מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הפעמונים

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַפַּעֲמוֹנִים / שאול טשרניחובסקי

אֶל רַעַם פַּעֲמוֹנִים – קוֹל קוֹרֵא לְדָם.

בָּם-בָּם! בָּם-בָּם! בָּם-בָּם! –

הָבְקְעָה הָעִיר! הַיְדַּמַקִּים

הִכְרִיעוּ לַטֶּבַח הַקְּהִלָּה – הָעָם

נָשָׂא הַבִּזָּה בְּשַׂקִּים.

יוֹמַיִם הִתְגּוֹלְלוּ הַפְּגָרִים בָּעִיר,

בַּשְּׁלִישִׁי הִשְׁלִיכוּם הַבּוֹרָה;

וַיְחַלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ (בְּצוֹאַת-חֲזִיר

טִמְּאוּ כָל סִפְרֵי-הַתּוֹרָה),

וּמִגְדָּל לוֹ בָנוּ לָבָן וָרָם,

וַיִּתְּנוּ בוֹ קְהַל-פַּעֲמוֹנִים.

וְהָיָה בְּהִתְפַּלֵּל הַכֹּמֶר הַקָּם,

וְהָיוּ לוֹ עוֹנִים:

בִּים-בָּם! בִּים-בָּם!

וְיִשְׁמַע הָאֶחָד מִ’לָּמֶד-הַוָּא"ו',

וַיָּבוֹא יְחִידִי בַלַּיְלָה וּסְתָו,

וַיָּבוֹא וַיֹּאמֶר הַ“קַּדִּישׁ”

“יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ…”

" וַיְהִי – כְּכַלּוֹתוֹ וְאִתּוֹ שָׁם אֵין

מֵאָדָם גַּם אִישׁ, אַךְ הַלַּיְלָה הַנָּם, –

וְיִנְהֹם הַפַּעֲמוֹן בַּמִּגְדָּל הָרָם,

וַתַּעֲנֶינָה הַמְּצִלּוֹת גַּם הֵן:

"אָמֵן!

אָמֵן וְאָמֵן!"

וַיִּשְׁמַע הַכֹּמֶר – הִזְדָּרֵז לְשָׁם,

הִתְקַבְּצוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים,

בָּא הֶגְמוֹן וְאַרְכִיהֶגְמוֹנִים.

וַיַּזּוּ מֵי קֹדֶשׁ, שָׁרוּ בְּקוֹל רָם

לְתַקֵּן אֶת פְּגָם-הַפַּעֲמוֹנִים.

וַיַּעַן הַפַּעֲמוֹן בַּמִּגְדָּל הָרָם,

בְּהָדָר וָחֵן:

בִּים-בָּם! בִּים-בָּם!

וְאוּלָם בַּלַּיְלָה עִם תִּקּוּן חֲצוֹת

הִתְחַדֵּשׁ הָאוֹת:

שׁוּב נֶאֱנַח הַפַּעֲמוֹן בַּמִּגְדָּל הָרָם

הַמְּצִלּוֹת נֶאֱנָחוֹת גַּם הֵן

בְּצִלְצוּל-יְגוֹנִים, בְּצִלְצוּל שֶׁל חֵן

"אָמֵן!

אָמֵן וְאָמֵן!"

ברלין, 1925

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

פועל דפוס

מאת אברהם שמואל שטיין (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

מקצוע יהודי קדום

“הכותב בכמה קולמוסין בלי מעשה נסים”

“מעשה הדפוס, ההמצאה להדפיס ספרים בעזרת אותיות נעות ונדות, נגלה עוד קודם שנת 1440 והספר הראשון והגדול הנודע בשם תנ”ך בעל ארבעים ושתים שורות יצא לאור במגנצא בשנת 1450" – דבר זה קובע פרופסור דניאל חוולסון במחברתו “ראשית מעשה הדפוס בישראל”1 שעניינה הספרים העברים הראשונים שיצאו לאור משנת רל“ה עד ר”ס (1475–1500). עד אז עסקו בהעתקת כתבי-יד סופרי סת“ם, סלסלו בקדושה האותיות, עיטרו מגילות, הגדות, כתובות, אף ציירו קלפים; אך משהופיעה התגלית החדשה היתה שמחה בישראל, והתחילו עוסקים בשקידה ב”מלאכת הקודש“, או ב”עבודת הקודש“, לפי שבאמצעותה קיוו המדפיסים “להרביץ תורה וחכמה בישראל”, ובסוף כל ספר התפללו בנוסח השגור “ד' ברחמיו יזכנו להרבות תורה ולחדש ספרים בישראל אכי”ר”. לעומת זה רבו מתנגדי הדפוס בין הגויים ומהם שראו בו מעשה שטן…

ועד כמה הפליגו היהודים אז בשבח מעשה הדפוס – ממשיך פרופסור חוולסון – יגיד לנו השיר הקטן הנמצא בסוף ה“טורים”2, ואלה דבריו:

אני חכמה לכל חכמה עטרת

בלי קולמוס ורישומו ניכרת

באין סופר חוברתי במחברת

בבת אחת דיו על עוברת

בלי שרטוט כתיבה מיושרת

תמיה על דבורה הגברת

בשבט סופרים היא משוררת

לו אותי ראתה במחתרת

עלי ראשה הושמתי לכותרת

למספר ב“י חמשת אלפים רל”ה למזכרת

(1475).


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.