עַרְבוֹת-בָּכוּת שָׁם נִשְׁעָנוּ / שאול טשרניחובסקי

– עַרְבוֹת-בָּכוּת שָׁם נִשְׁעָנוּ,

יֵעָגֵנוּ…

כָּכָה נַעֲמוֹד גַּם אָנוּ

פַּעַם שְׁנֵינוּ:

לְלֹא עָלִים וּלְלֹא רִנָּה

מֻטֵּי עָנָף – – –

צִפּוֹרֵנוּ תַּרְחִיק קִנָּהּ –

עַל גַּב כָּנָף!

אֵי הַטְּרָפִים? אֵי הַצִּיצִים?

נָשְׂאָה רוּחַ!

הֲיָנוּדוּ לָךְ בּוּקִיצִים,

לִי אָשׁוּחַ?

הָיָה אָבִיב (אַתְּ זוֹכֶרֶת?),

זְכוּרָנִי:

רַעַם בָּא עִם עָב עוֹבֶרֶת –

וּבֵרְכָנִי…

פיכטנגרונד, 1929