בְּל…ה שֶׁבְּצָרְפַת הָיֹה הָיָה פְּקִיד־מִסְחָר צָעִיר, שַׁרְל צ…, שֶׁאָהַב בְּאַהֲבָה חֲשָׁאִית אֶת אֵשֶׁת אַדוֹנָיו, סוֹחֵר עָשִׁיר אֲבָל בָּא בַּיָּמִים, בְּשֵׁם ד…; יַָדֹעַ יָדַע כִּי הָאִשָּׁה, מֵַהֻגֶּנֶת וְיִשְׁרַת־דֶּרֶךְ הִיא, וְעַל כֵּן לֹא עָשָׂה אֲפִלּוּ נִסָּיוֹן קַל, לִקְנוֹת אֶת אַהֲבָתָהּ: מָה גַם, שֶׁקָּשׁוּר הָיָה בְּקִשְׁרֵי תוֹדָה וְיִרְאַת־כָּבוֹד לַאֲדוֹנָיו.

הָאִשָּׁה שֶׁרִחֲמָהּ עָלָיו בִּגְלַל מַצָּבוֹ וְחָשְׁשָׁה לַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לִבְרִיאוּתוֹ, תָּבְעָה מִבַּעֲלָהּ, בַּאֲמַתְלָאוֹת שׁוֹנוֹת, לְהַרְחִיקוֹ מִן הַבַּיִת; הַבַּעַל דָּחָה אֶת הַנְּסִיעָה שֶׁהוֹעִיד לְמַעֲנוֹ, מִיּוֹם לְיוֹם, וּלְבַסּוֹף הִצְהִיר בְּאֹפֶן מֻחְלָט, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת בִּלְעָדָיו בְּמִשְׂרָדוֹ.

פַּעַם אַחַת יָצָא ד…, יַחַד עִם רַעְיָתוֹ, לְמַסָּע אֶל יְדִידוֹ, שֶׁגָּר בַּכְּפָר; הוּא הִשְׁאִיר אֶת צ… הַצָּעִיר, לְהַמְשָׁכַת הַנְהָלַת הָעֵסֶק בְּבֵיתוֹ. וְשָׁעָה שֶׁהַכֹּל הָיָה יָשֵׁן כְּבָר, יָצָא הָאִישׁ הַצָּעִיר, אֵינִי יוֹדֵעַ מִכֹּחַ אֵיזוּ דְּחִיפָה, לְטִיּוּל נוֹסָף בַּגַּן. הוּא עוֹבֵר עַל־פְּנֵי חֲדַר הַשֵּׁינָה שֶׁל הָאִשָּׁה הַיְּקָרָה לוֹ,

כָּאן הוּא עוֹמֵד דּוֹמֵם, הִנֵּה שָׂם יָדוֹ עַל יָדִית הַדֶּלֶת, פּוֹתֵחַ אוֹתָהּ וְנִכְנָס לַחֶדֶר: לִבּוֹ גּוֹאֶה בּוֹ לְמַרְאֵה הַמִּטָּה שֶׁבָּהּ הָיְתָה נוֹהֶגֶת לָנוּחַ, וּבְקִצּוּר, הוּא עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה שְׁטוּת, לְאַחַר הִתְלַבְּטוּת נֶפֶשׁ כָּלְשֶׁהִי, וְכֵיוָן שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בּוֹ, הֲרֵי הוּא פּוֹשֵׁט אֶת בְּגָדָיו וְשׁוֹכֵב בְּתוֹכָהּ בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה, לְאַחַר שֶׁהוּא יָשֵׁן כְּבָר שָׁעוֹת רַבּוֹת, בְּרוֹךְ וּבְשַׁלְוָה, חוֹזֵר הַזּוּג, מִטַּעַם מְיֻחָד כָּל שֶׁהוּא, שֶׁאֵין מִן הָעִנְיָן לְצַיְּנוֹ בָּזֶה, בְּאֹפֶן בִּלְתִּי־צָפוּי הַבַּיְתָה; וְשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס הָאָדוֹן הַזָּקֵן עִם אִשְׁתּוֹ לַחֲדַר־הַשֵּׁינָה, מָצְאוּ אֶת צ… הַצָּעִיר, שֶׁנִּבְהַל מִן הָרַעַשׁ שֶׁהֵם הֵקִימוּ בִּכְנִיסָתָם, וְהִתְרוֹמֵם לְמֶחֱצָה בַּמִּטָּה. בּוּשָׁה וּמְבוּכָה תְּקָפוּהוּ לְמַרְאֵה עֵינָיו, וְעֵת שֶׁהַזּוּג הַנִּפְגָּע חָזַר עַל עֲקֵבָיו, וְנֶעֱלַם שׁוּב בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִכְנְסוּ הֵנָּה, הֲרֵי הוּא קָם וּמִתְלַבֵּשׁ; הוּא נִגְרַר, עָיֵף מֵאוֹרַח חַיָּיו, אֶל מִשְׂרָדוֹ, כּוֹתֵב מִכְתָּב קָצָר לָאִשָּׁה, שֶׁבּוֹ הוּא מַסְבִּיר אֶת הַמִּקְרֶה וְיוֹרֶה בָּאֶקְדּוֹחַ הַתָּלוּי עַל הַקִּיר בְּחָזֵהוּ. כָּאן דּוֹמֶה כִּי נִסְתַּיְּמוּ קוֹרוֹת חַיָּיו; וְאַף־עַל־פִּי־כֵן (מוּזָר מְאֹד) הֲרֵיהֶם רַק מַתְחִילִים בָּזֶה, שֶׁכֵּן הַיְּרִיָּה שֶׁנּוֹרְתָה— תַּחַת לְהָמִית אֶת הַצָּעִיר, גָּרְמָה שָׁבָץ־הַלֵּב לַזָּקֵן, שֶׁהָיָה בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ. הָאָדוֹן ד… נִפְטַר כַּמָּה שָׁעוֹת לְאַחַר־מִכֵּן, לְאַחַר שֶׁאָמָּנוּת כָּל הָרוֹפְאִים שֶׁהוּזְעֲקוּ אֵלָיו, לֹא הִסְפִּיקָה לְהַצִּילוֹ מִמָּוֶת. חֲמִשָּׁה יָמִים לְאַחַר מִכֵּן, חָזַר לְאֵיתָנוֹ הָאָדוֹן צ…, שֶׁהַיְּרִיָּה חָלְפָה, אָמְנָם, אֶת רֵאָתוֹ, אֲבָל לֹא סִכְּנָה אֶת חַיָּיו: וּמִי יְתָאֵר־כְּמוֹ— אֵיכָה אוֹמַר זֹאת— אֶת כְּאֵבוֹ אוֹ אֶת חֶדְוָתוֹ? — שָׁעָה שֶׁנּוֹדַע לוֹ מָה שֶׁאֵרַע, וְהִנֵּה שָׁרוּי הוּא בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה, אֲשֶׁר לְמַעֲנָהּ הִתְכַּוֵּן לְהָמִית אֶת עַצְמוֹ! כַּחֲלֹף שָׁנָה אַחַת נִשְׂאָה לוֹ הָאִשָּׁה; וּשְׁנֵיהֶם עוֹד חָיוּ בִּשְׁנַת 1801, וּמִשְׁפַּחְתָּם מָנְתָה כְּבָר, כְּפִי שֶׁסִּפֵּר לִי מַכָּר אֶחָד, 13 יֶלֶד.