בְּסוֹדָהּ הַלָּבָן,
בַּקִּמּוּר הַמְּנַצֵּחַ –
הַמְּפַתַּחַת חֲגוֹר כְּדֵי לְהִלָּחֵם!
זֶה הַסַּעַר הָרָן,
זֶה הַחֵץ הַמְפַלֵּחַ,
זֶה מֶלֶל הַחֵיק: וְהָיִיתִי לְאֵם!
וְהַלֵּב יְפַלֵּל:שֶׁנֵּדַע, שֶּׁנַּגְבִּיהַּ,
שֶׁנִּלְפֹּת עַד אֶנְקַת הַמָּקוֹר הַנִּסְתָּר!
וּצְחוֹקָהּ יִתְהַלֵּל:
בְּשֵׁישׁ הַגָּבִיעַ
מֻטָּל צִמְאוֹנֵנוּ וְהוּא לֹא נִשְׁבַּר!