רקע
רחל בלובשטיין
שירים לפעוטות
mנחלת הכלל [?]
tשירה

“טְרִי‑לִי…טְרִי‑לִי” – זֶה שִׁירֵךְ

כֹּה צָלוּל וָרָךְ.


“טְרִי‑לִי…טְרִי‑לִי” – גַּם אֲנִי

אֲזַמֵּר אִתָּךְ.


טְרִי‑לִי טְרִי‑לִי!

*  *  *

לְכוּ אֶל הַכַּר, לְכוּ, אַוָּזַי,

שָׁם עֵשֶׂב הַרְבֵּה וּמַיִם בְּלִי דַי.


לְכוּ אַוָּזַי, לְכוּ לְבָנַי,

עִם רֶדֶת הַשֶּׁמֶש תָּשׁוּבוּ אֵלַי.


גַּע ‑ גַּע – גַּע!

*  *  *

עוּפָה בְּעַד הַחַלּוֹן,

עוּף, זְבוּבִי הַשָּׁחוֹר!


בֹּקֶר אָבִיב בַּחוּץ,

תְּכֵלֶת וְחֹם וָאוֹר.


זוּם ‑ זוּם – זוּם!

*  *  *

הַתֻּכִּי בַּמְּעִיל הַיָּרֹק

בָּא אֵלֵינוּ מֵרָחוֹק.


מְפַטְפֵּט וּמִתְנַדְנֵד –

מַה שִׁמְךָ, הַגֵּד?


לוֹרָה! לוֹרָה! לוֹרָה!

*  *  *

הַתַּרְנְגוֹל קוֹרֵא בְּקוֹל:

“מִי כָּמוֹנִי פֹּה גָדוֹל?”


לִי כַּרְבֹּלֶת יָפָה

וְזָנָב כִּמְנִיפָה.


קוּ – קוּ – רִי – קוּ.

*  *  *

הִנֵּה “צְהַבְהָב” וְאִמָּא – שָׁם,

“לַבְנוּן” רוֹצֶה לִהְיוֹת אִתָּם.


מַבִּיט לְמַטָּה וְנִשְׁאָר,

פּוֹחֵד לָרֶדֶת – “אִי אֶפְשָׁר!”


מְיָאוּ! מְיָאוּ! מְיָאוּ!

*  *  *

חֲמוֹרִי הַקָּטָן

מְחַכֶּה לִי מִזְמָן,


הָאֻכָּף עַל הַגַּב

“בּוֹא וּרְכַב!”


הִי – הָא – הִי – הָא!

*  *  *

סוּס לָבָן וְסוּס אָמֹץ

עַל הָעֵשֶׂב קְפֹץ, קְפֹץ!


זֶה בְּכָךְ וְזֶה בְּכָךְ

צוֹהֲלִים כָּל כָּךְ.


הוֹ – הוֹ הוֹ – הוֹ!

*  *  *

הַבּיטוּ וּרְאוּ: הַגְּדִי הַלָּבָן

יוֹדֵעַ לִרְקֹד כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן.


וְעִזָּה – הָאֵם, וְתַיִשׁ – הָאָב

שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים בַּגְּדִי הַשּׁוֹבָב.


מֶה – מֶה!

פָּרָה, פָּרָתִי,

בּוֹאִי אִתִּי.


אֶתֵּן לְתִינוֹק

חֲלָבֵךְ הַמָּתוֹק.


מוּ – מוּ – מוּ!

*  *  *

זֶה הַכֶּלֶב – שְׁמוֹ “עוֹזֵר”,

אֶת הַבַּיִת הוּא שׁוֹמֵר.


וְאוֹרֵחַ לוֹ “נַבְחָן”,

חֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן.


הַב – הַב – הַב!

*  *  *

"גּוּרְרְ-אוֹ… גּוּרְרְרְ-אוֹ " מֵאַיִן הַשִּׁיר?

הָרִימָה רֹאשְׁךָ, יַלְדִּי הַבָּהִיר!


מִתַּחַת לַגַּג, בְּכַמָּה קוֹלוֹת,

מִתַּחַת לַגַּג יוֹנִים הוֹמִיוֹת.


גּוּרְרְרְ-אוֹ… גּוּרְרְרְ-אוֹ!


פֹּה בַּמַּחְסָן תַּפּוּחִים לָרֹב,

טוֹב בַּמַּחְסָן, בַּמַּלְכֹּדֶת – לֹא טוֹב.


צַר בַּמַּלְכֹּדֶת, צַר וְשׁוֹמֵם,

מַה לְלַקֵּק בָּהּ, מַה לְכַרְסֵם?


פִּיפּ – פִּיפּ – פִּיפּ!

*  *  *

עָפוּ בָּאוּ בִּצְוָחָה

כֹּל הַמִּשְׁפָּחָה:


אַבָּא אִמָּא וּבָנִים –

לְהִתְכַּבֵּד בְּדֻבְדְּבָנִים.


צְוִיץ ‑ צְוִיץ! פִּיק – פִּיק!

*  *  *

כִּבְשָׂה – יֵשׁ לָהּ צֶמֶר לָבָן אוֹ צָהֹב,

בַּגֶּשֶׁם, בָּרוּחַ רַק חַם לָהּ וָטוֹב.

בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּמְּעִיל הַנֶּחְמָד

וְלֹא תִּתְפַּשֵּׁט אַף לְרֶגַע אֶחָד.

מֶ – ה – מֶ – ה –

המלצות קוראים
תגיות