מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שירים לפעוטות

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

“טְרִי‑לִי…טְרִי‑לִי” – זֶה שִׁירֵךְ

כֹּה צָלוּל וָרָךְ.


“טְרִי‑לִי…טְרִי‑לִי” – גַּם אֲנִי

אֲזַמֵּר אִתָּךְ.


טְרִי‑לִי טְרִי‑לִי!

*  *  *

לְכוּ אֶל הַכַּר, לְכוּ, אַוָּזַי,

שָׁם עֵשֶׂב הַרְבֵּה וּמַיִם בְּלִי דַי.


לְכוּ אַוָּזַי, לְכוּ לְבָנַי,

עִם רֶדֶת הַשֶּׁמֶש תָּשׁוּבוּ אֵלַי.


גַּע ‑ גַּע – גַּע!

*  *  *

עוּפָה בְּעַד הַחַלּוֹן,

עוּף, זְבוּבִי הַשָּׁחוֹר!


בֹּקֶר אָבִיב בַּחוּץ,

תְּכֵלֶת וְחֹם וָאוֹר.


זוּם ‑ זוּם – זוּם!

*  *  *

הַתֻּכִּי בַּמְּעִיל הַיָּרֹק

בָּא אֵלֵינוּ מֵרָחוֹק.


מְפַטְפֵּט וּמִתְנַדְנֵד –

מַה שִׁמְךָ, הַגֵּד?


לוֹרָה! לוֹרָה! לוֹרָה!

*  *  *

הַתַּרְנְגוֹל קוֹרֵא בְּקוֹל:

“מִי כָּמוֹנִי פֹּה גָדוֹל?”


לִי כַּרְבֹּלֶת יָפָה

וְזָנָב כִּמְנִיפָה.


קוּ – קוּ – רִי – קוּ.

*  *  *

הִנֵּה “צְהַבְהָב” וְאִמָּא – שָׁם,

“לַבְנוּן” רוֹצֶה לִהְיוֹת אִתָּם.


מַבִּיט לְמַטָּה וְנִשְׁאָר,

פּוֹחֵד לָרֶדֶת – “אִי אֶפְשָׁר!”


מְיָאוּ! מְיָאוּ! מְיָאוּ!

*  *  *

חֲמוֹרִי הַקָּטָן

מְחַכֶּה לִי מִזְמָן,


הָאֻכָּף עַל הַגַּב

“בּוֹא וּרְכַב!”


הִי – הָא – הִי – הָא!

*  *  *

סוּס לָבָן וְסוּס אָמֹץ

עַל הָעֵשֶׂב קְפֹץ, קְפֹץ!


זֶה בְּכָךְ וְזֶה בְּכָךְ

צוֹהֲלִים כָּל כָּךְ.


הוֹ – הוֹ הוֹ – הוֹ!

*  *  *

הַבּיטוּ וּרְאוּ: הַגְּדִי הַלָּבָן

יוֹדֵעַ לִרְקֹד כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן.


וְעִזָּה – הָאֵם, וְתַיִשׁ – הָאָב

שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים בַּגְּדִי הַשּׁוֹבָב.


מֶה – מֶה!

פָּרָה, פָּרָתִי,

בּוֹאִי אִתִּי.


אֶתֵּן לְתִינוֹק

חֲלָבֵךְ הַמָּתוֹק.


מוּ – מוּ – מוּ!

*  *  *

זֶה הַכֶּלֶב – שְׁמוֹ “עוֹזֵר”,

אֶת הַבַּיִת הוּא שׁוֹמֵר.


וְאוֹרֵחַ לוֹ “נַבְחָן”,

חֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן.


הַב – הַב – הַב!

*  *  *

"גּוּרְרְ-אוֹ… גּוּרְרְרְ-אוֹ " מֵאַיִן הַשִּׁיר?

הָרִימָה רֹאשְׁךָ, יַלְדִּי הַבָּהִיר!


מִתַּחַת לַגַּג, בְּכַמָּה קוֹלוֹת,

מִתַּחַת לַגַּג יוֹנִים הוֹמִיוֹת.


גּוּרְרְרְ-אוֹ… גּוּרְרְרְ-אוֹ!


פֹּה בַּמַּחְסָן תַּפּוּחִים לָרֹב,

טוֹב בַּמַּחְסָן, בַּמַּלְכֹּדֶת – לֹא טוֹב.


צַר בַּמַּלְכֹּדֶת, צַר וְשׁוֹמֵם,

מַה לְלַקֵּק בָּהּ, מַה לְכַרְסֵם?


פִּיפּ – פִּיפּ – פִּיפּ!

*  *  *

עָפוּ בָּאוּ בִּצְוָחָה

כֹּל הַמִּשְׁפָּחָה:


אַבָּא אִמָּא וּבָנִים –

לְהִתְכַּבֵּד בְּדֻבְדְּבָנִים.


צְוִיץ ‑ צְוִיץ! פִּיק – פִּיק!

*  *  *

כִּבְשָׂה – יֵשׁ לָהּ צֶמֶר לָבָן אוֹ צָהֹב,

בַּגֶּשֶׁם, בָּרוּחַ רַק חַם לָהּ וָטוֹב.

בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּמְּעִיל הַנֶּחְמָד

וְלֹא תִּתְפַּשֵּׁט אַף לְרֶגַע אֶחָד.

מֶ – ה – מֶ – ה –

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

יד הלשון

מאת אברהם רגלסון (מילונים ולקסיקונים)


YAD HA-LASHON

A practical handbook of Hebrew containing over 2,000 English idioms and expressions with their Hebrew equivalents.

הקדמת המוציא לאור

הנני נותן לפניכם את ספר "יד הלשון " – מסודר על פּי ערכים – פּרי רעיון, שהגיתי בו זמן רב. נחיצות ספר זה נתבררה לי אחרי עבודה ממושכת של שנים בחוגים עברים באירופּה וגם באמריקה, בראותי את הקשיים הלשוניים, שנתקלים בהם אנשים המשתדלים להביע את מחשבותיהם ורגשותיהם בדיבור העברי החי. לא הרי העברית שבעל פּה כהרי העברית שבכתב. אדם כותב יש לו שהות לחפּש ולמצוא את הביטוי הנכון, מה שאין כן בשעה שהוא מדבר. הדיבור מזקיק תכיפת ההבעה ומציאת המלה לאלתר, ואין פּנאי לחיפּוש וחיטוט, כדי לברר, אם המלה או הביטוי מתאימים למושג לכל פּרטיו. לפיכך יקרה, שהמדבר עברית יתרגם את מחשבתו הלועזית לעברית משובשת. גדולים הם בעיקר המכשולים, כשפּתאום מנצנץ במוחו של המדבר עברית, החושב לועזית, איזה אידיום או צירוף לשון לועזי, והוא מוציאו מפּיו בתרגום עברי מילולי, שיוכל להיות מובן רק לאלה המבינים את לשון המחשבה של המדבר. וכך הגענו לידי מצב משונה, כי בשעה שאנו מדמים לשמוע דיבור עברי, הרי רק המלים הן עבריות ואילו צירופיהן ופירושן הם לועזיים. פּעמים אפשר גם להכיר במדבר עברית את לשון מחשבתו. לפי זה תתחלק הלשון העברית המדוברת לכמה לשונות מחשבה. ואף אלה הכותבים עברית יש שנכשלים במליצה שאינה הולמת את הרעיון כל עיקר לרגלי הקושי למצוא במלונים השכיחים את הביטוי הנכון העברי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.