֶּאֱבַל נַפְשִׁי, וּפְצָעַי יִזְעָקוּ,

תִּקְווֹתַי תִּבֹּלְנָה כַּשּׁוֹשָׁן בַּסְּתָו,

אָנוּדָה לִמְקוֹם שָׁם מִשְׁבָּרִים יִנְאָקוּ

לִמְקוֹם צוּקָיו יָרִים צוּר אַדִּיר וָשָׁב.

אָז בֹּשְׁתִּי מִגַּלִּים הָרָבִים בַּסְּלָעִים,

שֶׁהֵמָּה, בְּהִתְמוֹלְלָם, שָׁבִים לִרְגָעִים,

וְטוּר מִטּוּר יָרוּם, גָל יִגְבַּר מִגָּל;

מִצּוּרִים נִכְלַמְתִּי, שֶׁהֵמָּה בִגְאוֹנָם

אֶל מַחַץ מִשְׁבָּרִים, אֶל נַהֲמָם וַהֲמוֹנָם

יַסְגִּירוּ אֶת לִבָּם וְרָאשֵׁיהֶם אֶל עָל…

אודיסה 1896

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

מִן הַמִּשְׁעוֹל

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

(שיחה ספרותית)


לב. כצנלסון בעין-גנים בכבוד.

בחמש-עשרה שנה האחרונות, שנים של פרפורי חיבת-ציון, התעוררות התנועה הציונית הפוליטית וביטולה, לידת האורגאניזאציה של ה“בּוּנד” ומיתתה, שנות הפוגרומים ברוסיה, איסור הכניסה באמריקה ובאנגליה וביאת עד משבר בגליציה ובכל תפוצות-הגולה, כָּל, לרבות ארץ-ישראל1– באלו השנים הקשות והרעות של “שיר-גאולה, חזון-ישועה” ומפח-נפש, קמו לספרותנו העברית ברוסיה שני משוררים, אשר אין אנו יודעים דוגמתם מימות… מימות מי? לא, אומר פשוט: אשר אין אנו יודעים דוגמתם אצלנו. כי הלא גם המושג “ספרותנו” במובננו אנו כיום – ביטוי נפשי-אנושי של תפיסת החיים והעולם, חטיבה יצירתית מיוחדה הנובעת מההכרה הלאומית היותר חפשית, היותר תוֹכית – חדש הוא אתנו. עד אברהם מאפו ולבּנזוֹן, האב והבן, היו לנו כתבי-קודש עם אלף וקל“ב פּירושים, ספרי-התלמוד, השאלות-ותשובות הרבניות, פוסקים, פלפול, דתיות מתפלספת, דרוש וקבלה, שירים אחדים מ”תקופת הזהב" שבספרד, גנוזים באיזו ביבליותיקאות, קינות וסליחות משובשות, כתבי-חסידות מלאים בעיקרם רעיונות-הבל – אבל לא ספרות. ברם, זה אינו מענייננו עכשיו.

שני המשוררים, אשר קמו לנו בחמש-עשרה שנה האחרונות ועומדים בראש השמות הצעירים היפים של “שירתנו הצעירה”: שניאור, כהן, שטינברג, קצנלסון, שמעונוביץ ופיכמאן, שני האנשים, אשר נתנו שירים, הראויים לשם זה בכל המובנים, אשר נתנו לנו ולספרותנו דברים הקובעים ברכה לעצמם ודפים אשר לא יימחוּ כל זמן שלא תישכח שפתנו לגמרי, הם, הם, כמובן מאליו: חיים-נחמן ביאליק ושאול טשרניחובסקי.

החזיון הזה בעיקרו, כלומר, החזיון, שדווקא בט"ו שנה האחרונות, אלו השנים של התמוטטות ותעיה, של הליכה בצדי דרכים וזחילה במשעול הצר, שאין לנטות ממנו ימין ושמאל, יש לנו הנחמה המעטה להיות בני-דורם של פארי-שירתנו אלה, – החזיון הזה, ככל חזיון שיסודו במתנת הטבע העיוור, מקרי הוא. אילו היה חיים-נחמן או שאול נהרגים בפוֹגרוֹם ברוסיה בקטנותם, אז לא לבד שהיינו חסרים את אשר יש לנו עכשיו, כי אם גם לא היינו יודעים אפילו מחסרונו. מקרה הוא! יכול יכלו ימי הרעה האלה לעבור עלינו גם בלי נחמה מעטה זו שיש לנו, אולם עכשיו מכיוון שישנה – הבו ונדע להעריכה.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.