מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שירים לפעוטות

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

“טְרִי‑לִי…טְרִי‑לִי” – זֶה שִׁירֵךְ

כֹּה צָלוּל וָרָךְ.


“טְרִי‑לִי…טְרִי‑לִי” – גַּם אֲנִי

אֲזַמֵּר אִתָּךְ.


טְרִי‑לִי טְרִי‑לִי!

*  *  *

לְכוּ אֶל הַכַּר, לְכוּ, אַוָּזַי,

שָׁם עֵשֶׂב הַרְבֵּה וּמַיִם בְּלִי דַי.


לְכוּ אַוָּזַי, לְכוּ לְבָנַי,

עִם רֶדֶת הַשֶּׁמֶש תָּשׁוּבוּ אֵלַי.


גַּע ‑ גַּע – גַּע!

*  *  *

עוּפָה בְּעַד הַחַלּוֹן,

עוּף, זְבוּבִי הַשָּׁחוֹר!


בֹּקֶר אָבִיב בַּחוּץ,

תְּכֵלֶת וְחֹם וָאוֹר.


זוּם ‑ זוּם – זוּם!

*  *  *

הַתֻּכִּי בַּמְּעִיל הַיָּרֹק

בָּא אֵלֵינוּ מֵרָחוֹק.


מְפַטְפֵּט וּמִתְנַדְנֵד –

מַה שִׁמְךָ, הַגֵּד?


לוֹרָה! לוֹרָה! לוֹרָה!

*  *  *

הַתַּרְנְגוֹל קוֹרֵא בְּקוֹל:

“מִי כָּמוֹנִי פֹּה גָדוֹל?”


לִי כַּרְבֹּלֶת יָפָה

וְזָנָב כִּמְנִיפָה.


קוּ – קוּ – רִי – קוּ.

*  *  *

הִנֵּה “צְהַבְהָב” וְאִמָּא – שָׁם,

“לַבְנוּן” רוֹצֶה לִהְיוֹת אִתָּם.


מַבִּיט לְמַטָּה וְנִשְׁאָר,

פּוֹחֵד לָרֶדֶת – “אִי אֶפְשָׁר!”


מְיָאוּ! מְיָאוּ! מְיָאוּ!

*  *  *

חֲמוֹרִי הַקָּטָן

מְחַכֶּה לִי מִזְמָן,


הָאֻכָּף עַל הַגַּב

“בּוֹא וּרְכַב!”


הִי – הָא – הִי – הָא!

*  *  *

סוּס לָבָן וְסוּס אָמֹץ

עַל הָעֵשֶׂב קְפֹץ, קְפֹץ!


זֶה בְּכָךְ וְזֶה בְּכָךְ

צוֹהֲלִים כָּל כָּךְ.


הוֹ – הוֹ הוֹ – הוֹ!

*  *  *

הַבּיטוּ וּרְאוּ: הַגְּדִי הַלָּבָן

יוֹדֵעַ לִרְקֹד כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן.


וְעִזָּה – הָאֵם, וְתַיִשׁ – הָאָב

שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים בַּגְּדִי הַשּׁוֹבָב.


מֶה – מֶה!

פָּרָה, פָּרָתִי,

בּוֹאִי אִתִּי.


אֶתֵּן לְתִינוֹק

חֲלָבֵךְ הַמָּתוֹק.


מוּ – מוּ – מוּ!

*  *  *

זֶה הַכֶּלֶב – שְׁמוֹ “עוֹזֵר”,

אֶת הַבַּיִת הוּא שׁוֹמֵר.


וְאוֹרֵחַ לוֹ “נַבְחָן”,

חֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן.


הַב – הַב – הַב!

*  *  *

"גּוּרְרְ-אוֹ… גּוּרְרְרְ-אוֹ " מֵאַיִן הַשִּׁיר?

הָרִימָה רֹאשְׁךָ, יַלְדִּי הַבָּהִיר!


מִתַּחַת לַגַּג, בְּכַמָּה קוֹלוֹת,

מִתַּחַת לַגַּג יוֹנִים הוֹמִיוֹת.


גּוּרְרְרְ-אוֹ… גּוּרְרְרְ-אוֹ!


פֹּה בַּמַּחְסָן תַּפּוּחִים לָרֹב,

טוֹב בַּמַּחְסָן, בַּמַּלְכֹּדֶת – לֹא טוֹב.


צַר בַּמַּלְכֹּדֶת, צַר וְשׁוֹמֵם,

מַה לְלַקֵּק בָּהּ, מַה לְכַרְסֵם?


פִּיפּ – פִּיפּ – פִּיפּ!

*  *  *

עָפוּ בָּאוּ בִּצְוָחָה

כֹּל הַמִּשְׁפָּחָה:


אַבָּא אִמָּא וּבָנִים –

לְהִתְכַּבֵּד בְּדֻבְדְּבָנִים.


צְוִיץ ‑ צְוִיץ! פִּיק – פִּיק!

*  *  *

כִּבְשָׂה – יֵשׁ לָהּ צֶמֶר לָבָן אוֹ צָהֹב,

בַּגֶּשֶׁם, בָּרוּחַ רַק חַם לָהּ וָטוֹב.

בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּמְּעִיל הַנֶּחְמָד

וְלֹא תִּתְפַּשֵּׁט אַף לְרֶגַע אֶחָד.

מֶ – ה – מֶ – ה –

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

האם כנים נחנו?

מאת אליעזר יפה (מאמרים ומסות)

ואכן ישנם ימי־חזון לעם וישנם ימי־מעשה אף באפס חזון… אשרי העם בהגיעו לימי חזון ומעשה… ואוי לנו! אבוי לנו כיום, כי אָפס חזון, שָבת מעשה!… כי היינו כולנו למתנבאים במחנות, וידינו אָון מלאוּ. אָפס בנו שוקד על דברו לעשותו, ואך ל“מצדיקי הרבים” הפכנו כולנו… אנו – נביאים נחנו, ובנו ידבר ה', ויצוונו אל עמו, אך לא אלינו עצמנו… אנו טליתות שכּוּלן תכלת, פטורים ממצוות הננו; ואך לרועי צאן־עמו שׂמנוּ נִצְחֵנוּ, ואת השרביט והמטה נתן בידינוּ…

הלא כה דברינו כל הימים: תחיה תהיה לעמנו בארצו!… ואף על דרך התחיה ידענו להתנבאות לאמור: בעבודתנו נחיה, ביצירתנו ניווצר!… ואף אמנם נכונה היא זאת הדרך, ואין בלתה; אך האם כנים גם אנחנו עליה?.. לא! כי שקר נשקר כל הימים! זנה נזנה אל פרי עמל זולתנו; ועמל כפּי יוצרינו אנו יתגולל באין דורש; ואזלה יד יוצרנו באין דורש ליצירתו! ואֵי יצירתנו, ומאַין תבוא תחיתנו?.. ואמנו: ארצנו, לא בכספּנו נקננה, כי בעבודתנו נזכה בה ותקום לנו; ואולם מהי העבודה הזאת אשר נדגול בשמה, ונכביר מלים עליה, עד כדי הלאוֹת אלוהים ואנשים?… תהיה לנו העבודה כאליל, לקרוא בשמו ולהשתחוות לו, ורוח חיים אין בו; או באמנה היתה העבודה לנשמת אפּנוּ: ועבדנו וחיינו?

ואם אמרנו כי באין עבודה עברית אין משק עברי, האם הורינו כי יהיה משק עברי, ואנו נשפיק בתוצרת לא עברית ואף גם לא ארצית?… הוי, כל ממללי הרברבן!… מהו הלחם אשר אתם אוכלים?… ומהי החמאה והשמנת והחלב, והביצים והגבינה והירק, והדגים והבשר? ונעליכם ובגדיכם מה המה? המעמל כפּי אחיכם העברים הוא?… אם לא כן הוא, כי עתה דומו בבשתכם, ואל תפצחו פה על קטיף לא־עברי בפתח־תקוה!… אל תטבילו את זולתכם, ובידיכם השרץ!… ומכירת שטחי הכרובית לערבים בגני האכרים בבן־שמן,1 במה היא שונה מקטיף תפוּחי זהב בפרדסים; וקנית חלב ממשק לא־עברי במה היא טובה ממכירת תפוחי זהב על העץ ללא־עברים בפרדס?… ואיך נצפה כי ישמעו לנו ולחזון העבודה העברית, ואנו אך כנביאי־שקר נתנבא… כי נביאי האמת הן ישקדו על דבריהם לעשותם, ונביאי השקר אך לזולתם יטיפו אמרם…


  1. ftn2  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.